"הדמיון שלנו הוא שאחראי לאהבה, לא הזולת." – מרסל פרוסט

אסתר פרל היא מטפלת זוגית פופולרית אשר ידועה ביכולתה להצית מחדש אהבה גם בקרב מערכות היחסים המאתגרות ביותר.

היא טוענת שדמיון הוא כלי חזק שיכול לתקן ולתחזק מערכות יחסים. היא חקרה במשך שנים את המתח שנוצר בין הצורך של כל אדם בביטחון וחופש בתוך מסגרת נישואים.

ביטחון וחופש הם שני מאפיינים רצויים במערכת יחסים שלעתים קרובות מתנגשים ביניהם. אנחנו משתוקקים לביטחון, אבל זה מדכא את התשוקה. חופש, לעומת זאת, הוא המרחב האישי והרגשת החיות והתשוקה.

כיום, אנו מצפים מבן הזוג שלנו לחבוש כובעים רבים. מצד אחד אנו חושקים באהבה - המציעה ביטחון, יציבות ונוחות. במקביל אנו משתוקקים לרומנטיקה המספקת חידוש, ריגוש ומרץ. זה יוצר עומס. לעתים קרובות אדם שאפשר לסמוך עליו ומספק יציבות בחיינו אינו מרגש, נמרץ או רומנטי דיו.

איך מגשרים על הפער בין הצורך באהבה, שלעיתים משעממת ודורשת נתינה אינסופית, לבין הרצון לרומנטיקה שמגיעה מספונטניות, יצירתיות והפתעה?

פרל מאמינה שהדמיון יכול לגשר, ודווקא שם הרצון יכול לצמוח ולעורר מחדש את האינטימיות.

פרל שאלה זוגות מעשרים מדינות שונות את השאלה הבאה: מתי אתה מוצא את עצמך הכי נמשך לבן הזוג שלך? תשובות שונות ניתנו, ללא הבדל דת, תרבות או מגדר.

התשובה השכיחה ביותר התייחסה לנושא המרחק. לדוגמה, "אני הכי נמשך לבת הזוג שלי כשהיא רחוקה. אנחנו נפרדים ואז מתאחדים מחדש".

כאשר בן הזוג שלנו אינו נוכח או פנוי פיזית, נוצר מרחב לדמיון לפרוח. כאשר לכל אחד מבני הזוג יש את ההזדמנות לדמיין את עצמו עם בן הזוג, התשוקה יכולה להתעורר מחדש.

פרל אמרה בהרצאה לאחרונה ב-TED, "כשהדמיון חוזר לחיים, וזוג יכול לפתח אותו מתוך ריחוק וכמיהה, אזי להבות התשוקה יכולות לגדול. החלל, או המרחק, הוא החמצן לאש".

התשובה השניה בשכיחותה הייתה קשורה לעצמאות. כמה תשובות שהמשתתפים ענו:

"אני הכי נמשכת כאשר בן זוגי קורן ועצמאי"

"אני הכי נמשך כאשר אני מביט בבת זוגי ממרחק נוח"

"לראות אותה עושה משהו שהיא מתלהבת ממנו. להסתכל עליה כשהיא מצליחה כמו על במה או בהופעה"

פרל מסבירה, "גם כאן, בן הזוג נראה כביכול מרוחק וזר, והדמיון יכול להתעורר".

הדגש בתשובה זו הוא על עצמאות. לבן הזוג אין תלות, אלא הוא חזק, יציב ותלוי בעצמו. פרל מסבירה שתלות ועזרה יכולים לערער את הרומנטיקה ולכבות את התשוקה.

סוג שלישי של תשובות הכיל אלמנטים של הפתעה וחידוש.

"כשהוא מפתיע אותי."

"כשאנחנו צוחקים ביחד."

"כשאנחנו חולקים חוויה שהיא חדשה או יוצאת דופן."

כשנופשים ביעד חדש, כל חלק בחוויה יכול להפוך להרפתקה, והחושים, במיוחד מבחינה ויזואלית, מתגרים. אותה חופשה, בפעם הרביעית, לא תגרור אותה הנאה.

החוט המשותף בין כל התשובות הנ"ל הוא הכוח שיש לדמיון במערכות היחסים שלנו. כאשר אנו נפרדים מבן הזוג שלנו, כאשר הוא או היא נראים עצמאיים ובעלי יכולת, וכאשר יש חידוש במציאות, הדמיון שלנו נדלק, וזה מה שמגביר את ההנאה.

התורה נותנת לנו מסגרת ליצירת ריחוק חיובי וטיפוח דמיון בתוך נישואין: הלכות טהרת המשפחה. הריחוק הפיזי לטווח קצר במהלך תקופת מחזור האישה מספק חמצן לשלהבת האינטימיות ומאפשרת התרגשות מחודשת מדי חודש.

הריחוק החודשי הזה, כפי שמציעה פרל, מעורר דמיון ומעורר מחדש כימיה ותשוקה בין בני זוג, מה שמוביל לאיחוד חודשי משופר בתוך הנישואין.

יותר מדי ממשהו פיזי יכול ליצור שובע ושיעמום. קינוח טעים משמח ומגרה, אבל אכילת אותו קינוח בכל ערב תהפוך בסופו של דבר לסלידה. הכול, כולל אינטימיות פיזית, עדיף ליהנות במידה; כאשר אנו נמנעים זמנית ממשהו פיזי, זה נותן למוח שלנו זמן לעבד, לדמיין ולהשתוקק שוב.

לאחר חוויה של ריחוק, הזוג מתאחד מחדש והרומנטיקה והאהבה מתעצמות.

הריחוק יכול לבנות מחדש את הדמיון ולשמש ככלי רב עוצמה שניתן לנצלו לבניית קרבה בכל מערכת יחסים.