שאלה שהועברה אלי
אני נשואה מזה כמה שנים, ויכולה לומר שהנישואין שלי שמחים ומספקים. בכל אופן, אני מוצאת את עצמי חולמת בהקיץ על בחור אחר עמו יצאתי כמה חודשים לפני שפגשתי בבעלי. מדובר בבחור שמאוד חיבבתי, אך מצאתי שהוא מעט קולני ונמהר, לעומת מה שרציתי למצוא בבעל. אני מאוד כועסת על עצמי, כשאני מגלה בתוכי את הרגשות הישנים האלה. האם גם הבחור ההוא היה יכול להיות בעל נהדר בשבילי?! איך אני יכולה לעצב מחדש את דרך החשיבה שלי, כדי שאוכל להשיג רמה גבוהה יותר של שלוות הלב והנפש. ואולי אפילו מעבר לכך: איך אני יכולה לשכוח מהבחור ההוא?!
תשובתי לשאלה
הסיפור הבא עשוי אולי לעזור לך להשיג שלוות נפש מסוימת. שרה, אם צעירה המתגוררת בשכנותי, ניגשה לרב גדול בארץ כדי לקבל ממנו עצה. הוא בירר על משפחתה ושאל אותה כמה ילדים יש לה. היא ענתה, "יש לי שני בנים, ובת שנהרגה בתאונת דרכים לפני כמה שנים. היא הייתה צריכה להיות עכשיו בת 10." הרב, העדין בדרך כלל, נעץ בה מבט חד ואמר לה באמפטיה, שהיא לא הייתה צריכה להיות עכשיו בת 10 - היא מעולם לא הייתה אמורה להגיע לגיל 10; היא נשלחה לעולם הזה על ידי בורא בעל מטרה, שהתוכנית שלו הייתה שהיא תהיה כאן במשך 5 השנים בהן חיה. ככה זה היה אמור להיות מלכתחילה.
שרה סיפרה לי, שלמרבה ההפתעה דווקא המילים הברורות האלה, הן שניחמו אותה. היא חשה שכעת היא יכולה להתקדם, מעבר להאשמה העצמית שלה, בכל מגוון הדרכים בהן אנשים השרויים בצער מייחסים לעצמם בין ביודעין ובין שלא ביודעין - כולל ביקורת לאחר מעשה והכאה על חטא אחרי שמשחזרים את האירוע במבט לאחור.
אין ספק שבעלך הוא "בן מזלך", ואף אדם אחר אינו רלוונטי לחייך
בדומה לכך, כשבחרת בבעלך בתור שותף לחיים, הייתה לך סיבה טובה לעשות זאת, עם השיקולים הטובים ביותר ועל פי המידע והכלים שהיו ברשותך באותו זמן. מנקודת מבט יהודית, מובטח לנו שכאשר זה ככה, אז הבחירות שלנו מנוהלות ומכוונות מלמעלה. זה מה שאמור היה להיות, ואף אחד אחר לא רלוונטי לחיים שלך. אין ספק שבעלך הוא "בן מזלך" – המיועד לך משמים. חכמינו ז"ל אומרים ש"אין שמחה כהתרת הספקות", הגיע זמן להניח בצד את כל הספקות, ולאפשר לאופקים נרחבים של אושר רב להיפרש לפניך.
הפנטזיות והמחשבות התועות שלך, הן פרי דמיונו של היצר הרע (החלק הנמוך יותר שלך, החלק שהוגדר על ידי פרויד כנטיית ההרס העצמי).
בתפילת ערבית אנחנו מבקשים מבורא עולם, "שבור והסר שטן מלפנינו ומאחורינו". המפרשים מסבירים שכולנו מודעים לכך שהדרך להשגת מטרה שלפנינו זרועה במכשולים ועיכובים, שמנסים לחבל במעשינו ובהחלטותינו. ואנחנו יכולים לזהות בקלות יחסית שהם פרי עמלו של כוח השחור שנמצא לפנינו.
עם זאת, פחות מוכרת לנו עבודתם של אותם כוחות שבאים מאחורינו. זהו הקול הפנימי בתוכנו, שכאשר הוא נכשל מלפנינו, מעביר את תוכניותיו הזדוניות לאחור. זה הקול הפנימי שבמבט לאחור מנסה לשאול ולחתור תחת החלטותינו ומעשינו בעבר. מיותר לומר שקול זה מצייר עצמו כבן ברית נאמן לעניינינו ולטובתנו, ועלינו להיות ערניים למזימותיו הקטלניות. היצר הרע שלך, עובד שעות נוספות כדי להרוס את "הנישואין השמחים והמספקים" שלך.
