מזה כמה שנים שאני מחפש את הנשמה התאומה שלי, וכאב הבדידות הוא דבר שאיני מאחל לאיש.
לחזור לבית ריק, לאכול לבד ארוחות בוקר, צהרים וערב, יום אחרי יום. לבלות יותר ממחצית יומך בשתיקה מוחלטת, משום שאין עם מי לדבר. בלי שום רשת ביטחון מתחתיך – אף אחד לא נמצא לידך כשאתה 'על הקרשים'.
התורה מלמדת אותנו לא לדון אף אדם עד שנעמוד ממש במקומו, ואני חושב שרק מעטים מסוגלים להבין את הבדידות והכאב החודר שעמם נאלצים להתמודד רווקים באופן יומיומי.
להיות היחיד שעומד בלי טלית בבית הכנסת (בחלק מהקהילות נהוג שרק גברים נשואים מתעטפים בטלית). להיות אישה צעירה בחתונה, שמופצצת במבול מייגע של ברכות מתנשאות: "בקרוב אצלך...". לשמוע הערות מאנשים שאומרים: "הוא יותר מדי בררן. היא בררנית מדי. הוא לא באמת רוצה להתחתן..."
זה כואב. אבל אנחנו בכל זאת ממשיכים להתקדם. אנחנו משתדלים ככל יכולתנו לעבוד הכי טוב עבור הבוסים שלנו, למלא את תפקידנו בקהילה ובמשפחה ולעבוד את בוראנו. לעתים קרובות התקווה והמוטיבציה שלנו עמומות ונוגות, אבל אנחנו מנסים להמשיך הלאה בתקווה למחר טוב יותר.
יש זמנים בהם הדבר היחיד שאתה רואה מול העיניים, הוא הסיוט להישאר בודד כל החיים
לכן אנחנו יוצאים לדייטים למרות שאנחנו יודעים שהן לא מתאימות לנו, יוצאים לחופשות ולטיולים מסביב לעולם – לבד – כדי לברוח מהבדידות שמלווה אותנו כל הזמן. או שאנחנו מנסים להצטרף לקבוצת חברים רווקים חדשה, בתקווה להגדיל את סיכויינו להכיר מישהו מתאים. הכל רק כדי לצלוח את הכאב. הכל רק כדי להרגיש שאנחנו ממלאים את חלקנו כדי להתקרב למציאת האדם הנכון.
כשאתה רווק כבר הרבה זמן, יש תקופות שבהן אתה נכנס לדיכאון, שאתה כל כך מיואש שכבר לא נשאר לך כוח לחלום. אתה לא מסוגל בכלל לדמיין מציאות של חתונה או משפחה. נראה כאילו הכל אפל, והעתיד לא מוביל לשום מקום. הדבר היחיד שאתה רואה מול העיניים, הוא הסיוט להישאר בודד כל החיים.
אבל אסור לנו לוותר על חלומותינו.
בחיים, אנחנו יכלים לבחור בין שתי אפשרויות - להיות שלילי, או כפי שחלק מהאנשים קוראים לזה, "מציאותי", ולחשוב ששום דבר לא יצליח לנו ושהחיים אף פעם לא יהיו טובים; או להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהבין שבכל אופן, אם נצליח לשמור על אובייקטיביות וחשיבה חיובית, החיים שלנו יהיו הרבה יותר ממומשים ועשירים, גם בלי קשר לתוצאות.
איך לשמור על חיוביות?
-
התחילו להודות על כל הדברים הטובים והמוצלחים בחייכם. התנחמו במה שיש לכם: עבודה מסודרת, דירה נחמדה, חברים טובים ומשפחה אוהבת. התמקדו בשמחה שקיימת ב-90% הדברים הטובים בחייכם, במקום ב-10% שלא.
-
הציבו לעצמכם מטרה אישית בה תוכלו למקד את זמנכם וכוחותיכם, כגון התעמלות, לימודים או כל אספקט אחר של צמיחה אישית. התמקדו בשיפור צד מסוים וקונקרטי בחייכם, ובכך ליצור שינוי חיובי מהמצב השלילי. אני למשל ירדתי כ-7 ק"ג על ידי התעמלות ודיאטה, ולא רק שאני מרגיש עכשיו בריא יותר, אני גם יכול להתגאות בהישגיי, במקום לחשוב כל הזמן על זה שעדיין לא מצאתי לעצמי בת זוג.
