תומר בחור טוב. תומר בחור מאוד טוב. תמיד עוזר לכולם, ואכפת לו מכל דבר. אבל הכי אכפת לו מאשתו. הוא אוהב אותה מאוד ועושה הכל למענה.

ביום הנישואין הוא הפתיע אותה ולקח אותה למסעדה, משהו לא רגיל, מקום שהחבר'ה מהעבודה הכירו לו. אוכל אקזוטי, עיצוב נועז, מוזיקה מפתיעה, ובסך הכל - אוירה יוצאת דופן. אבל משהו קצת השתבש. זה לא שהיא לא נהנתה, היא ממש שמחה והודתה לו על ההפתעה המקורית, אבל זה לא היה זה. תומר לא ידע למה, הוא לא הצליח להניח את האצבע מה בדיוק הפריע לו.

ביום ההולדת שלה הוא קנה לה בושם. לא סתם בושם. הדובדבן שבקצפת, הבושם הכי יוקרתי שהוא מצא! מגיע לה הוא חשב לעצמו, היא כל כך טובה אלי, וסתם, אני אוהב אותה כל כך. אבל שוב משהו לא עבד כמתוכנן. המשוב שהוא קיבל לא היה מה שהוא ציפה. לא בדיוק. נכון, היא אמרה שהיא נורא מעריכה את ההשקעה, אבל זה לא הרגיש שזה מגיע מבפנים, מהמקום שאליו הוא כיון. תומר לא היה רגוע, הציק לו. הפריע לו. למה? למה אני לא מצליח? אני כל כך מנסה, מתאמץ, משקיע. איך זה שאני לא מצליח?

עוד יום עובר, ועוד יום, ותומר מסתובב במעגלים. הוא לא טיפוס שמתפשר, הוא רוצה את המקסימום. בעיקר במערכות יחסים. ובעיקר עם אשתו.

ערב אחד תומר יוצא לאירוע. לא סתם אירוע, רועי מתחתן. החבר הכי טוב של תומר.

הם ביחד כבר מהגן, הם גדלו ביחד, צחקו ביחד, ובכו ביחד. תומר מאוד מתרגש. החתונה יפה, גן אירועים מהמם, מזג אויר נוח, הכל מושלם.

בחופה תומר מתיישב הכי קרוב שאפשר, הוא רוצה להיות שם, להרגיש חלק. תומר שמח, היום הכי שמח של החבר הכי טוב, ברור שהוא שמח. הטקס ממשיך: "הרי את מקודשת לי" מברכים את הברכות.

ואז הוא שם לב לאחת הברכות שנאמרות תחת החופה: "שמח תשמח רעים האהובים", הלשון נשמעת קצת כבדה, קצת עילגת. למה לא לומר "שמח תשמח רעים האוהבים", למה אהובים?

ואז נופל לו האסימון.

אפשר לאהוב מישהו, אפשר לאהוב מאוד. אבל לא בטוח שהוא ירגיש אהוב! לאהוב מישהו זה לתת לו את המקסימום. את המקסימום שלך, של מה שנראה לך הכי טוב. לגרום למישהו להרגיש אהוב זה משהו אחר. זה לחשוב מה השני רוצה, מה הוא אוהב, מה המקסימום שלו! ככה זה בכל מערכות יחסים, ובמיוחד זה כך בזוגיות.

מאותו יום החליט לשנות כיוון. הוא התחיל לחשוב מנקודת המבט של אשתו, להרגיש אותה. הוא התחיל להרגיש אחר, משהו בו השתנה. ההסתכלות שלו על דברים נהיתה יותר מעמיקה, יותר מקיפה.

ביום הנישואין הבא, תומר לא בירר אצל החבר'ה איזו מסעדה חדשנית הם גילו. הוא חשב מה אישתו הכי תאהב, הוא נכנס לראש שלה, ניסה להבין אותה, להרגיש אותה. ביום ההולדת שלה הוא לא קנה לה בושם. במקום, הוא חיפש מה חסר לה, מה היא הכי רוצה ואת זה הוא קנה לה.

וזה עבד. הוא הרגיש את זה. אין כאן הרבה תחכום, זו עצה פשוטה וידועה. אבל אם באמת מצליחים להתכוונן על התדר הזה, זה יכול להפוך את החיים. זה מה שקרה לתומר. הוא חווה מהפך. היחס של אשתו, התחושה שלו שהוא הגיע, שהוא קלע למטרה. אבל בעיקר ההרגשה. שעכשיו יש לו אהבה.

אהבתם? ניסיתם בעצמכם? נשמח אם תשתפו בתגובות.