אמונה היקרה,

"איך אני יכולה לגרום למתבגר שלי לעזור קצת בבית? הוא אפילו לא מנקה את החדר שלו, שלא נדבר על להרים את המגבות והבגדים המלוכלכים שלו אחרי שהוא מתקלח!"

אם יקרה לנער בלגניסט,

את לא לבד. כמעט כל הורה לבני עשרה, הוא הורה לבלגניסטים. ואם זה התחום שהכי מתסכל אותך בנושא ההתבגרות, אני מציעה לך לעצום עיניים ולחשוב על כל הדברים בהם זכית.

לא ניתן למנות את מגוון השיטות והדרכים בהן בני העשרה מתחמקים מאחריות, כך שעלינו לשמור על רמת ציפיות מציאותית בהתאם, ולהכיר בגבולות יכולתנו לכפות את רצוננו על המתבגרים.

באופן כללי, נערים ונערות זקוקים למרווח בו יוכלו לנסות ולגלות מי הם ולאן הם הולכים.

הם אמנם זקוקים לכמה כללים (ועמוק עמוק בפנים, הם אפילו מעריכים חלק מהכללים!), אבל אנחנו צריכים לחשוב היטב לפני שאנחנו קובעים אותם, ולנסח אותם בזהירות. ומכיוון שאפילו הדברים הטריוויאליים ביותר עלולים להפוך לויכוח לוהט וקולני עם המתבגרים שלנו, עדיף שנשמור את המאבקים לדברים החשובים באמת, ואני בכלל לא בטוחה שחדר מבולגן הוא אחד מהם.

סדרי העדיפויות שלהם משתנים במהירות ונקבעים על ידי חבריהם

קשה "לגרום" לבני נוער לעשות כל דבר שהוא. הרבה פעמים הם לא מצייתים לנו או פשוט מתעלמים מדברינו. סדרי העדיפויות שלהם משתנים במהירות ונקבעים על ידי חבריהם. למעשה, נוסחת הפלאים האמיתית כיצד לגרום למתבגרים לנקות את חדריהם, היא לגרום לחבריהם לסדר את החדרים שלהם!

באופן כללי, ילדים רוצים להיות טובים - הם רוצים לעשות את מה שצריך ונכון לעשות; הם רוצים שיאהבו ויעריכו אותם; ותאמינו או לא, הם אפילו לא רוצים לריב איתנו. אבל הם יעשו את זה אם נאלץ אותם. הם יעשו את זה אם נעמיד אותם עם הגב לקיר, והם יעשו את זה אם אנחנו נעורר את המריבה.

לכן אנחנו צריכים להיות בוגרים, ולתרגל מעט (בסדר, לפעמים המון!) שליטה עצמית. אנחנו צריכים לשים לב לדברים הטובים שהם עושים ולהתמקד בהם, במקום לאפשר לכעס ולתסכול להצטבר על מה שהם לא.

מה לעשות שנדנוד בלתי פוסק אינו מועיל – עודף כללים פשוט יגרום לכך שיותר כללים יופרו. אנחנו צריכים לשבח את בני הנוער על מה שהם עושים טוב ונכון, ואנחנו צריכים לחפש הזדמנויות כדי להחמיא להם.

והכי חשוב, אנחנו צריכים לשמור על פרספקטיבה נכונה. עם כל הצרות בהן הילדים של ימינו עלולים להסתבך, ה' ישמור, ועם כל המצבים הנוראיים שאורבים מעבר לפינה, חשוב לזכור שחדר מבולגן הוא הדבר שאיתו הכי קל לחיות, ואולי אפילו להתייחס אליו מדי פעם בהכרת תודה!