-
הבינו שבסופו של דבר א-לוהים אוהב אותנו, ולא משנה אילו תקופות קשות עוברות עלינו. קשה ככל שיהיה הרגע, עלינו לשאוף לראות איך כל מה שקורה לנו הוא באמת לטובתנו. יתכן שנבין זאת רק בסופו של דבר כשנרכוש פרספקטיבה רחבה מספיק, וזה המקום בו נכנסים לתמונה חיים מתוך ביטחון בא-לוהים. אנחנו יכולים להתעקש לעשות 'דווקא' ובגלל זה לחיות חיים אומללים, או להבין שא-לוהים עושה את מה שהוא עושה לטובתנו, ולדעת שנצא מזה הרבה יותר טובים וחזקים. האתגר שלנו הוא לשמור על מבט חיובי.
הכל עניין של פרספקטיבה
קונן אובריין עבד ברשת הטלוויזיה NBC כמעט 20 שנה, והיה לו הסכם משוריין עם החברה שברגע שמגיש תוכנית האירוח הלילי ג'יי לנו יעזוב, הוא יקבל את התפקיד. אחרי שבעה חודשים בלבד בהם קונן הנחה את התוכנית, אילצו אותו לעזוב אותה – ולוותר על החלום לו הוא חיכה כל חייו.
"אף אחד לא מקבל בחיים בדיוק את מה שהוא חשב שיקבל. אבל אם תתאמצו באמת ותהיו טובים באמת, דברים מדהימים יקרו"
בתוכנית הפרידה שלו הוא אמר דבר עמוק במיוחד: "לכל הצופים, לעולם לא אוכל להודות לכם מספיק על החסד שעשיתם איתי, ואני אזכור אותו כל חיי. כל מה שאני מבקש מכם זה דבר אחד: בבקשה אל תהיו ציניים. אני שונא ציניות – זאת התכונה הכי שנואה עליי, כי היא לא מובילה לשום מקום. אף אחד לא מקבל בחיים בדיוק את מה שהוא חשב שיקבל. אבל אם תתאמצו באמת ותהיו טובים באמת, דברים מדהימים יקרו."
לכן, לא משנה כמה המצב גרוע, בבקשה, אף פעם אל תיגררו לציניות, שליליות וספקות. אולי נרגיש מובסים מהחיים והנסיבות. אולי נרגיש שאנחנו לא מסוגלים להמשיך אפילו עוד רגע אחד, אבל אנחנו חייבים לחזור לעמוד על הרגליים ולתת לעצמנו עוד הזדמנות.
משום שאני מבטיח לכם שאם תיצמדו למטרה ותישארו חיוביים, דברים טובים יקרו. וחוץ מזה, מי תרצה להתחתן עם טיפוס ציני?
(23) מירי, 15/1/2018 16:08
תודה
זה מסוג המאמרים המחזקים את ידי להמשיך לחייך ולהסתכל בעיניו הטובות של העולם לא למרות שאני רווקה, אלא סתם כך. ואני, בלי קשר, אכן רווקה.
(22) צבי, 4/7/2013 21:09
אתה חושב שזה רע להיות רווק
אבל צריך לדעת לראות את הדברים החיוביים בכל מצב וצריך לדעת שבמצב בו אתה לבד בהחלט יש דברים חיוביים. זה שאתה אדון לעצמך,זה שאתה מחליט מה יהיה בבית,זה שאתה מחליט איך יראה הבית וזה שאין לך "אדון" אנושי שהוא לא אתה זה רק חלק מהדברים החיוביים שיש במצב בו הבן אדם רווק ולא נשוי.
(21) ruthyi, 22/2/2013 18:40
mexico
i can understand u very well pls dont try the internet its so denger and u dont know with how u are on line tont trust 'the internet it's full with scoundrel., they will use u'r weakness
(20) אנונימי, 12/2/2013 10:54
״ אם אתה לא מאושר רווק לא תהיה מאושר נשוי.
