במחזמר "קומפני" של סטפן סונדהיים, מסביר הגיבור הראשי מדוע בחר להישאר רווק (זה מחזמר, אז הכל מוסבר בשיר!). החשש שלו הוא שבנישואין צריכים לעמוד מול מישהו "שמכיר אותך יותר מדי טוב".
האם יש בסיס אמיתי לפחד שלו?
רבים מאיתנו חיים בתוך אשליה. מצד אחד, יש לנו תדמית חיצונית שבה כל כולנו חיוכים וסמכות, ומצד שני חיים פרטיים בהם אנחנו מתפרקים - או כל וריאציה אחרת על אותו מוטיב. השקענו כל כך הרבה בעיצוב ההופעה החיצונית שלנו, עד שאנחנו כבר משלים את עצמנו שאנחנו מגלמים דמות מושלמת - ומזדעזעים מהחשש שמא מאן-דהו יוריד לנו את המסכה.
ואנחנו נשארים לבד, נזהרים שאיש לא יבקע את הקונכייה שלנו, נשמרים מכל חולשה מסוכנת – ויחד עם זה מכל אפשרות לאושר.
אבל יש לי סוד שהייתי רוצה לגלות לכם.
הרבה אנשים, במיוחד החברים הקרובים שלנו, לא קונים את האשליה. הם כבר הבחינו בחסרונות שאנחנו כל כך מתאמצים להסתיר, והם בכל זאת אוהבים אותנו. למעשה (ואני לא מתכוונת לעודד שמירה על תכונות אופי שליליות), אולי הם אוהבים אותנו אפילו יותר, בגללם. אף אחד לא רוצה לעמוד מול שלמות. מנחם ומרגיע לראות שכולם מתמודדים עם אותם קשיים ואותן בחירות.
וכשאוהבים אותנו, על היבלות שלנו וכל השאר, הביטחון העצמי שלנו מתחזק ומערכות היחסים מעמיקות
בנוסף, ואולי גם במפתיע, בסופו של דבר הרבה יותר משחרר להיות בני אדם עם חולשות מאשר בלעדיהן. ברגע שמקבלים אותנו כמו שאנחנו, ולא בתור איזו אידיאליזציה של עצמנו, אנחנו באמת יכולים להמריא. כל הכוחות שבזבזנו עד כה כדי לשמור על העמדת הפנים, מתפנים כעת לצמיחה אמיתית והצלחה. וכשאוהבים אותנו, על היבלות שלנו וכל השאר, הביטחון העצמי שלנו מתחזק ומערכות היחסים מעמיקות.
למרות שבהיכרויות, כל אחד מאיתנו רוצה להראות את הטוב ביותר שבו, אין ספק שאיננו מעוניינים שבני זוגנו יבחרו בנו על סמך רושם מוטעה, ושהציפיות שלהם מאיתנו תהיינה בלתי מציאותיות, בהתאם. דבר כזה יכניס אותנו לבעיות רבות ורציניות יותר, מאשר מודעות אמיתית לנקודות התורפה שלנו. הם בכל מקרה יגלו אותן די מהר.
נישואין הם הזדמנות לצמיחה. אולי גיבור המחזמר לא התחתן כי פשוט לא בא לו להתאמץ. אולי הוא לא רצה "מישהו שעמו אתה חולק את רגשותיך" או "מישהו שאתה חייב לדאוג לו", ולכן מילא בשמחה את תפקידו כדוד.
אולם בסופו של השיר, הוא מזהה את ההבל שבדרכו (איזה מחזמר נפלא - התובנות מגיעות בכזאת מהירות!). הוא מבין שהוא יהיה עמוק יותר, מלא יותר, רחמן יותר ואדם ממומש לגמרי, אם רק יניח לאי מי לדאוג לו, ולעצמו להגיב בהתאם. בסופו של דבר הוא מתחנן שמישהי "תמלא אותי באהבה... תאלץ אותי לדאוג... תגרום לי להתקדם..."
האם לא זה מה שכולנו רוצים? חולשה אינה המחיר שעלינו לשלם, אלא הדרך להשיג את מטרותינו, הדרך לחיים מלאים - והיא באמת סוד החיים.
(6) נכון, 5/6/2018 19:44
כ"כ מדויק. אחרי כל משפט שקראתי אמרתי נכון!!!
אבל זה כ"כ קשה להסיר את המסכות איך עושים את זה?
(5) דליה.ב, 28/11/2010 15:52
הסירו את המסכה
אכן הרי יותר פשוט להיות אתה!אבל..מה קורה שאתה ללא מסכה חוטף עלבונות, ללא מסכה, חשוף ועירום ומשם באות המכות...לדאבוני למדתי לשים מסכה ולו רק כדי למנוע מעצמי חשיפה וכאב
(4) אנונימי, 16/11/2010 08:23
החסרון הוא היתרון
כתוב "בורא נפשות וחסרונן" את החסרון ה' ברא בנו , וע"פ המשך הברכה לומדים מה מטרת החסרון "להחיות בהם נפש כל חי" המחיה את הנפש הוא החסרון.קשר עם בני אדם לפי צרך, וכן קשר עם ה' ועבודת ה' האמיתית היא:שכאשר אדם נקלע לקושי שהוא בטוי לחסרון עליו לפנות לאבא ולבקש " אבא תעזור אבא תרחם" כי החסר אונים מגלה לאדם את מציאות ה' בעולם והוא כל יכול.וכך נוצר קשר בורא.לעומת הנחש שפרנסתו ניתנה לו בכל מקום-'העפר' וזה עונשו שלא יצטרך לבורא ולא יהיהלו קשר בורא לבקש את צרכו.
(3) עדי, 15/11/2010 21:20
"על כל פשעים תכסה אהבה..."
כל כל נכון....כולם רוצים שיקבלו אותם כמו שהם!והכי אנחנו-זה החולשות שלנו!!!ורק אהבה מרפא ומשנה את הכל!
(2) אנונימי, 15/11/2010 08:46
חזק וברוך
בס"ד שלום, חזק וברוך על המאמר. אכן חשוב ביותר בכל מערכת יחסים וגם בינינו לבין עצמינו להיות אמיתיים וישרים עם עצמינו כמו עם האחרים. בתודה ובברכה שנזכה להיות ישרים ואמיתיים תמיד
(1) , 15/11/2010 04:08
תודה על המאמר. להראות את עצמך באמת -כגבורה ,ולא חולשה של הסתתרות מאחורי מסכות מזויפות של תדמית חיצונית מזויפת שבנויה על גאוה-"תועבת ה' כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה "(משלי טז,ה). "ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר אף-תכון תבל בל-תמוט" (תהלים צג,א). תודה ויום טוב