משהו חדש מתרקם בעולם הייעוץ לנישואין בימים אלה. שומעים עליו בטלוויזיה, ברדיו, בספרים וברשת, ונראה כאילו כולם חושבים פתאום על אותו רעיון. מה החדשות הגדולות? (תופים וחצוצרות בבקשה) נראה שגם לגברים (קרי, לבעלים) יש צרכים.
הרבה גברים מתחילים לדבר, לא בכעס, אבל בכאב. גברים שמרגישים שלא משנה כמה הם מתאמצים, זה אף פעם לא מספיק. גברים שמרגישים שכל הזמן מתקיפים ומבקרים אותם. גברים שמרגישים מוזנחים ושמתייחסים אליהם כאל דבר המובן מאליו.
לנושא המטריד הזה יש הרבה גורמים והרבה צורות ביטוי. נראה שאחד הגורמים המשמעותיים שמביא להפחתת שביעות הרצון הגברית הוא לידת הילדים.
למה בדיוק אני מתכוונת? בהחלט לא לכך שגברים אינם שמחים כמונו בילדיהם ואוהבים אותם. ובהחלט לא לכך שהם אוהבים אותם פחות או שהם לא מוכנים למסור את חייהם למענם.
למעשה, הילדים עצמם אינם הגורם המדויק לבעיה, אלא התנהגותן של אימותיהם.
מההיריון ואילך, הנשים פונות פנימה. יתכן שהן סובלות מבחילות, אין ספק שהן תשושות, ומחשבותיהן נמשכות אל הניסים שמתרחשים בתוך גופן הגדל, שהופך פתאום לבלתי מוכר. הסימפטומים האלה מובילים להתרחקות מסוימת מבעליהן, ולהסחת הדעת מצרכיהם.
מצב זה, אם לא מטפלים בו, עלול רק להחמיר לאחר הלידה. לא רק שיותר עייפים אז (ויותר... ויותר...), ולא רק שיש יותר תביעות פיזיות ולעתים גם חוסר נוחות, יש גם תביעות רגשיות נוספות. ואחרי הכל – האם צרכיו של התינוק, הפעוט, הילד הקטן, המתבגר... אינם קודמים לצרכיו של המבוגר? – נראה שהבעלים שלנו יכולים לחכות.
אני בעד להחזיק תינוקות על הידיים, אבל גם בעלים צריכים שיחזיקו אותם קצת
האמת היא שהם לא, וגם הנישואין שלנו לא. בעוד שחלק מצרכיהם של ילדינו דורשים בהחלט התייחסות מיידית (תינוק בוכה עולה לי בראש), חלק מהם לא. אני בעד להחזיק תינוקות על הידיים, אבל לא 24 שעות ביממה. גם בעלים צריכים שיחזיקו אותם קצת – תרתי משמע.
כל מערכת יחסים זקוקה לטיפוח. בעלים ונשים זקוקים לזמן פרטי בלי ילדים, ואפילו רבע שעה בחדר נעול! הם זקוקים לזמן כדי להתחבר, לשוחח וסתם להיות לבד ביחד.
לא רק שהבעלים שלכן לא יכולים לחכות עד שהילדים יגדלו, כדי לחדש את מערכת היחסים שלכם (ויש סיכוי שהם לא יחכו!), גם אתן לא יכולות. יהיה לכן יותר לתת לילדים אם תרגישו שבעליכן עומדים מאחוריכן, אוהבים ותומכים.
נישואין חזקים הם מתנה גדולה הרבה יותר לילדים שלנו, מעוד סיפור לילה טוב או הסעה לעוד שיעור פסנתר.
בנוסף, יותר בריא לילדים שלנו (בגיל המתאים) ללמוד לדחות סיפוקים, להבין שאי אפשר להתייחס מייד לכל הצרכים שלהם, ושגם לאנשים אחרים (כמו ההורים שלהם!) יש צרכים. יהיה להם טוב יותר לא להרגיש כאילו הכל וכולם סובבים סביב משאלותיהם ורצונותיהם.
ודאי שגם גברים עושים טעויות בחיי הנישואין (זה כבר נושא למאמר אחר), אבל נראה שהטעות הזאת ייחודית לנשים. קשר האם-ילד יכול להיות כל כך עז, עד שהוא יוצר רושם כאילו אף מערכת יחסים אחרת אינה נחוצה. אבל גישה כזאת לא הורסת רק את הקשר הזוגי, אלא מזיקה גם לילד עצמו. אהבה חונקת אינה סביבה בריאה למימוש המלא של הפוטנציאל האישי ולהשגת בגרות מוצלחת. ויהיו אשר יהיו תקוותיכן הנאיביות שהקשר הזה יספק את צרכיכן הרגשיים, הן יתבדו במהירות עם הופעת הבגרות, אם לא קודם לכן.
