האם יש משהו שונה בין רווקים לבין אלה שמצאו את השותף שלהם לחיים בקלות יחסית? רוב הסיכויים שכן!

זה יכול להסתכם בסגנון ההתקשרות שלנו. מחקרים פסיכולוגיים רבים הראו שכפעוטות אנו מפתחים סגנון התקשרות המבוסס על הדינמיקה בינינו לבין הדמות המטפלת העיקרית שלנו ואנו נושאים סגנון זה איתנו בבגרותנו, כך שהוא משפיע על התנהלותנו במערכות יחסים.

לאנשים שיוצרים התקשרות בקלות – כלומר, יוצרים מערכות יחסים יציבות במהירות וללא קושי – לרובם יש סגנון התקשרות הנקרא התקשרות בטוחה. התקשרות בטוחה נובעת מכך שההורים היו מסונכרנים עם התינוק, הם הבינו למה הוא זקוק והגיבו בהתאם, לפחות מחצית מהזמן. תגובות כאלה נותנות לתינוק את החופש להתפתח ולהפוך לאדם בזכות עצמו.

בעלי התקשרות בטוחה נוטים להאמין שהדברים יסתדרו ושהעולם הוא מקום הוגן בסך הכל, הם בעלי כוחות ויש להם השפעה על חייהם.

כמבוגרים, בעלי התקשרות בטוחה נוטים להאמין שהדברים יסתדרו ושהעולם הוא מקום הוגן בסך הכל, ושהם בעלי כוחות ויש להם השפעה על חייהם. יש להם פחות סיכוי להיתקע כתוצאה מפחדים וחוסר ביטחון. בגלל הביטחון העצמי שלהם, הם נהנים מחברת בני הזוג יותר מאשר זקוקים להם. כיוון שבעלי התקשרות בטוחה צריכים פחות, הם יכולים להיות מאושרים עם מגוון רחב יותר של בני זוג. מסיבה זו הם יכולים להתחתן מהר יותר ובקלות רבה יותר. זוהי גם הסיבה לכך שיש תחושה שקשה יותר למצוא בן/בת זוג ככל שאנו מתבגרים, כיוון שבעלי ההתקשרות הבטוחה כבר נמצאים בזוגיות.

לפי חוקר סגנונות ההתקשרות ד"ר אמיר לוין, אנשים בעלי התקשרות בטוחה מהווים כיום לכל היותר 50% מהאוכלוסייה, וקרוב לוודאי שאפילו פחות. כל השאר נופלים לאחת מתוך שלוש הקטגוריות הנחשבות "לא בטוחות". אנשים אלה נתקלים במכשולים בבניית התקשרות בריאה לאדם אחר.

התקשרות חרדתית

סגנון אחד הוא התקשרות חרדתית. הוריהם של אנשים בעלי סגנון התקשרות זה הפגינו חוסר עקביות באופן שבו הגיבו לילדיהם כשהיו תינוקות. לפעמים ההורים היו מתואמים עם ילדם, לפעמים לא. לא כיוון שהם היו הורים לא טובים, אלא בגלל החסרונות שבאישיותם או כתוצאה מנסיבות חייהם באותה תקופה.

כתוצאה מחוסר עקביות זה, הילד מפתח חרדה, כיוון שהוא לא בטוח אם יקבל את מה שהוא זקוק לו.

המבוגר בעל סגנון התקשרות זה עסוק מאוד בשאלה "האם אני בסדר?" אנשים כאלה נכנסים ללופים של מחשבות. הם ללא הרף מנסים לקרוא את התגובות של אחרים אליהם וחושבים הרבה על רמת העניין שאדם אחר מגלה בהם. הדבר עלול לגרום להם להיות תלותיים או אובססיביים במערכות יחסים והם זקוקים לאישורים רבים מבני הזוג שלהם. המחשבות הבלתי פוסקות שלהם, התלותיות והדרמה שהם עלולים ליצור – כל אלה עלולים להפריע להם לבנות מערכת יחסים יציבה ובטוחה.

