עולם ההיכרויות הוא עולם שנכנסים אליו בדרך כלל בהתרגשות, מתוך תקוה שהשהות בו תהיה מהירה, קלה ומהנה. אבל בואו נודה על האמת: יש לו את הפוטנציאל להיות בדיוק ההיפך מזה. הַכְּניסה אליו עם הלך־הרוח הנכון, יכולה להיות זו שמבדילה בין חוויה נעימה לחוויה לא־נעימה, חלילה.

הנה כמה כללים שאם נזכור אותם, נזכה בעזרת השם לחוויה חיובית.

ולפני שנתחיל, הערה לשונית חשובה: בשורות הבאות אני פונה אל הקוראים והקוראות בלשון רבים, ומדברת על הצד שכנגד - על בן או בת הזוג המיועדים - כעל האדם שֶׁאִתּוֹ אתם עורכים היכרות. מכיון שמין המילה "אדם" הוא זכר, על כן ההתייחסות אליה תהיה תמיד בלשון זכר. אבל, כאמור, אותו "אדם" מייצג הן את האיש שֶׁאִתּוֹ אתן נפגשות והן את האשה שֶׁאִתָּהּ אתם נפגשים.

ובכן:

לפעמים ההרגשה אינה הדדית - וזה בסדר

יצאנו שתים־שלוש פעמים, ובלב שלנו מתחילה להנץ תחושה שאולי זה זה. התרגשות קלה ובהירות רכה מתחילות לטפס במעלה הגב שלנו. ואז מגיע הבום: הצד השני לא מעוניין להמשיך להיפגש. זה קורה וזה כואב ומאכזב מאד, אבל חיוני שלא לקחת את הדחייה הזו באופן אישי.

כדאי מאד לזכור שזה טבעו של עולם ההיכרויות: קורה שאדם אחד יותר מעוניין מן הצד השני - עד שנפגוש את האדם הנכון. אחרת, כולם פשוט יתחתנו עם האדם הראשון שאתו יצאו לדייט.

העובדה שמישהו לא רוצה להמשיך ולהיפגש אינה אומרת דבר על המידה שבה אתם נחשקים, אהובים או אטרקטיביים. היא מעידה על דבר אחד בלבד: שהצד השני משוכנע שאתם לא האדם המתאים בשבילו. זה בסדר לכאוב, אבל חשוב מאד שלא לתת לדחייה גוון אישי, כי אם ניקח כל דחייה ללב, ההערכה־העצמית שלנו תלך ותישחק, ונמצא את עצמנו עם מטען רגשי כבד ומייגע, שרק יקשה עלינו למצוא את האדם המיועד לנו.

תקופת ההיכרויות עלולה לחולל שַמות בהערכה העצמית שלנו - לכן חשוב מאד להשקיע בידיעת הערך שלנו, ולא לתת לאף אחד לקחת אותו מאיתנו! גם אם קבלנו דחייה מסיבות שלדעתנו אינן מוצדקות - שתהיה זו הבעיה של הצד השני, לא שלנו. יש כאלה שעדיין לא הגיעו לבשלות הרגשית הנדרשת לקבלת ההחלטה הזו, ואף אחד לא יהיה מספיק טוב עבורם. מוטב לכם עם אדם שמעריך אתכם.

גוונו את הפגישות

כמה זמן עלינו להכיר אדם לפני שנוכל להחליט אם הוא ה"מיועד"?

לא מצאתי מתאם ישיר בין משך הזמן שזוגות נמצאים יחד לפני חליטת הַקֶּשר ובין סיכויי ההצלחה של הקשר. ראיתי זוגות שהיו יחד תקופה ארוכה לפני שהחליטו להתחתן, ואז התגרשו; וכאלה שהכירו תקופה קצרצרה לפני שהקימו בית נפלא ובר־קיימא.

מה שחשוב אינו משך הזמן שאתם יחד, אלא האופן שבו אתם מעבירים אותו: מגוון של חוויות, במגוון הֶקְשֵׁרִים, עם מגוון של אנשים. ככל שיגדלו הַמִּגְוָנִים תשתכלל יכולת הבהירות שלכם, כי תראו איך האדם השני מְתַפְקֵד, מגיב ומתייחס לאנשים, כמו גם את ההיבטים השונים של אישיותו הבאים לידי ביטוי במצבים השונים. המטרה אינה למצוא את האדם המושלם בכל המצבים האלה - כי אף אחד אינו מושלם - אלא פשוט לוודא שמדובר באדם שניתן לחיות לצדו, לחלוק עמו, לדאוג לו ולכבד אותו.

התמקדו במה שחשוב

בפגישות מן הסוג הזה - להבדיל ממפגשי חברים - יש להסתכל על האדם השני בעדשה מיוחדת: עדשת חיי הנישואין.

גורמי מפתח בתהליך קבלת ההחלטות שלכם הם: איך האדם הזה מתייחס אליכם, איך אתם פועלים יחד במטלות השגרה, איך אתם מקבלים יחד החלטות. חשוב גם שלא להתאהב באדם רק בגלל הקסם האישי שלו, המשיכה שלכם כלפיו ואפילו חוש ההומור שלו. אהבה מן הסוג הזה אינה ערובה להצלחה. מה שחשוב הן תכונות האופי שלו, שלא ישתנו עם הזמן.

המנעו משחיקה

אם מציאת האדם המתאים מתארכת ומסתבכת, אתם בסיכון לאבד את ההתלהבות שעמה נכנסתם לתהליך ולהפוך לרואי־שחורות וממורמרים. יש צורך להקדיש זמן ומאמצים במאבק נגד שַׁחֶקֶת־הדֵּייטים, כדי לשמר תקוה ואופטימיות לאורך זמן.

ההתנהגויות הבאות הן גורמי סיכון גבוהים לשַׁחֶקֶת־דֵייטים: להסכים לצאת עם יותר מדי אנשים מחוץ למעגל המתאים; להמשיך להיפגש עם מישהו גם כשאינכם באמת רוצים לעשות זאת; לצאת לפגישות ארוכות מדי; ללכת בכוח לכל מיני אירועים או לנסות כל מיני אפשרויות כדי לפגוש אנשים - שפשוט לא מתאימים לכם.

היכרויות אמורות להיות מהנות. ההצלחה שלכם תלויה ביכולתכם לסמוך על עצמכם ולקבל החלטות שמשפרות את ההרגשה שלכם, לא פוגעות בה.