באמת בושה שנהיינו כל כך ממוקדות בלהיות סופר-אימהות, עד ששכחנו להיות סופר-רעיות, משום שזוהי באמת הקדימות הראשונה שלנו. בעלים מתחילים לדבר כעת, וכולי תקווה שהנשים שלהם יקשיבו.
(13) אור, 10/6/2019 17:55
אני חושבת שהאמת קצת שונה
אם הבעל רוצה ובצדק שאשתו תקדיש לו מידי פעם זמן רק בשבילו, לשוחח/לצאת/לבשל ארוחה שהוא אוהב, הוא צריך לדאוג למשל שהיא תוכל לנוח שעה לאחר העבודה כדי שפשוט יהיה לה כח פיזי לעשות משהו. המציאות היא שהנשים מלהטטות בכל החזיתות וכשזה מגיע לבעל הן כבר בקריסה! פיזית! למרות שגם הן היו מאד שמחות לזמן איכות משותף.
(12) כותב בשם הגברים, 7/9/2011 21:59
הגברים לא עשוים מפלסטיק
האשה צריך לדעת שאם כל ההתחשבות במצבה בעלה חייב אותה אחרת ......
(11) אנונימי, 30/8/2011 16:27
יפה מאוד
כל הכבוד על המאמר אני חושב שבכלל לא יזיקו מאמרים כאלו הפונים אל נשים שמתי לב שלנשים יש כמות דלה של מאמרים דרכי הנהגה ושיפורם בנוגע לכל מה שקשור לחיי נישואין לעומת החומר הרב שיש לגברים חומר שנועד לשפר אותם. וכן גם נשים צריכות את זה. זה לא בא מביקורת אלא מתוך החשיבות של נישואין תקינים...
(10) ליאור, 5/6/2011 20:01
אחריות של שניים!!!!
אני רואה את הדברים קצת אחרת. שוב -לבטל את האחריות של הגבר- האבא בסיפור הזה ולהניח אותה רק על כתפי האישה . זה שגוי בעיני. הנשים היום עומדות בפני משימה בלתי אפשרית. הן עובדות בפרך בכ"כ הרבה חזיתות ומישורים. איך הן יכולות להיות רעיות? הן עובדות בחוץ עובדות בבית. אין להן רגע דל?גם הגבר בעידן הזה די אומלל. הוא עומד בלחצים עצומים וחש מחוייב לפרנס בכבוד את משפחתו. לא נותר לו זמן ומשאבים ואז הוא שב הביתה אל אשתו טרוטת העינים מחמיצה פנים כי היא קורסת היא מותשת ואז מה?אמרו לחייך באושר ולהתמוגג ממראהו?או אולי לשוב למטבח ולעמול על ארוחה נוספת אני לא יודעת..אבל המצב הזה לא גיוני. יש פה ריקוד משותף-אני ממש לא רואה את אחריות האישה או חלילה אשמתה. אם כבר יש כאן משהו אחר -חברתי שחייב להשתנות. המצב כיום בלתי נסבל בעליל. אני חושבת שאם לאישה יותר נוח (ואני שומעת לא מעט נשים מדברות על כך, כן פשוט כך- לדמיין מצב בו הגבר גר בדירה נפרדת וחולק עמה את נטל הטיפול בילדים- לא באופן שווה ,הרבה פחות מכך..אז .משהו לא תקין בעומס שרובץ על כתפינו!!!סידור כזה אמנם מכאיב כיוון שה אומר לוותר על חבר- אבל בינינו הוא בין כה לא שם.לפחות נקבל עזרה. עצוב
(9) מירב, 3/6/2011 07:32
בעית הדור
שמעתי משהו יפה שהבעיה של הדור בנושא הזה הוא: שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שנשים ירצו את הבעלים שלהם ויחנכו את הילדים, ובדור הזה זה בידיוק הפוך מרצים את הילדים ומחנכים את הבעל...
חיים, 4/8/2011 12:56
אכן כך.
אהבתי
(8) רינה, 18/5/2011 10:15
מאמר מקסים!
צודקת מאד, נשים באמת צריכות לשים לב לא לתת לילדים תשומת לב על חשבון הבעל. הוא לא פחות חשוב מהם.
(7) הודי, 12/5/2011 13:22
אני ב ע ד !!!!!!
כ"כ נכון ועצוב...אבל מספיק אפילו דברים קטנים עם הבעל מידי פעם או מסאז' קטן מתישהו. חייבים לדעת שאם לא עושים זמן ומייחדים פעם בשבוע זמן איכות ביחד,אז ההתמרמרות משני הצדדים והמצב רוח בבית וביחד לא יהיה מי יודע מה טוב ,ואף יזיק למע' היחסים ביננו. שנצליח בע"ה לבנות ולהיבנות-- ולפקוח עיניים!!!!!! תודה על המאמר!!!!