הסגנון הנמנע

סגנון התקשרות נוסף הוא הסגנון הנמנע. ניתן לראות שבעלי סגנון התקשרות נמנע גדלו בבית שבו לא זיהו ההורים את צרכי ילדיהם או נטרו להם טינה על היותם בעלי צרכים, רוב הזמן. ההורה לא היה מתואם מספיק עם ילדו. כתוצאה מכך, התינוק מפתח תגובה של "אני לא צריך אותך", כיוון שהוא מרגיש דחוי ויודע שרצונותיו לא יזכו לתגובה.

הנמנע עשוי להיראות מנותק, קהה חושים או מרוחק.

כמבוגר, הנמנע עשוי להיראות מנותק, קהה חושים או מרוחק. פעמים רבות בעלי סגנון התקשרות זה מזהים את עצמם כעצמאיים או מתבודדים. הם מחזיקים במנטליות של "אני לא צריך אותם גם ככה". כשמדובר בבעלי סגנון התקשרות נמנע, אינטימיות גורמת להם להרגיש אי-נוחות והתקשרות גורמת להם להרגיש חלשים ומקשה עליהם לבנות מערכת יחסים יציבה. חשוב להם במיוחד לשמור על העצמאות שלהם, למרות שיש בהם גם חלק שרוצה יותר, כך שפעמים רבות במערכות יחסים הם ינועו בין הפגנת חמימות להבעת קרירות, כשיום אחד הם לגמרי בעניין וביום המחרת הם מרוחקים או לא מעוניינים.

התקשרות לא מאורגנת

סגנון ההתקשרות השלישי הוא הכי פחות נפוץ – סגנון התקשרות לא מאורגן, הנקרא לעיתים התקשרות חרדה-נמנעת, כיוון שהוא למעשה משלב בין שני הסגנונות. סגנון התקשרות זה מתפתח בקרב אנשים שחוו התעללות בילדותם. לילדים יש דחף ביולוגי מולד לחפש נחמה אצל הוריהם, אולי ילד זה פוחד מהוריו כיוון שהם צעקו עליו, התעללו בו או איימו עליו שוב ושוב כאשר פנה אליהם לעזרה בעבר. קונפליקט זה, בין הצורך בקרבה לבין הדחף להתרחק, גורם להם לקפוא והם נכנסים למצב של הלם תחושתי. כמבוגרים, הסוג הבלתי מאורגן חסר את הנוכחות, השלווה והאמון הדרושים לבניית מערכת יחסים יציבה.

יש בנו היבטים של כל הסוגים, כשאחד מהם הוא הסוג הדומיננטי.

הפסיכולוגיה הפופולרית גורמת לכך שנחשוב שאנו בוודאי אחד מסוגים אלו, אולם למען האמת יש בנו היבטים של כל הסוגים, כשסוג אחד הוא הסוג הדומיננטי. סגנון ההתקשרות שלנו יכול גם לבלוט יותר או פחות, בהתאם לאדם שעמו אנו נמצאים בזוגיות. בן/בת הזוג יכולים לתפעל את תגובת סגנון ההתקשרות שלנו, או להרגיע אותה.

לרוע המזל, אנשים בעלי סגנון התקשרות לא בטוח טועים פעמים רבות ומפרשים את עוצמת הרגש הנובעת מהפעלת ה"כפתורים" של דפוס ההתקשרות שלהם כרגשות אהבה. מסיבה זו, בעלי סגנון התקשרות נמנע וחרדתי נמשכים תכופות זה לזה ולא לבעלי סגנון התקשרות בטוח. העליות והמורדות של הצרכים המנוגדים שלהם גורמים למערכת היחסים להרגיש 'מלאת חיים' ודרמטית, בשעה שהיציבות והעקביות של החוויה עם בן זוג בעל סגנון התקשרות בטוח עשויה להרגיש להם משעממת. הדרמה מרגישה 'נכונה', בשעה שמערכת יחסים רגועה נותנת להם תחושה כאילו משהו חסר בה. הדבר עלול ליצור אצלם רווקות ממושכת או היסטוריה מורכבת של מערכות יחסים.

כך שבסופו של דבר עדיף תמיד לבחור מישהו שתהיה לו סבלנות לסגנון ההתקשרות שלנו והוא יוכל להתגבר על כך, במקום מישהו שסגנון ההתקשרות שלו גורם לתגובת נגד ול"טריגר" שלנו. כדאי לבעלי סגנון התקשרות לא בטוח ללמוד להימשך ליציבות ול'פשטות' של בעלי סגנון התקשרות בטוח!

אז, האם נגזר עלינו לחיות חיי רווקות ולחוות שברון לב אם יש לנו סגנון התקשרות לא בטוח? לא בהכרח. לב ליבו של עולם הדייטינג היהודי המסורתי עוסק בדייטינג מתוך התכווננות. במקום לתת לרגשות לשלוט בנו, נתחיל בהחלטה רציונלית אם יש לאדם מסוים את תכונות האופי שאנו רוצים שיהיה לבן/בת זוג ונבדוק את האופן שבו אדם זה מתנהג כלפינו, לפני שאנו מאפשרים לעצמנו לפתח רגשות.

כמו כן, סגנונות התקשרות נמצאים על סוג של רצף. יש דרגות שונות שלהם אצל אנשים וגם בתוך כל סגנון, האדם יכול לנוע מעלה ומטה. אם נוכל לזהות את סגנון ההתקשרות שלנו, "לתפוס" את עצמינו כשתגובת ההתקשרות שלנו מופעלת ואז ללמוד כיצד לעבוד איתה, נוכל לעבור בהדרגה מדפוס התקשרות לא בטוח לדפוס בטוח יותר וכך להגדיל את האפשרויות העומדות בפנינו ליצירת מערכת יחסים טובה.

להלן מספר דוגמאות כיצד לעזור לעצמינו:

בעלי התקשרות חרדה זקוקים לטכניקות הרגעה לרגעים בהם נלחץ להם 'כפתור'. תרגילי הרפיה שעוזרים להוריד את החרדה, טכניקות מיינדפולנס שיוציאו מתוך לופ המחשבות וזיהוי אנשים שמספקים תחושת ביטחון - אליהם יוכלו לפנות כדי שיעזרו להם להירגע ויראו להם נקודות מבט שונות במקום להתעמת מיד עם בני הזוג – כל אלה יכולים לעזור להם לשנות את סגנון ההתקשרות שלהם לבטוח יותר.

בעלי סגנון התקשרות נמנע זקוקים לעזרה כדי להרגיש בטוחים לחוות את רגשותיהם ולהוריד את מנגנוני ההגנה שלהם. טיפול יכול לסייע בכך. קרוב לוודאי שירצו לשמור על מרחק ביטחון גם מהמטפל והדבר יכול להוות הזדמנות נהדרת לעבוד על כך בחדר הטיפולים. הלמידה כיצד להתכוונן לגוף, לזהות תחושות ולקחת את הזמן כדי לראות אילו רגשות הן מייצגות, יכולה גם לעזור להפוך להיות יותר מודעים מבחינה רגשית.

עבור אלו שיש להם סגנון התקשרות בלתי מאורגן, טיפול בטראומה יכול לעזור להם להרגיש בטוחים ולשחרר את תגובת הקיפאון. אלו שמרגישים מאוימים מדי מטיפול שיחתי, יכולים להיעזר מאוד בטיפול EMDR.

לסיכום, אין צורך לשפוט את סגנון ההתקשרות של מישהו וניתן להתחתן למרות הכל. אולם ככל שניקח יותר אחריות על סגנון ההתקשרות שלנ ונהיה מודעים לסגנונות של בני זוג פוטנציאלים, ונהיה מוכנים לעבוד על מנת ליהפך להיות יותר ויותר בטוחים - כך תיפתחנה בפנינו יותר אופציות וכך הדברים יתנהלו בצורה חלקה יותר מבחינתנו.

לקבל עזרה נוספת בזיהוי סגנון ההתקשרות וכיצד לעבוד איתו, אני ממליצה על הספר Attached: The New Science of Adult Attachment and How it Can Help You Find- and Keep- Love מאת ד"ר אמיר לוין ורחל הלר.