המצב שלך דומה למסופר ב"חלף עם הרוח". בספר, יש לגיבורה בעל שמאוד אוהב אותה ורוצה לתת לה את כל העולם. אבל היא אכולת מחשבות על גבר אחר, שמונעות ממנה לקבל את מסירותו של בעלה וליהנות ממנה. בסוף, הבחור השני – המושא לפנטזיות שלה – הופך בר השגה, אבל לאכזבתה הרבה מתברר שהוא אסון מוחלט. כשהמציאות מכה על פניה והיא מבינה שמה שהיא השתוקקה אליו כל השנים האלה אינו אלא רק פרי דמיונה, היא בורחת נואשת לביתה, כדי לנסות לשקם את היחסים עם הגבר שכעת היא מבינה שאותו אהבה כל הזמן ושהוא זה שאוהב אותה. אבל למרבה העצב זה מעט מדי, ומאוחר מדי.
המחשבות שלך אינן סתמיות, בסופו של דבר הן יפגמו בחיים הטובים שלך
שיהיה לך ברור שאפילו אם אינך משתפת את בעלך או כל אדם אחר במחשבותיך על הגבר השני, זה לא אומר שהן בלתי מזיקות. המחשבות והפנטזיות האלה תמיד יפגמו בחיים הטובים שלך. כמה שהמחשבות נראות מופשטות וחסרות ממשות, הן חלק מהאנרגיה של הבית שלך ושל הקשר הזוגי שלכם. בסופו של דבר, המחשבות שלנו מתוות את התנהגותנו, שמשפיעה ומעצבת את הסביבה הרגשית של הבית.
לא רק שהמחשבות שלך מזיקות, חשבי על כל הדברים המועילים שאולי תעשי אם תרפי מהמחשבות המקלקלות שלך, ותתעלי את כוחותיך לכיוון הנכון – להטבת איכות חיי הנישואין שלך, להערכה והתמקדות במתנה של מערכת היחסים ה"שמחה ומספקת" (שמהווה חלום ומקור לקנאה עבור רבים כל כך).
איך לעשות את זה?
ראשית, הכירי בכך שהמחשבות שאת מרשה לעצמך לחשוב לא באות מעצמן - זאת בחירה שלך. אמנם נכון שאיננו יכולים לשלוט במחשבות שנוחתות עלינו בכל רגע ורגע, אבל אנחנו בהחלט בוחרים בהרהורים בהם אנחנו רוצים לעסוק ולהניח להם לתקוע יתד במחשבותינו. זכרי שאת החושבת; את בעלת הבית; ואת יכולה למנוע מכל הרהור שהוא להיכנס, כאשר הוא מתדפק על פתחי מחשבותייך.
חלק מהם עלולים להיות עקשנים במיוחד (אלה שנשלחים על ידי היצר הרע תמיד כאלה), אבל את יכולה לפטור אותם בעקביות ובנחישות תוך קבלת ההחלטה ש"על האוטובוס הזה אני לא עולה היום". את כבר מכירה את היעד הלא רצוי, ולא לשם את מעוניינת להגיע. הניחי למחשבות האלה. עברי לעשות משהו אחר – קראי ספר, אפי עוגה, התקשרי לחברה, צאי לטיול, בקרי קרובת משפחה מבוגרת, השתתפי בשיעורים וכו'. הסיחי את דעתך ועשי מה שדרוש כדי לא להתפתות למחשבה. זוהי התנהגות נרכשת, ועם הזמן היא תהפוך לקלה יותר.
שיהיה לך ברור, שהמרוויחים הישירים ממאמציך יהיו את ובני משפחתך. הברכה הגדולה ביותר אליה אנחנו יכולים לשאוף היא נוכחותו של א–לוהים בקרבנו. מכיוון שמהותו של הא–ל היא אחדות, הוא אינו יכול לשכון במקומות בהם יש פירוד, ניתוק ומחלוקת. רק אחדותו של האדם, להיות "יחד" במחשבה אחת, משקפת את מהות הא–לוהים ומזמינה את שכינתו, יחד עם מבחר תשורות כמו – שלווה, שלום פנימי ואושר אמיתי.
מאחלת לך הצלחה רבה.
(17) ירושלמית בתשובה, 27/12/2010 07:09
אני כ"כ מזדהה עם זה...
אני אמנם עדיין לא נשואה אבל אין ספק שיש גבר אחר במחשבותיי גבר חילוני לחלוטין שיצאנו לפני שחזרתי בתשובה ונפרדנו ואז אחרי תקופה ארוכה חזרנו להיות בקשר ונכון להיום אני כ"כ תקועה בגללו לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות עליו.... :/
(16) , 26/12/2010 16:30
ואם בעלך הוא טיפוס שיבין בלי להיפגע, ספרי לו את הרגשותיך והוא יעזור לך להתגבר - מנסיון מוצלח ביותר.
(15) דנה, 16/8/2010 15:59
כל פעם שאני מתאכזבת מבעלי ,כי אינו תומך בי מול ילדי ואפילו משפיל אותי,מקלל ואפילו מארוחת שבת נעלם ולא בא כי כך נוח לו לא להתמודד עם הילדים כל זה שובר אותי ואני רוצה להתגרש וכמובן עולים בי הגעגועים העזים לחבר המקשיב,המכיל , המשרה אוירת-סמכי עלי .אבל לא מתקשרת ולא משאירה הודעה במייל ,אלא נשארת בלי כלום .בעל שלא רוצה וחבר שאסור
(14) מאוהבת, 4/2/2010 23:48
אאאאאאאאאאאא- כואב
כ"כ קשה לאדם שלא שולט על עצמו!!!!!! כואב כ"כ!! אני ממש ממש חווה זאת לצערי!! ה' תעזור!!!!!
(13) שואלת מס. 9, 19/4/2009 02:50
באיזה אופן/איך מתאבלים?
כי באמת עצוב לי
(12) שואלת מס 9, 19/4/2009 01:36
תודה על התשובה
לפעמים אני כ"כ מתגעגעת לחבר שאני כמעט מתקשרת אליו. ואני כ"כ מצטערת שאז בזמנו לא מיציתי . לא מיציתי שזה לא סופי. כי זה היה כך בקיצור. נפרדנו (מיוזמתו) אני הייתי במשבר גדול ועמוק כשרק התחלתי טיפה להתגבר ויצאתי עם מי שהוא בעלי היום. פתאום ללא תכנון פגשתי את החבר בילינו יחד שעות על גבי שעות במשך הימים תוך כדי שהקשר עם מי שהיום בעלי מתחזק והחבר גילה לי שדווקא היה מעונין בי!! אבל כ"כ לא היה לי נעים לאכזב את מי שהוא בעלי .הייתי כ"כ טיפשה!!!! מחשבות עליו משמחות אותי מאד ומרגיעות אותי ואיני יודעת מה עלי לעשות והאם זה רע בכלל . אשמח מאד לעזרה!!!
(11) אנונימי, 14/4/2009 03:11
כדאי שתתני לעצמך להתאבל על מה שלא יהיה
כשהתחתנת עם בעלך לפני כמה שנים עלית על מסלול אחד. ברור שהיו דברים בבחור השני שמצאו חן בעינייך כמו שיש בבעלך דברים אחרים שמצאו חן בעינייך יותר. אין סיבה לחשוב שהבחור השני לא היה יכול להיות בעל נהדר בשבילך אך כנראה החלטת אז שבעלך יכול להיות בעל עוד יותר נהדר. סביר להניח שאת מתקשה להפרד או לוותר על דברים מסויימים שבעינייך נקשרים לבחור השני. בררי מהם דברים אלו וחשבי אם בהכרח עלייך לוותר עליהם. אם תגיעי למסקנה שכן - תני לעצמך את הרשות להתאבל על כך.
(10) , 2/4/2009 10:00
אם מישהו עשה מעשה רע
זו היתה בחירה שלו,המעשה היה צריך להעשות לדוגמת ילדה שנהרגה, אבל האם אותו אדם שהרג היה אמור להיות השליח?
ובקשר לאונס , זו בחירה של האונס לבצע זאת ואין קשר אם לאותה נאנסת היו צריכים להגיע יסורים, מי שגרם לה את היסורים,ישלם.