חיים היקר, צר לי לשמוע שאין לך עם מי לאכול ארוחת בוקר ושאת מחצית זמנך אתה מעביר בשתיקה וכשאתה על הקרשים אין לך עם מי לחלוק את כאבך. אולי לא השכלת להעשיר את חייך בחברים טובים סביבך ולמלא את הזמן הפנוי שאלוקים העניק לך מסיבות שאינן ידועות לנו בפעילויות משמחות ומספקות שמעלות חיוך על פניך. רווקות היא לא מצב עגום בדיוק כמו שנישואים או זוגיות אינם ערובה לאושר. גם אני רווקה אבל חיי עשירים ומלאים ואיני צריכה לנבור עמוק כדי שיהיה לי על מה להודות ל ה׳ . תמיד יש לי עם מי לאכול ארוחות בוקר ותמיד יש לי עם מי לטוס בספונטניות לחו״ל או להינות מקריירה מהנה ומספקת גם מהזכות שיש לי להיות מעורבת בחיי הוריי המזדקנים מה שאין לאחיי הנשואים והעסוקים. הכמיהה והרצון לחיי משפחה קיימת אבל אינני מרגישה נחותה בגלל הסטטוס האישי שלי. ההתקרבנות וההתבכיינות הפומבית על מצבך ( שמאוד לא מכבדת את רעיך הרווקים) נובעת מפרספקטיבה לקויה שלך על החיים. האושר הוא לא יעד הוא הדרך. בניגוד אליך יש לי אמונה מלאה בבורא עולם שכל מצב הוא לטובה באמת. האושר שלי אינו תלוי בשום מצב. הוא פשוט מצב קיים. נורית
עוד אנונימי, 20/3/2013 15:00
חולק ומסכים
צר לך?! אני בהחלט חולק איתך את הכיף שלך בזה שיש לך חבר'ה, אבל יש אנשים שמגיעים לשלב שכל החבר'ה כבר התחתנו ואז אין להם את הלוקסוס הזה והם צריכים להתחיל להתמודד עם זה לבד, וזה כנראה לא יצא לך לנסות, למזלך, אבל זה לא נותן לך את הזכות להתנשא על אלה שכן נאלצו להיות במקום הזה, ואם הוא בא ונותן טיפים לחברים שנמצאים במצבו, אז אם את לא מרגישה שם, סימן שאת לא שם, אבל יש כאלה שכן שם והם בהחלט מבינים ואןלי יאמצו את הטיפים האלו. שבעז"ה לא יביאנו לידי ניסיון. נ.ב.הדברים לא נאמרו בתור השתלחות אלא מליבו של מישהו שכן מבין על מה מדובר.
(19) אנונימי, 31/1/2013 18:38
thanks
Thank you for understanding. For kind words.for good intentions. May we all merit to find our "bashert " soon! May we bring "mashuach speedily. Amen!
(18) אור, 30/1/2013 19:14
אהבתי מאוד.. אבל בקשר ל"בקרוב אצלך"
אינני חושבת שיש בו משהו מתנשא. בדרך כלל הוא פשוט איחול מכל הלב ואמונה שאכן הישועה קרובה לבוא ואין יאוש בעולם כלל.
(17) הילה, 30/1/2013 06:22
הזדהות
מאמר כ״כ נכון, מזדהה איתו מאד.
(16) תמרה, 30/1/2013 05:54
רווק וציני
אני בטוחה שתמצא את אחת הראויה לך יש הרבה אתרי היכריות שווה לנסות יש אתר מאוד גדול חצי גן עדן בהצלחה
(15) שלמה, 30/1/2013 02:10
חיפוש עצמי... או לא...
ידידי היקר חיים, תרשה לי להראות לך פן אחר של בעיית ה״בדידות״ - הבעיה היא לא אם מצאת או לא מצאת את בת זוגתך. הבעיה היא אף לא שמירה על חיוביות או פרספקטיבה. הבעיה, שמוצאת את עצמה בכל מה שאנחנו חווים היא החיפוש אחר האושר במקורות מחוצלנו (אם יש מילה כזו...). מקורות שהם לא ״אני״. אושר לא יבוא אף פעם אם ״אני״ לא מאושר בנישמתי. אני לא מדבר על דת ורוחניות, אלא מציאות. אם אדם חושב שהאושר בא כשאתה אוכל ארוחת ערב עם בחורה יפיפיה, אז כל מערכת היחסים בנויה על תלות ולא על אושר. אושר ואהבה הם המרכיבים היחידים שהאדם נולד איתם. הבעיה שאנחנו, המבוגרים ״יודעי כל״ נותנים או ״מחנכים״ את ילדנו להיות תלויים בגורמים חיצוניים, כשכל מה שהאדם צריך הוא להיסתכל פנימה...
