את יושבת על ספסל בגינה הציבורית או בארוחת בר מצווה, ומחייכת בנינוחות ידידותית.

"היי", את מציגה את עצמך, "אני זאת וזאת, איך קוראים לך?"

המבט החוזר גודע את חיוכך בעודו באיבו. עיניה עולות ויורדות, בוחנות בקפידה כל פרט. זה נמשך חלקיק של שנייה, אבל בעיניך זה נראה כמו נצח.

את מרגישה כיצד במשך הסריקה הזאת, נערכים במהירות מיליוני חישובים - החל במחיר הטבעת שעל אצבעך דרך האיפור שלך, כפול מידת השמלה לחלק למספר מריחות השוקולד על העגלה של בנך.

ואז, לאחר רגע עוצר נשימה, העיניים שוב יורדות, האף עולה, והעולם עוצר כשביטחונך העצמי צונח.

"אני זאת וזאת", היא עונה אמנם בנימוס, אבל ברור שהזמנת הידידות שלך נדחתה.

קליקות ובעיות חברתיות אינן בלעדיות לילדים בכיתה א'. כפי הנראה, לא קיים כלל אוניברסאלי שטוען שההתנהגות החברתית הילדותית והפוגעת תתרכך עם ההתבגרות ותיעלם לחלוטין בבגרות.

ובכן, הייתי רוצה להציג בפניכם הבניה חברתית חדשה לגמרי. נא להכיר את "החברה הפשוטה" אליה כל אחד רשאי להירשם, וכולם ראויים להימנות בין חבריה. תהליך הקבלה פשוט למדי: הוא כולל נפנוף עדין, חיוך או אפילו "שלום" שקט. על פי תקנון החברה, אנשים בכל מעמד כלכלי שהוא, בעלי בגדים בכל מידה, בכל רמת ניקיון ומכל מקצוע, יכולים להצטרף כרצונם, והחברות תמיד חינם.

בחברה שלנו, אנחנו מעריכים אנשים משום שהם... אנשים; נבראו ע"י אלוקים, בצלם דמותו האלוקית. משימתנו היא לקדם את האחווה, וליהנות מעצם הכרת החברים החדשים או פטפוט עם הותיקים. ברמה עמוקה ופנימית יותר, אנו מקוים ליצור עולם של שלום, בזכות התנהגותנו השמחה והדרך בה כולנו מסתדרים זה עם זה.

אם את/ה אדם, את/ה בראש מתאים ובטוח שהחברה שלנו רוצה אותך!

מי שנרשם לחברה אינו צריך להביא אישורי מס מהשנה האחרונה. למעשה, החלטנו לוותר על הצורך להגיש בקשת חברות, מכיוון שאין כל כך מה שימנע מהאנשים לענות על הקריטריונים. במקום זה אפשר פשוט לבוא, להציג את עצמכם, ולצפות להתקבל מיידית, על המקום. אם את/ה אדם, את/ה בראש מתאים ובטוח שהחברה שלנו רוצה אותך!

אנחנו מבינים שזה הזמן לצמוח ולצאת מהמצבים החברתיים שגורמים לך להרגיש לא שייך או לא שווה פרוטה. נראה לנו שהכי טוב שהדוקרנים החברתיים, קבלת הפנים הצוננת, הבחינה עם האף למעלה והדחייה הסנובית, יחזרו לגן הילדים, שם יכולים להשתטות בני החמש, עד שיבינו שזה לא הולך לקדם אותם בחיים.

אנחנו תערובת הטרוגנית למדיי, אולי בגלל פשטות תנאי הקבלה, אבל באופן מפתיע נראה שזה הופך את החברה שלנו להרבה יותר מעניינת. וממש לא הייתי רוצה להחליף זאת תמורת מועדון שבו כל חבר הוא פחות או יותר שיבוט של קודמו.

לחברה שלנו יש אפילו סיסמא – "בואו כפי שאתם!" נראה שזה מסכם אותנו הכי טוב. אנחנו אוספים חברים בהמוניהם, ועד כה לא שמענו אף תלונה.

"טוב לי שמקבלים אותי בדיוק כפי שאני. אני לא צריך לעשות הצגות כדי שיקבלו או יכבדו אותי. אני לא צריך ללבוש 'ארמני' ולנהוג במרצדס. אני לא צריך להיות מזויף. חברים אחרים פשוט באים אליי ואומרים היי – זה נהדר! ככה הבאתי מלא חברים חדשים." – חבר מאושר ב'החברה הפשוטה'.

"עם 'החברה הפשוטה' השחצנות היא נחלת העבר. זה פשוט לא התאים לי. הייתי אחד מאותם סנובים, שהיו מסתכלים עליך מלמעלה למטה ונותנים לך להרגיש שאתה לא ראוי שיחליפו איתך יותר משתי מילים. אבל יום אחד מישהו עשה את זה לי, ולא תאמינו איך נעלבתי! ואז שמעתי על 'החברה הפשוטה', שבה כולם חברים, והרעיון מצא חן בעיני. היום אני ניגש לכל מי שאני רואה, מציג את עצמי, ומתחיל לשוחח. ככה זה עובד, וזה מאוד משחרר." – סנוב לשעבר שהפך חבר ב"חברה הפשוטה".

ההרשמה ל'החברה הפשוטה' פתוחה תמיד, וכבר הפסקנו לשלוח כרטיסי חבר; זה נהיה מסורבל מידי. אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בפנים ידידותיים וחייכניים, אתם יכולים להניח שזה אחד החברים, שיוצא לומר שלום ומציע לך חברות חינם במתנה. אנו מקוים שתצטרפו – באמת אין מה להפסיד, ויש המון להרוויח.

ובעצם, למה שלא תפתחו סניף בשכונה שלכם?