(6) ישראל, 11/5/2011 20:21
אמת ויציב
הכתבה נכונה ומדויקת. אך רציתי להוסיף דבר קטן ממבטו של גבר, נכון שיש זמנים שמאוד קשה לאישה והיא צריכה את הזמן שלה, אך נא לא לשכוח גם אנו בני אדם עם יצרים ותכונות משלנו ,וחיבים לעשות משהו (כמובן בהבנה ובשיתוף)כדי לשפר את הענין
(5) דליה, 9/5/2011 15:10
אין אלה רק הילדים
כאשר הבנות מגיעות לחופה הרבה מהן יודעות שהגבר צריך להביע את אהבתו אליהן, לפרנס אותן, להתחשב במצב רוחן ולספק להן את כל צרכיהן. אסור לו לעזוב את הבית מבלי לומר לאן. וודאי לא לבלות בלי האישה. הוא למעשה חייב לידע אותה לאן הוא הולך, איך הוא מרגיש. היא תנחם אותו בשעותיו הקשות אבל הוא לא צריך לצפות שהיא תשב לידו עם היא קבעה תור למספרה. ההבנה של נשים וגברים את חובותיהם אחד לשני ומה יוצר להם מזה נמדדת לרוב רק בכסף וסיפוק רכושני. משמע "קודם אני ונוחיותי ואחר כך אתה. אני חושבת שמעט מאד הילדה גודלת עם חינוך לחיי נשואין ויותר עם "אל תוותרי לו". או "אם הוא האביר החלומי הוא צריך להעניק לך את כל הנוחיות והאהבה ואת צריכה ללמוד לקבל את זה" זהו אלה הן כל חובותיך. לכן יש לעיתים משפחות שכאשר הגבר מרגיש יותר כארנק של המשפחה ופחות כאדם שווה זכויות הוא צודק. האהבה הולכת למתמסמסת מול עלבון שרודף עלבון עקב פיגור ריגשי אצל האשה במקרה הזה. צריך ליקרוא פחות אגדות ויותר לספר לילדים כיצד אבא ואמא מתחלפים ויתחלקים בנתל הבית ויותר מזה כיצד מה אמא תעשה למען אבא כי היא אוהבת אותו וההפך. אנשים מפחדים לדבר על אהבה של אבא ואמא. הרגש נולד קודם אחר כך בא המעשה.
(4) אלקזאי, 9/5/2011 05:38
אלא להאמין, סוף סוף אישה שפויה אחת בסדום
(3) רבקה, 9/5/2011 04:33
יישר כח על הכתבה ועל שאר כל הכתבות המדהימות שלכם
(2) נחמה, 8/5/2011 13:51
לנשים ולבעלים יש צורך ביחסים הדדיים
בס"ד שלום, חזק וברוך על העלאת הנושא. מניסיון לעניות דעתי (כמובן שאן לעשות הכללות) הנשים/אימהות עושות כמיטב יכולתן הן לילדיהן ולבעליהן אך בכל זאת זה לא מספיק אם אין שיתןף פעולה מצד הבעל. לא סתם משפחה צריכה אבא,אמא וילדים. לכל אחד מהם יש צרכים וכמובן שכמו שהגבר רוצה לשמור על יחסיו עם אישתו גם אישתו רוצה ביחסים עם בעלה לכן היא נישאה ולא ילדה ילדים מחוץ לנישואין. הלוואי ונזכה לנהוג ב"ואהבת לרעם כמוך" ו"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". בתודה ובברכה שיבנה בית המקדש במהרה
(1) יצחק, 8/5/2011 11:59
בעלים לא יכולים לחכות
מעניין ונכון
יפית,, 9/5/2011 06:15
בעלים לא יכולים לחכות....
הכתבה בהחלט מעניינת ובהחלט מחדדת דברים שאני חושבת עליהם לא מעט בזמן האחרון, אני באמת חושבת שצריך לתת חשיבות לנושא הזה כדי לא להפסיד את הבעל בדרך. התברכתי בבעל שמוכן תמיד לעזור ולהיות מעורב ואיך שהוא אני תמיד מרגישה שאני לא עושה מספיק בשבילו .. לעומת הזמן שבו לא היו לנו ילדים... הייתי שמחה אם היתה קצת הכוונה ואולי כמה רעיונות מה אפשר לעשות כדי לשלב הכל יחד וגם לתת יותר לבעל... מעבר ל-15 דקות יחד בחדר נעול . האם יש רעיונות נוספים.