רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

משפחה

עצרו את הבדידות

ה׳ בתמוז ה׳תשע״ב ה׳ בתמוז ה׳תשע״ב 25/06/2012 | מאת רווקה בודדה

אל תניחו למה שקרה לי לקרות לאף אדם אחד.

אין לי מושג איך זה קרה, אבל אני מתקרבת לגיל חמישים, ועדיין רווקה.

ואני התייאשתי. אני יודעת שלעולם לא אנשא ולעולם לא יהיו לי ילדים. אני לא כותבת את המאמר הזה בשבילי, אלא לאלה שעדיין מאמינים ומייחלים לחיים נורמליים.

גדלתי בבית רגיל ונורמלי. הוריי היו ניצולי שואה, אז כשאני אומרת בית נורמלי זה לא 100% מדויק. זה היה נורמלי לאותו דור. להוריי, כמו לכל הניצולים, היו הרבה בעיות, אבל לא כל כך הרבה כמו להוריהם של חלק מחבריי.

אבי היה בר מזל - הוא הגיע מאירופה מייד אחרי המלחמה, והתקבל על ידי דוד שעזב את אירופה לפני פרוץ המלחמה. הדוד הזה לקח את אבי תחת חסותו, עזר לו ללמוד, מצא לו עבודה טובה במיוחד ושותפה נהדרת לחיים, אמי. אמא שלי הייתה צעירה מאוד כשהיא עזבה את אירופה, ולכן הצליחה להשתלב די טוב.

נולדו להם שישה ילדים. כולם היו קרובים זה לזה והייתה להם ילדות מקסימה. אני האחת לפני האחרון. ראיתי איך כל האחים שלי מתחתנים עם בני זוג מקסימים והיו לי תקוות רבות שאותו הדבר יקרה גם לי. שנה אחרי שנה חלפו, ושום דבר לא קרה. הייתי רוצה לומר שאני יודעת למה, אבל במלוא הכנות, אני לא יכולה. הייתי פיקחית וחיננית, באתי ממשפחה טובה והייתה לי מה שכולם מכנים 'אישיות טובה'. לא הייתי אחת מאותן בנות בררניות במיוחד. כן, משהו מאוד מאוד השתבש בדרך.

בהתחלה, לא הרגשתי יותר מדי לחץ. הייתי צעירה, עבדתי, היו לי הרבה חברות ונהניתי להיות רווקה. אבל כשהחברות שלי ובני משפחתי התחתנו, בזה אחר זה ובמאמץ מועט לכאורה, התחלתי להילחץ. הלכתי לרבנים לקבל ברכה, נסעתי להתפלל בקברות צדיקים ובמקומות הקדושים והסכמתי לצאת עם כל מי שרק היה אפשר.

אבל עכשיו ויתרתי. אני בודדה מעבר למה שמילים מסוגלות להביע, והגרוע ביותר, לעולם לא אדע מהי אימהות.

אתם נמצאים במצב בו אתם יכולים להביא לשינוי

איני כותבת את המאמר הזה עבורי, אלא לאלה שעדיין מחפשים. המילים שלי אינן מכוונות אליהם, אלא לאלה שכבר מצאו את ה'נשמה התאומה' שלהם. תעשו משהו. על אלה מכם שנישאו ויש להם משפחות מוטלת חובה לעזור לאלה שלא. כשמישהו חולה, אנחנו אוספים כסף בשביל הטיפולים. כשמישהו צריך דם אחרי ניתוח, אנחנו באים ותורמים. כשמשפחה מאבדת הורה, אנחנו מנדבים מזמננו ומנסים לעזור.

ובכן, המחלה הקשה ביותר בדור הזה היא שאלפי רווקים, יושבים בדד בבתיהם, ובוכים לא-לוהים שיעזור להם.

אתם נמצאים במצב בו אתם יכולים להביא לשינוי. תעשו עם זה משהו עכשיו! אל תניחו למה שקרה לי לקרות לעוד אדם אחד. אני בוכה על הבדידות שלי ומתחננת לעזרתכם.

הפכו זאת לחלק מחייכם לסדר כל רווק ורווקה שאתם מכירים. תצילו ככה יותר חיים ממה שביכולתכם לשער.

אל תשבו בשקט ותניחו לדמעות הבדידות שלנו לזלוג, מבלי להושיט יד לעזרה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן