בגיל 23 התחתנתי עם גבר חלומותיי. הוא היה כל מה שאי־פעם חיפשתי. הייתי הבחורה המאושרת ביותר בעולם.

פחות מחצי שנה אחר כך התגרשנו.

איך קורה כזה דבר?

ללב יש 'שטחים מתים': כל מיני מקומות שֶׁעֵינוֹ לא מגעת אליהם. וכך קורה שלפעמים לא נראה באמת את האדם שאנחנו אתו, עד שזה מאוחר מדי. בנוסף, אם אף פעם לא התנסינו בנישואין, קשה לנו לדעת מה משמעותי מאד בחיים האמיתיים ומה פחות חשוב.

אז מה הדרך לוודא שנצליח כבר בסיבוב הראשון?

התשובה היא: מפגשי היכרות יעילים והצבת גבולות מסוימים לשמירה על נקודת מבט אובייקטיבית. בהתבסס על הניסיון האישי שלי, כמו גם על ניסיונם של אחרים שנאלצו לבטל את אירוסיהם או להתגרש, להלן כמה כללי־היכרויות חיוניים להקמת בית נאמן, שמח, בריא ויציב.

אבל לפני שנתחיל, ברשותכם, הערה לשונית חשובה: בשורות הבאות אני פונה אל הקוראים והקוראות בלשון רבים, ומדברת על הצד שכנגד - על בן או בת הזוג המיועדים - כעל האדם שֶׁאִתּוֹ אתם עורכים היכרות. מכיון שמין המילה "אדם" הוא זכר, על כן ההתייחסות אליה תהיה תמיד בלשון זכר. אבל, כאמור, אותו "אדם" מייצג הן את האיש שֶׁאִתּוֹ אתן נפגשות והן את האשה שֶׁאִתָּהּ אתם נפגשים.

חבר אינו בעל וחברה אינה רעיה

החומרים שמהם בנויה חֲבֵרוּת מהנה, אינם בהכרח אלה שמהם בנויים חיי נישואין טובים. כימיה, ערכים משותפים, תחומי עניין זהים, שיחה זורמת - חשובים כולם, אבל רק עד גבול מסויים. ככל שהדבר נוגע לחתונה, עליכם להתמקד בשאלה אם האדם הזה יכול להיות השותף שלכם לחיים. איך ייראו הפרטים הקטנים של חיי היומיום עם האדם הזה? כי זה מה שהולך למלא בעזרת האל את רוב החיים שלכם.

המנבא האמיתי של אושר בחיי הנישואין הוא האופן שבו האדם הזה מתייחס אליכם. האם הוא אדיב כלפיכם, האם הוא רגיש לרווחתכם ולהרגשתכם, האם הוא רוצה לשמח אתכם? האם הוא מסוגל להציב את הצרכים שלכם לפני צרכיו, לפחות בחלק מן הזמן? האם קשה לו להביא בחשבון את רצונותיכם?

הדברים האלה משמעותיים בחיי השגרה הרבה יותר מאשר הרומנטיקה, זרימת השיחה ותחומי עניין משותפים. לדוגמה, איך יתנהג האדם הזה לנוכח מחלה שלכם או תקופה קשה שאתם עוברים? האם יהיה תומך, מועיל, נותן ... או שיעסוק רק בַמידה ובָאופן שבהם משפיע עליו המצב שלכם? איך זה יהיה לגדל ילדים עם האדם הזה? איך יהיה לנהל אתו בית? אם תהיה מטלה מעיקה או מציקה, האם ינסה לחסוך מכם את הצורך לטפל בה לבדכם, או שמא יעשה כל מאמץ לחמוק ממנה, גם אם פירוש הדבר הוא שהיא תיפול כולה על כתפיכם?

פגישה תכליתית

אני יודעת שגם ככה קשה מספיק למצוא מישהו שהוא גם נעים בָּעַיִן וגם נעים־שיחה - אדם שנחמד להיות אתו ונחמד לדבר אתו. וכשכבר מוצאים כזה אחד, רוצים פשוט להתענג על הרגע, ולא להתחיל לשים לב לכל מיני שאלות עתידיות ופרטים מייגעים. אבל זה הימור מסוכן. אתם עלולים למצוא את עצמכם עם האדם הלא נכון, לחוות שברון לב חמור, או לבזבז זמן יקר.

הגישה היהודית להיכרויות היא לקיים פגישות תכליתיות: במקום להסתפק בלראות אם אתם מחבבים את האדם הזה, ואז פשוט "לראות לאן זה הולך", כשאתם מגיעים לפגישה, עליכם לבצע הערכה יזומה של המידה שבה האדם שמולכם מתאים לנישואין, לפני שאתם מרשים לעצמכם ליצור אתו חיבור. כדי לעשות זאת ביעילות, הדברים החשובים ביותר לחפש הם: אישיותו של האדם, איך הוא מתייחס אליכם והאם עולמות הערכים שלכם קרובים.

כדאי מאד לקבל החלטה באשר למאפיינים האלה בשלב מוקדם של הקשר, כי מרגע שנוצר קשר רגשי בין בני זוג, נוטים לראות יותר את מה שרוצים לראות, ופחות את מה שבאמת נמצא שם. רק אחרי שקבעתם שהאדם הזה הוא אחד שכדאי להתחתן אתו, הַתחילו לחפש כימיה. כימיה יכולה גם להגיע בשלב מאוחר יותר, בשעה שאישיות אף פעם לא מגיעה בהמשך הדרך.

אם החלטתם שלאדם הזה יש איכויות טובות אבל אין "קליק", הַמשיכו לתת לזה סיכוי עד שאתם מרגישים שפשוט כואב לכם לשבת מול האדם הזה. כיף ורומנטיקה בכל מקרה לא יחזיקו מעמד לנצח, כנראה, אבל האישיות שורדת בדרך כלל חיים שלמים. אכן, העובדה שהאדם הזה הוא אדם טוב אין פירושה שהוא האדם הנכון עבורכם - ה"קליק" בהחלט חשוב גם הוא - אבל היא שווה מספיק כדי שתשקיעו בה את הזמן הנדרש כדי לראות אם מתפתחת כימיה.

איך נראית קבלת ההחלטות המשותפת שלכם?

יש כאלה שסבורים בטעות שעליהם למצוא את האדם שרוצה בדיוק את אותם הדברים שהם רוצים: איפה לגור, לאילו בתי ספר לשלוח את הילדים, משך הזמן שיש להשקיע בבית מול משך הזמן שיש להשקיע בעבודה.

אכן, בשעת מעשה אנחנו בטוחים שזה בדיוק מה שאנו רוצים, אבל אנחנו מפספסים את העובדה שהזמן ונסיון־החיים נוטים לשנות הרבה מאד מן הרצונות הללו. החיים בפועל עם ההחלטות שלנו, מביאים לידיעתנו נתונים חדשים שמחוללים שינוי בהלך־המחשבה שלנו, וגורמים לנו לרצות דברים אחרים. כך שחבל לשים דגש רב מדי על תוכן ההחלטות עצמן; הנקודה שאותה כדאי לחקור ביסודיות היא אופן קבלת ההחלטות המשותפת.

בין השאלה איפה כדאי לבלות יחד לסוגיית ההתמודדות עם ההורים שלו/שלה, כדאי לשים לב לגישה של האדם לקבלת החלטות. האם יש לו את היכולת להיות גמיש בחשיבה שלו ואת הענווה לקלוט מידע חדש ולהתכוונן בהתאם? האם הוא מראה כבוד ואכפתיות להשפעה שיש להחלטה מסוימת עליכם? האם הוא מעריך את דעותיכם? האם הוא משתף פעולה אִתכם בקבלת ההחלטות? האם שיתוף הפעולה נעשה בנעימוּת? גם דמיון בסדרי העדיפויות ובעולם הערכים צפוי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

אל תעלימו עין מהתנהגות פסולה של אחרים. אל תְּתָרְצוּ אותה. אם תתפשרו על האישיות של האחר או על אופן התייחסותו אליכם, אתם עלולים לבלות את שארית חייכם בחרטה. התמקדו ביומיום. לפעמים מוטב להיות ברווקוּת אומללה ומחפשת, עם סיכוי לאושר עתידי, מאשר להיות כלואים בתוך מערכת שיום אחר יום מרגישה לא טוב.