דוד שלי, חיים, אדם טוב שלא מסוגל לפגוע בזבוב, התגורר בשכירות ואת הדירה שבבעלותו השכיר. מובן שבהתאם לטבעו הוא לא היה מסוגל להעלות את השכירות בדירה שבבעלותו אותה השכיר לעולה חדש.
השכירות אותה שילם חיים על הדירה שהתגורר בה התעדכנה כל תחילת שנה בזינוק אדיר כלפי מעלה, אולם חיים מעולם לא העלה את מחיר השכירות שקיבל מדירתו, והמחיר נשאר קבוע במשך שנים למרות שדירות אחרות באותו איזור הושכרו בסכום גבוה בהרבה.
בשלב מסוים רצה חיים למכור את דירתו ולקנות דירה חדשה קרובה למקום עבודתו. מתווך הציע לו דירה חדשה יפה ומרווחת, קרובה למקום העבודה שלו. חיים ואשתו התלהבו מהדירה הענקית, מהחצר הגדולה ומהנוף המדהים. המחיר היה מציאה ממש וחיים חישב שאם ימכור את דירתו הישנה יספיק לו הכסף גם לעצב ולרהט את הדירה החדשה – דירת חלומותיו.
חיים הודיע מייד לשוכר הדירה על כוונתו למכור אותה, כדי שיוכל להתכונן לפינוי בתום השנה כשייגמר החוזה. כששמע שוכר הדירה על כך התחנן בפני חיים לא למכור את דירתו.
"אף אחד לא יסכים להשכיר דירה באזור שלנו בסכום אותו אני משלם לך, ואנחנו נאלץ לחזור לחוץ לארץ. כאן בשכונה נמצאים חברים שעלו יחד איתנו לארץ וכולנו כמו משפחה אחת, בלי השכנים שלנו לא נוכל להחזיק מעמד לבד בארץ.
"תן לנו אפשרות להישאר בדירה שנה נוספת, אני מאמין שבמהלכה אקבל קידום במקום העבודה שלי, המשכורת תעלה והכל יהיה קל יותר".
בניגוד למה שהיה עושה כל אדם אחר, דוד חיים הטוב נעתר לבקשת השוכר והציג בפני הקונים הפוטנציאליים של הדירה שלו תאריך פינוי כה מאוחר שהבריח אותם מהעסקה.
שנה עברה ובסיומה השוכר רכש מדוד חיים את הדירה במחיר מוזל. דירת החלומות של דוד חיים כמובן נקנתה ובמקומה קנה חיים דירה אחרת, קטנה, ללא חצר ורחוקה יחסית ממקום העבודה שלו.
"תביני חיה, הייתי מוכרח לתת לשוכר להישאר בדירה", הסביר לי דוד חיים כשהתפלאתי מדוע לא הזדרז לקנות את הדירה עם החצר.
"אולי הפסדתי דירת גן, אבל יש לי אפשרות להישאר בארץ גם ללא גינה. לשוכר הדירה שלי לא הייתה אפשרות כזו, לו הייתי מפנה אותו מהדירה שלי הוא היה חייב לרדת מהארץ".
כשהתפוצצה פרשת חפציבה התקשר אלי דוד חיים נרעש ונרגש, "אני לא מאמין, דירת החלומות אותה כה רציתי לקנות הייתה בפרויקט כושל של חפציבה, לו הייתי קונה אותה הייתי נשאר עם שלד מעוקל לבנקים ונושים, והייתי עובר גם אני את כל מסכת הייסורים הנוראה שעוברים רוכשי הדירות של חפציבה".
סיפורו של דוד חיים חימם את ליבי, בתוך מבוך פרשיות ההונאה, השחיתות והמרמה שגודשות את העיתונים, יש גם סיפורים קטנים של עזרה, נדיבות וטוב לב שסופם ברכה והצלחה.
(7) אילנה חיון, 27/5/2008 03:48
הדוד חיים
כולם הזכירו בתגובות שלהם את את טוב לב של הדוד חיים רק שכחו להזכיר את הסיעתא דשמיא מהקב"ה כי אם לא יהיה בס"ד לא היינו מצלחים בכל אשר נעשה, ורצוי להקדים תפילה לכל דבר שרוצים לעשות בחיים. יישר כוח
(6) לירון, 5/9/2007 17:07
איזה איש מקסים
כבר מהסיפור הקצרצר הזה ניתן להבחין כמה שהוא טוב לב!
(5) אנונימי, 4/9/2007 06:08
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?
לצערי הרב באמת לא שומעים על הרבה אנשים כמו הדוד חיים, אנשים שבמו מעשיהם יביאו לנו משיח...
הדעה הרווחת ש "פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים" מוכחת כאן בצורה ברורה כמוטעית, ודעתי/אמונתי היא כי מעשה טוב שנעשה באהבה ואמונה מתוך כוונה טהורה אינו יהפוך אותנו ל "פראיירים" אלא יצליח את דרכינו ויטהר את ליבנו והשכר יהיה רב הן בעולם הזה והן בעולם הבא. בעולם הזה לא בכל מקרה של חסד ניתן לראות את השכר או ההשגחה הפרטית בצורה ברורה כמו בסיפור של דודינו חיים אבל כל מי שיניח עצמו במקומו של הדוד חיים ויגיע לכזו רמה של טהרת הלב, יבין כי השכר הינו מיידי, עצם קבלת ההחלטה ביצוע הפעולה והניצחון של הלב על היצר הרע הינו שכר לכשצמו.
אני לא מתפלא שאחת מהתגובות הייתה שלא ייתכן שזה סיפור אמיתי, על אף שכולנו יודעם ומכירים את הסיפור של חפציבה... אני עדיין מאמין באמונה שלימה שה' אוהב ושומר על תמימים... ולשנה החדשה אני מאחל לכולנו טהרת לב ותמימות כמו של דודינו חיים.
כן ירבו.
שנה טובה
(4) אנונימי, 3/9/2007 12:13
טוב
מענין ביותר
(3) לינוי, 3/9/2007 01:48
פשוט מקסים!
אשריכם!
הלוואי וכולנו ננהג כמו הדוד חיים.
הסיפור מדגיש באופן מדהים את העניין שהכלללל הכלללל לטובה! :)
(2) רינת, 2/9/2007 08:47
על הסיפור הטוב והאדם הטוב
מי שחס על הבריות
הקב"ה חס עליו
יישר כח לאותו חיים
יירבו כמותו בישראל!!!
(1) , 2/9/2007 07:42
קשה להאמין שקיימים באמת אנשים כאלה
לא נשמע סיפור אמיתי!