רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

משפחה

איזה בלגאן!

ל׳ בשבט ה׳תש״ע ל׳ בשבט ה׳תש״ע 14/02/2010 | מאת אמונה ברוורמן

היה לי בית, ואז נולדו לי ילדים. ניסיון של אמא, לשמור על שפיות, ולהשתחרר קצת מהעולם החומרי.

עט, עט, הבו לי עט תמורת המלכות.

עם כל הכבוד לשייקספיר, כרגע אני מחפשת עט ולוא דווקא סוס! ולא משנה כמה עטים אקנה, אני תמיד מחפשת עט מתחת ליד. וכמה פעמים יצא לי להמתין על קו הטלפון כשמהצד השני "מחפשים עט"?

לאן נעלמים כל העטים? וחוץ מזה איפה דבק הסלוטייפ, איפה השדכן, איפה הכרית שלי? איפה הגרבונים שלי (אימהות לנערות מתבגרות, התאחדו!) והחולצה החדשה שלי? איפה הספר שבדיוק עכשיו קראתי והכוס ממנה כרגע שתיתי? מה קרה לקערה המקסימה שהייתה מונחת על השולחן בחדר האוכל? ולמה יש בבית כל כך הרבה בלגאן?

ילדים! אני חושבת שאלוקים העניק לנו ילדים כדי לעזור לנו להשתחרר קצת מהעולם הגשמי. או שנאמין בזה או שנשתגע.

כמה אנשים "חולי ניקיון" (גברים ונשים) הכרתי שהקדישו שעות ארוכות ומאמצים רבים כדי למרק את הרצפות ולסדר באופן מופתי את החדרים רק כדי להיתקל בספל מלא גלידה בדרכם לשולחן העתיק, ברגע שילדים נכנסו לחייהם.

צעצועי ילדים וחפצים למיניהם מציפים את הסלון שנראה היה כמו חדש. והספות הלבנות, מזמן שינו צבען…

זה המחיר שמשלמים כשיש ילדים, אבל אנחנו מודים שזהו מחיר זעיר לעומת ההנאה, שלא לדבר על כך שההשקעה שלנו בילדינו ובחייהם נושאת אותנו מעבר לאילוצים ולדרישות של העולם החומרי.

האם באמת שווה לפגוע בילד עבור קערת זכוכית?

אם ילדכם שובר משהו, אתם נאלצים להתמודד עם סדר עדיפויות. האם באמת שווה לפגוע בילד עבור קערת זכוכית? כמובן שלא. ילדים מסייעים לנו לתקן את העיוות הטמון בערכים שלנו.

אני לא מנסה פה לדבר בשבחי הבית המוזנח. זוהי לא סביבה בריאה למחשבה צלולה ופעילות שקולה. אני רק מציעה שנפסיק לשאוף לבתים "כמו בז'ורנל". הם לא מיועדים לאנשים אמיתיים עם משפחות תוססות.

פעם הייתה תכנית טלוויזיה בשם "סגנון החיים של העשירים והמפורסמים" ובה, היו מראים בתים של אנשים ידועים ואמידים. בעלי רצה להפיק תכנית חלופית בשם "סגנון החיים של החכמים והמאושרים" – הרהוט כבר שרוט, הבית זקוק לשכבת צבע, הארון שבור כי מישהו טיפס על המגירות קצת יותר מדי פעמים אבל הבית מלא שמחת חיים.

אם לכעוס בגלל הגרבונים שנעלמו או לבלות אחר הצהרים נעים עם בתי?

בדרך כלל אי אפשר ליהנות משני העולמות, אלא במחיר רגשי כבד לילדינו. ברור לנו שאם, חלילה וחס, אחד מילדינו יחלה ונזדקק לכסף כדי לטפל בו, נמכור הכול כדי להשיג את הסכום הדרוש. תפילתנו שלא נגיע למצב כזה. אבל בחיי היום יום שלנו, אנו תמיד עומדים בפני בחירה: האם לכעוס בגלל הגרבונים שנעלמו או לבלות אחר הצהרים נעים עם בתי? האם להקדיש את כל זמני הפנוי לניקיון הבית או לעסוק בפעילות משפחתית? ילדים מלמדים אותנו להתעלות מעל עצמנו ולצאת מהסבך.

ילדינו עוזרים לנו למתן את הדחפים החומריים ולהוביל אותנו לתחומים עם משמעות אמיתית. זוהי מתנה. עלינו להודות לילדנו ולאלוקים על הברכה הזו.

היי, מישהו ראה את העט שלי?

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן