אמא שלי לא מקבלת אותי כמו שאני. אני בחרתי בדרך חיים שיותר מתאימה לי, אבל שונה משלה. בגלל זה, כל מה שאני עושה אף פעם לא מספיק טוב בעיניה. היא אוהבת אותי בגלל שאני בתה, ובכל זאת אני כל הזמן שומעת ממנה מלים שליליות, כל כך הרבה עד שכאשר היא כבר מודה לי על משהו שעשיתי, אני לא מעוניינת במחמאות שלה – הייתי מעדיפה שהיא פשוט תשתוק. עדיף לי שהיא לא תעביר עלי ביקורת ולא תיתן מחמאות.

ניסיתי לדבר איתה על זה בדרך לא מעמתת, אבל התגובה שלה היתה מזלזלת ופוגעת. התגובות השליליות הבלתי פוסקות פוגעות בי באמת. אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את אמא שלי, אז השאלה שלי היא מה אני יכולה לעשות כדי ללמוד לאהוב ולקבל את עצמי למרות כל מה שאני שומעת בכיוון ההפוך, וללמוד איפה אני עומדת באמת בחיים – משום שלפעמים אני לא בדיוק מבינה למה אני עושה כל מיני דברים – האם בגלל שאני באמת רוצה לעשות אותם, או בגלל שאני סתם מורדת באופן בלתי מודע באמי? אשמח מאוד לקבל את תשובתך.

תשובתה של לורן רות

השאלה שלך פשוט נפלאה משום שלצערי הרב, המון אנשים מתמודדים עם הבעיה.

הנקודה היא כזאת: אנחנו לא ההורים שלנו. אנחנו מחליטים בעצמנו. אנחנו בוחרים בדרכים משלנו, ומוצאים את הדרך האישית שלנו בעולם. יש דברים שאנחנו עושים כמו ההורים שלנו, ויש כאלה שלא.

אנחנו לא ההורים שלנו, ואנחנו בוחרים בדרכים משלנו

זה בסדר, מותר לך להיות אַת עצמך. זה תמיד מותר. את, כאדם בעל בחירה חופשית, צריכה תמיד לבחור מה את רוצה לעשות בחייך, מי את רוצה להיות במשך שהותך בעולם הזה, וכיצד את רוצה לנצל את כישרונותייך, יכולותייך ונטיותייך.

יש כאן שתי בעיות. אחת: הביקורתיות של אמא שלך פוגעת ברגשותיך. שתיים: מצד שני, הביקורת שלה עשויה לתת לך תובנות אישיות שאולי היית רוצה לשקול ולבחון, רק שאת לא מסוגלת לחשוב בבהירות על מה שהיא אומרת, בגלל הדרך שבה היא אומרת את זה.

הרשי לי להבהיר את עצמי. מצד אחד, חוסר שביעות הרצון של אמך נראה אכזרי, צונן ולא אוהב (בהמשך נפרט איך לדבר איתה על הנושא). מצד שני, יכול להיות שכדאי לבחון את הביקורת שלה כלפיך כביקורת בונה.

אחת האפשרויות היא לפנות אליה - בדרך שעשויה לרכך את ההתגוננות שלה, כך ששתיכן תוכלו לנהל שיחה רגועה ובונה בסגנון כזה:

חכי לרגע שקט ונעים. אולי תצאו יחד לאכול משהו, או אולי תצאו יחד לסיבוב נחמד בחוץ, או אולי שחקו יחד איזשהו משחק... כשתמצאי זמן נחמד ששתיכן רגועות בו יחסית, תגידי לה: "אמא, אני בודקת למה בחרתי לחיות בצורה שונה מהדרך שאת בחרת. אני מנסה להחליט איך בדיוק אני רוצה להשתמש בזמן ובכישרונות שלי, ואני באמת אשמח לשמוע מה דעתך. הבעיה היחידה היא שכשאת אומרת את זה בצורה כעוסה ומוטרדת, אני לא מצליחה לשמוע מה שאת אומרת. ואני רוצה לשמוע מה שיש לך להגיד, בגלל שאני רוצה לכלול את דעתך בשיקולים שלי. אני חושבת שיכול להיות שחלק מהדברים שאת אומרת צודקים. אחרי הכל את אמא שלי, אז הגיוני שאת רוצה את הכי טוב בשבילי. וחוץ מזה יש לך יותר ניסיון ממני, אז את גם צברת יותר חוכמת חיים. אני רוצה לשמוע מה את חושבת, אבל אני לא יכולה לשמוע את זה כשאת מעליבה אותי. וחוץ מזה, בבקשה תביני שבסופו של דבר לא בטוח שאני אקבל את עצתך. אני עדיין רוצה לשמוע אותה, כדי שתהיה לי האפשרות לנהוג לפי עצותייך, אם ייראה לי שזאת הדרך הנכונה. ואמא, בבקשה תביני שגם אם אני בוחרת לחיות בצורה שונה משלך, זה לא אומר שאני אוהבת אותך פחות. אני חושבת שאם נצליח לדבר בצורה אוהבת ומכבדת, זה יהיה הכי טוב בשביל הקשר בינינו, וזה גם יעזור לי להצליח להקשיב לך ובאמת לשקול את דבריך בראש צלול."

ואז פשוט תקשיבי לה. אם היא מתחילה לבקר אותך או להשפיל אותך כמו שהיא עושה "תמיד", תגידי לה ברוגע, "אמא, את מבינה, זה בדיוק מה שפוגע בי. אני באמת רוצה לשמוע מה את חושבת, אבל אני לא מסוגלת לקלוט כשאת פונה אלי בכזאת צורה. אנחנו יכולות לדבר בצורה רגועה ואוהבת, במקום להחליף מהלומות?"

ואז תחזרי להקשיב.

בבקשה שימי לב שכאשר אמך אינה מסכימה איתך או עם החלטותיך, זה לא נקרא "ביקורת", אלא שפשוט יש לה דעות שונות משלך. מותר לה לראות את החיים בצורה שונה ממך, בדיוק כמו שמותר לך לראות את החיים שונה ממנה.

היה לי מקרה דומה מאוד השבוע עם מטופלת שלי. האם הסבירה שבניה ובנותיה "אף פעם" לא עוזרים לה בבית, ושהם מגלגלים עיניים כשהיא מבקשת מהם להשתתף בפעילויות משפחתיות. אחד ההיבטים למצב הזה הוא העובדה שהיא אם שתלטנית במיוחד, שמניחה שיש רק דרך אחת לחיות – הדרך שלה. שוחחתי עם ילדים שמבקרים את הדרך בה בוחרים ההורים שלהם לחיות, ושוחחתי עם הורים שמבקרים את הדרך בה הילדים שלהם בוחרים לחיות. דרך שלוה יותר – ומלאה יותר במידע לכל הקשורים בדבר – היא שכל צד יאהב ויכבד את הצד השני, ושהם ינהלו שיחות מכבדות ואוהבות גם כשאחד הצדדים מרגיש שהצד השני פוגע בעצמו או באחרים.

גילית חוכמה רבה במלים "אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את אמי". ישנה רק דרך אחת בה את יכולה לשנות את הדינמיקה בינך לבין אמך, והיא על ידי שינוי הצד שלך במשוואה. את יכולה לעזור להוביל אותך ואת אמך לרמת יחסים גבוהה יותר – למקום של אהבה וכבוד הדדיים, שם תוכלו לדבר על ההבדלים ביניכן בכבוד וברוגע. ואני בטוחה שאם תצליחו, כל אחת מכן תוכל ללמוד מהשניה.