ירושלמי, 8/2/2013 13:00
אף אחד לא חכם יותר מאלוקים
שאמר: לא טוב היות האדם לבדו. אין פה מה להתפלסף, להיות לבד - זה לא טוב, נקודה. אפשר אמנם,וכדאי, לחזק את הנפש כדי לשרוד שפוי. אבל זה המציאות, מה לעשות
(14) יפית, 29/1/2013 17:42
פשוט לבכות, כמה נכון ואמיתי.
מקווה שיהיה לנו כוח תמיד לראות את הטוב.
(13) רחל בוטבול, 29/1/2013 16:25
סופסופ קול אותנטי. סיום של המאמר באקורד מוצלח ואופטימי
מאחלת שכולם ימצאו את שאהבה נפשם...
(12) גל, 29/1/2013 15:43
קל לאמר
קל לאמר ,אל תהיה ציני. על המכסה והסיר, על זאת שפתאום הסתדרה ויכל להיות גרוע יותר...אך האמת שכאשר שאיפותיך הינם האיש הנכון לי!! ולא עדת בלתי מתאימים ולעיתים, גם רמאים וכו...כאשר כל גבר שמנסה מזלו, בספונטניות, ברור שהוא נשוי, ולא רואה כל סתירה,וכמובן שאין לו שום תרומה לחייך,להיפך...מתחיל להיות קשה בלב. הבדידות מעיקה, סופ"ש, הינו משימה קשה,ולא בגלל שאת גועלית, אלא, הרוב לא צריך אותך,בהיותו עם משפחתו...המלחמה היומיומית להיכנס לבית הריק ולשמוח עם הכלבלב המחכה לך...לא פשוט. לאכול ? בעיה לבשל לעצמי..לשמור על בית מסודר,בכוח ההרגל, לא נראית תכלית באופק, ולמרות אמונה בפנים שיש אדם כזה, וגם הוא בודד, עדיין יש להלחם על אופטימיות. עם מי להתחלק, בעובר עליך, לשמוע קול עונה ,מקשיב, ומביע דעתו,באמת,ולא רק חברים,למצוא המקום הנכון לשים ראש עליו,תחושת ביחד ,המזרימה לנפש גוף, תחושת ריחוף, ביטחון אישי ועולם יפה....להמין ולהתפלל...
(11) שפ, 29/1/2013 15:32
כאב זהה
חיים היקר , נחלת הכאב הזה קיימת גם אצל אלו שהתגרשו מבחירה או לא , הלבד גם אם יש ילד לעיתים הינו זהה. כי כל אדם באשר הוא זקוק לרשת בטחון עבורו. כתבת ציניות וזאת כנראה נחלתי כי למרות שיש הצעות הפחד להתחיל שנית מותיר אותי לבד. נגעת בליבי תודה שפ
(10) שירה, 29/1/2013 14:27
כל כך מבינה את מה שעובר עליך
כשקראתי את הכתוב פשוט הרגשתי שאתה מתאר את חיי ואת מה שעובר עלי, מידי פעם בחיים כשאני נסחפת אל היאוש ואובדן התקווה לזוגיות, משהו קורה שמרומם את רוחי ונותן תקווה, כרגע זה מה שכתבת, אסור לנו לשכוח שעדיין הכל יכול לקרות ושכנראה ההמתנה הזו יש לה סיבה שאיננו יודעים מהי, בכל אופן תודה על החיזוקים והחזרת האמונה ובהצלחה
(9) אשה, 29/1/2013 13:46
מאמר כל כך נכון ואמיתי - כאילו נכתב מפי אפילו ואני וודאי מבוגרת בשנים מכותבו
אני התאלמנתי לפני שנים בודדות בגיל 58 , אפילו ויש ילדים שאינם כבר בבית, הבדידות קשה ביותר . בדיוק כפי הכתוב - ימים שלמים אין עם מי להחליף מילה ודעה (מלבד בעבודה ובטלפון), כל שעות היותי בבית, וכמובן בסוף כל יום וסופי שבוע. שמיעת הרצאה או קונצרט וכו' פה ושם , אינם עונים על בדידות קשה זו.