(9) , 1/4/2009 02:39
גם אני נשואה כמה שנים
וחושבת על החבר , לא יודעת אם לאמר "לצערי" כי זה מאד מרגיע וקשה לי לחשב שבעלי הוא בעלי.אבל מה לעשות שאנו יחד-זה מה יש? ואני מאד מתגעגעת לחבר. מה רע בזה?
(8) יוסף, 31/3/2009 02:39
הרס עצמי
אין ספק שמדובר ביצר הרס עצמי ועם הכל אולי לא טוב לה עם בן זוגה הנוכחי וזה המפלט . אם כך אז עדיף שזאת תהיה הדרך
(7) אני, 29/3/2009 15:36
שם המשחק הסתפקות
מחשבות מסוג זה בנישואין הם יצר הרע בהתגלמותו!! ושום דבר מעבר לזה.. הייתי מעיזה להגיד שזה סוג של בגידה. והאם את היית רוצה שלבעלך תהיה בראש (ורק בראש) מישהיא מהעבר?? תתרכזי במה שיש לך ושם תשקיעי כי שם האמת נמצאת ושם המציאות, מה שמעבר זה חזיון,חלום, תעתוע של היצר!!! מנעי מעצמך ראיית סרטים מיותרים שהורסים את החיים (בה' הידיעה).
(6) אודי, 29/3/2009 10:39
למספר 4
זה תמונה של בחורה חושבת ותו לא. למה לחשוב רחוק?
(5) mash, 29/3/2009 09:47
המחשבות צצות ממקום אחר
יתכן שמחשבותיה צצות מהעובדה שאין היא מאושרת בנישואיה וכמעט בטוחני שהכרה ושינוי יעשו אותה מאושרת
(4) אנונימי, 29/3/2009 09:39
תמונת האישה היפה
אשמח לדעת את הרלוונטיות למאמר היפה והמשכיל. מה המסר ?.. האם רק לנשים יפות יש חיים ?..
לא קנטרנות, רק תהיה על חיצוניות מושכת מאד באתר שעיקר המסר שלו הוא פנימיות.
(3) פלטי, 29/3/2009 09:29
"הכוונה עליונה"
מזדהה לחלוטין עם התפישה כי "המחשבות והפנטזיות האלה יפגמו בחיים" של הפונה. היא צריכה לעבור תהליך לא פשוט של מודעות עצמית והחלטיות גם באשר לאפשרות שהחלטתה (אם היתה שלה) להפרד מהבחור הקודם, לא היתה בלב שלם וחשבה ש"הבא בתור" יהיה "מוצלח" יותר.
הענין שאיני מזדהה איתו ושולל אותו מכל וכל, בא לידי בטוי במספר משפטים במאמר: "היא מעולם לא היתה אמורה להגיע לגיל 10, היא נשלחה לעולם הזה ע"י בורא בעל מטרה, שהתכנית שלו היתה שהיא תהיה כאן במשך 5 השנים בהן חיה. ככה זה היה אמור להיות מלכתחילה". או : "מנקודת מבט יהודית מובטח לנו שכאשר זה ככה, אז הבחירות שלנו מנוהלות ומכוונות מלמעלה. זה מה שאמור היה להיות......אין ספק שבעלך הוא בן מזלך - המיועד לך משמים".
מענין איך כ"כ הרבה "מיועדים-משמים" (גם בין דתיים וחרדים) חיים גרוע ו/או מתגרשים. ה"תכנית מלמעלה" לא היתה "מתוכננת" היטיב?
מעשינו, הם פועל ידינו והחלטותינו אנו, שאם לא כן, והכל מכוון מלמעלה, הרי אין לבוא בטענות אל נהגים שדרסו, אל רוצחים שרצחו ואל אבות שאנסו את בנותיהם. גישה כזאת מסירה מהאדם את האחריות למעשיו, כי הרי "כך זה היה אמור להיות מלכתחילה".
כיהודי, המחובר בעבותות אל יהדותו, איני מקבל גישה זאת.
(2) משה, 29/3/2009 08:35
אהבתי את הכתבה
למרות שאנ'לא נשוי, זה תמיד חומר למחשבה למקרה שאזכר בחברה שלי לשעבר, כאשר אני אכיר מישהי אחרת בעיתו ובזמנו..
(1) ענת, 29/3/2009 06:22
לגמרי מזדהה...