אם אתן דומות לי, יש לכן רשימה ארוכה של דברים שדורשים טיפול בבית (היא בדרך כלל מתחילה ב"לסדר את כלי העבודה"). אם אתן דומות לי, אז בוודאי יש לכן עוד רשימה, של הדברים הדחופים ביותר שצריכים לעשות בבית – הנורה השרופה שבגללה הבת שלך לא יכולה לקרוא בלילה, מגירת המטבח שתמיד נתקעה ושבסוף התפרקה כשמשכת אותה בתסכול, כמה פריטים שאת צריכה מהמכולת כדי להכין את המתכון של העוף שמצאת עכשיו בעיתון.

וכמוני, את וודאי מקווה/מצפה שבעלך ירתם לרבות מהמשימות הללו.

ואם את כמוני, את ודאי עושה המון טעויות בנושא. האסטרטגיה החביבה עלי ביותר (והכי פחות יעילה) היא להתנפל על בעלי ברגע שהוא פותח את הדלת. "כבר כמה חודשים שאתה מבטיח לסדר את הארון של כלי העבודה ועוד לא עשית את זה. למה יש לך זמן רק לדברים שאתה רוצה לעשות ולא למה שאני מבקשת?!"

אחרי הטכניקה האיומה הזאת מגיעה השיטה חסרת התועלת והלא פחות גרועה של טיפול בשתיקה רועמת, שבסופה אני נשארת עם כלי עבודה פזורים בכל מקום ובעל עצוב.

הגישה הנכונה והמוצלחת יותר תהיה לא להציב את הבקשות כהתקפה או אפילו כדרישה, אלא כצורך.

"אני לא מצליחה להחליף את הנורה אפילו שאני עומדת על סולם. אני מאוד אשמח אם תעשה את זה בשבילי".

"אני מכינה את העוף שאתה אוהב למחר. יעזור לי מאוד אם תוכל לעבור דרך החנות בדרך הביתה".

"מאוד אהבתי את איך שסידרת את ארון כלי העבודה בפעם שעברה (אל תזכירי שזה היה לפני 10 שנים!). ירד לי עול ענק מהצוואר אם תוכל לעשות את זה שוב."

בכל הבקשות האלה יש תועלת רבה – לנו ולבני הזוג שלנו.

אנחנו נוכל להתגאות בהתנהגות ובאישיות שלנו - אנחנו לא צורחים. אנחנו לא משתוללים מתוך תסכול. אנחנו רגועים, מנומסים ואוהבים.

אנחנו לא נבקר את בני הזוג שלנו (מה שלא נותן אף פעם יותר מדי מוטיבציה להשתנות) והם לא ירגישו צורך לפתוח במגננה או לתקוף בתגובה.

אנחנו לא מבטאים את הבקשה שלנו במונחים של החיסרון שלהם אלא במונחים של הצורך שלנו. בני הזוג שלנו רוצים שיצטרכו אותם. הם רוצים לתת לנו. הם רוצים להועיל. אבל הם גם רוצים שיעריכו אותם על זה.

כולנו מתוסכלים לפעמים, יש כל כך הרבה דברים שהיינו רוצים שייעשו – ועדיף כבר אתמול, אבל אף אחד מהם לא שווה פגיעה בזוגיות שלנו. כל מטלות החיים חיוורות לעומת הנישואין עצמם.

רכישת סבלנות, רכישת דרכים נעימות יותר ועדינות יותר לבקש דברים, ישפרו את כל מערכות היחסים שלנו. אבל מעל לכל, כך נבנה את בני הזוג שלנו במקום להשפיל אותם. בסך הכל אנחנו מסוגלים לסבול את הבלגן הזה עוד קצת...