(8) dk, 29/1/2013 13:12
רווק וציני
בין כמה אתה שכבר הגעת לפילוסופיית חיים כזו? מה עם בת זוג? מדוע?
(7) רבקה, 29/1/2013 13:05
אהבתי
כה היטבת לתאר את התחושות שמלוות כה רבים בציבור הרווקים, וכב יפה שאתה מנסה למרות הכל להישאר חיובי. מאחלת מכל הלב לך ולכולנו שנמצא את שאהבה נפשנו, בקרוב, אבל ממש...
(6) אורית, 29/1/2013 12:46
אהבתי!
רווקה בת 37 שמתממשת ועושה מה שהיא אוהבת ומנסה ליישם את מה שכתבת יום יום! מבינה לליבך :) חווה את זה כל הזמן ועם זאת שומרת על אופטימיות :)
(5) שרון, 29/1/2013 12:36
כמה שהכתוב נכון ומדוייק!
מציעה כפי שנכתב , להיצמג למה שיש וטוב בחיינו . שואבים מכך המון כוח ותחושות טובות.
(4) אנונימי, 29/1/2013 11:15
כואב ונכון. צריך תמיד לזכור שה' איתנו, ואז הבדידות מקבלת מימד אחר וחשים אהבה אינסופית.
(3) מישהי, 29/1/2013 11:14
מדהים!!!
מזדהה מאוד עם כל מה שכתבת. תיארת את התחושות של הרווק/ה המצוי בצורה מאוד מדוייקת.. אני מאוד מכירה את כל התחושות האלה, הייאוש, הכאב, הבדידות, התחושה המעצבנת הזאת כשאנשים מבחוץ שופטים אותך.. ואומרים שאתה לא באמת רוצה או שאתה בררן מדיי.. זה כל כך מעצבן, הם הרי לא מסוגלים בכלל להבין את מה שעובר עלייך ועוד מעיזים לשפוט... אוף.. הלוואי באמת שזה יגמר מהר. אני מחכה ל"נשמה התאומה" שלי כבר 26 שנים.. כל הזמן מתפללת שזה כבר יקרה ושיגיע ואני יודעת שאז אני אהיה הרבה יותר שמחה ומאושרת, כי בשביל זה הגענו לחיים האלה, לאהוב ולחיות בתוך אהבה..
(2) דנה, 29/1/2013 10:14
מסכימה לחלוטין
אני רווקה, צעירה מאוד בפרספקטיבה של רוב המגזרים, אך במגזר שלי, רוב הבנות נשואות ילד.. אני משתדלת לעולם לא להכנס לאגף הציניות בלב שלי, אתה צודק לחלוטין שזה הדבר האחרון שיועיל למישהו.. לפעמים כשאתה נמצא בסביבה של אותם אנשים מרחמים, אז היאוש באמת משתלט... המחשבה הזו של למה 'אני' לא מצאתי את המישהו הזה.. ואכן אתה יוצא לפגישות כדי לא להרגיש בררן.. אבל תכלס, בסופו של יום, רווק ופרודוקטיבי זה המוטו שלי, לא בכדי להשאר בסטאטוס הזה אלה בכדי להתחשל לחיים שבהם אין שום דבר צפוי ..חיים שבהם אצטרך להתמודד בעז"ה עם המון דברים קשים פחות וקשים יותר ...בין היתר, אצטרך את כל הכח הזה שאלוקים רוצה שאאסוף עכשיו... אז חברים .. תהנו מרגעים שלא יחזרו.. וחיוביות נבנית בצורה הכי אמיתית כאשר הבסיס הוא יאוש ;) ...המון הצלחה לכולנו!!
(1) חמוטל, 28/1/2013 22:05
מאמר מרגש ומדויק!
תודה!
יפית, 29/1/2013 10:40
זו אמנם לא מודעת היכרות אבל...
זו אמנם לא מודעת היכרות אבל... יש לי מישהי מדהימה להכיר לך, זו תמונתך? היא יפה. בת דודה שלי. אפשר שתחליפו טלפונים