"מה ההגדרה ללוויה של החותנת?" תשובה: "מסיבת סיום"

החתן שלי (כן כן, אני מתכוונת אליך!) סיפר לי את הבדיחה הזאת. למרות שמדי פעם אני חשה נקיפות של חוסר ודאות במערכות היחסים החדשות-יחסית האלה, אני לא מאמינה שהוא התכוון לזה באופן אישי!

בכל אופן, הבדיחה גרמה לי לחשוב על הסיבה לריבוי המדהים של בדיחות על חותנות, סיבה שלמען האמת בכלל לא מצחיקה. בעיות עם חמים וחמיות, אם לא מטפלים בהן, עלולות לגרום נזק ממשי לחיי הנישואין של הזוגות הצעירים. מחקרים מסוימים טוענים שמאבקים עם החותנים מעיקים על 60% ממערכות הנישואין.

ומערכת היחסים המסובכת מכולם, זאת שכרוכה בסיכון הגדול ביותר למחלוקת, היא כפי הנראה זאת שבין הכלה לחמותה.

מכיוון שכל ילדיי הנשואים עד כה הם בנות, אין לי ניסיון אישי בתחום הזה. לכן פניתי לשתי מכרות שלי, שעל פניו נראה שהן מסתדרות טוב מאוד עם כלותיהן.

"מה הסוד שלכן?" שאלתי

"יש לי כלות מדהימות", ענתה הראשונה. "והן נשים נהדרות לבנים שלי."

טוב. יכול להיות שפשוט היה לה מזל מיוחד. יכול להיות שבאמת יש לה כלות יוצאות מן הכלל, שאף פעם לא נותנות לה שום סיבה לספק או תסכול או כל רגש שלילי אחר, שבדרך כלל מרעילים את מערכת היחסים. יכול להיות."

או – מה שנשמע יותר סביר – יכול להיות שהחברה שלי בחרה בכך. שהיא החליטה ש"אלה הנשים שהבנים שלי בחרו ואני מתכוונת לאהוב אותן. אני אראה את הטוב שבהן ואתמקד רק בו. אני איהנה מהאושר שהן מביאות לבניי."

ונראה לי שזאת ההחלטה שחמיות נבונות מחליטות, בין אם במודע ובין אם לאו.

זאת הבחירה של הבנים שלי, ולכן אני מתכוונת לאהוב אותן 'אהבה עיוורת'

זה פחות או יותר מה שאמרה גם האישה השנייה עמה שוחחתי:

"זאת הבחירה של הבנים שלי, ולכן אני מתכוונת לאהוב אותן 'אהבה עיוורת'. אני לא מתכוונת לחפש חסרונות או חולשות. אני רוצה לראות רק את הצדדים הטובים והחזקים שלהן. אני אתעלם מהקטנוני והטריוויאלי ואתמקד במה שחשוב באמת. אני מתכוונת לאהוב אותן ולהעניק להן, ועל ידי זה לאהוב אותן יותר."

יש הורים שבטבעם קלילים יותר מאחרים. יש הורים שמרפים בקלות את אחיזתם בילדיהם. להם אולי לא יהיה כל קושי.

אבל לאלה שיש קושי - זכרו שהבחירה נמצאת בידיכם, ושהדרך האמיתית להמשכיותה של הדאגה והנאמנות לילדכם, לכך שהוא ימשיך לרצות להיות אתכם, היא שתאהבו את אשתו, את כלתכם, מכל הלב ובלי תנאים. ולשם כך - פשוט תזכירו לעצמכם כמה נפלאה היא באמת.