שאלה:

 אמונה היקרה

אשתי עלתה המון במשקל עם שלושת הילדים הראשונים שלנו וכעת היא לא רוצה עוד ילדים. היא מסרבת לטפל בעצמה והיא אף ויתרה על כושר. היחסים שלנו רעועים וכך גם היחסים שלה עם ילדינו. נמאס לי ממנה. אני רוצה עוד ילדים וחיים נורמליים. מה עליי לעשות?

תשובה:

בעל מתוסכל

מתוסכל יקר,

אני שומעת את התסכול שלך, אך אני תוהה אם בהיסח הדעת אתה תורם (אם לא ממש גורם) למצב. לא סיפקת לי הרבה מידע כך שאני מתנצלת אם אני מניחה כמה הנחות מוטעות. אתה לא מציין מה היה קודם – העלייה במשקל, התסכול שלך או מערכת היחסים הרעועה, לכן אציע תסריט אפשרי.

אשתך עלתה הרבה במשקל במהלך ההריונות שלה. זוהי מכה לדימוי העצמי שלה. המצב מוחמר עוד יותר עקב העובדה שאתה – בעלה – מייחס חשיבות לנושא זה. במקום להרגיע אותה שזה לא משנה לך ושהיא תמיד תהיה יפה בעיניך, אתה מעודד אותה לעשות ספורט, להיכנס לכושר ולמצוא דרכים אחרות לרדת במשקל. בנוסף, אתה לוחץ עליה שאתה רוצה עוד ילדים, בו בזמן שאתה גורם לה להרגיש שהיא  לא אם מספיק טובה גם ככה לילדים שיש לה. חוסר שביעות הרצון שלך ממנה, יחד עם התשישות שלה עצמה וההרגשה שהיא לא מספיק טובה, הובילו למערכת יחסים רעועה ולתחושת ייאוש מצידה.

האם יש אמת בתסריט שהצעתי? אפילו חלק קטן ממנו? לרוב (אולי אפילו – לכל) הנשים קשה עם העלייה במשקל במהלך ההריון ורבות מהן מתקשות להוריד את המשקל העודף, במיוחד לאור דרישות חיי המשפחה התובעניים. הניחוש שלי הוא שאשתך זקוקה להרבה אהבה ותמיכה, למחמאות על המראה שלה ולחיזוקים ביחס להורות שלה. לא משנה לי אם זה לא מה שאתה מרגיש; אתה צריך להעמיד פנים. הדבר יביא מזור לנשמתה ובסופו של דבר גם לנישואיכם.

כשאנו מרגישים שלבן/בת הזוג "נמאס" מאיתנו, אין לנו שום מוטיבציה להצליח או לרצות להשתנות. בין אם אמרת לאשתך איך אתה מרגיש במילים מפורשות ובין אם לא, היא יודעת זאת והיא חשה כאב גדול. עכשיו הכדור במגרש שלך. אתה יכול להתחיל לתקן את המצב, אם אתה רוצה שנישואיך ישרדו. ואם באמת תשנה את הגישה, אני סבורה שנישואיך לא רק שישרדו, אלא יפרחו. (לידיעתך, ביקשתי מבעלי שיקרא קודם את המכתב הזה בלי התגובה שלי, כדי לוודא שאין לי איזו הטיה "בעד האישה" ותגובתו הייתה ממש כמו שלי...)