רוזי ושרי היקרות,

אני רווקה כמעט בת ארבעים. יצאתי לפגישות רבות, אבל הן מעולם לא הגיעו עד לסוף – לפעמים הם לא רצו אותי, ולפעמים להיפך.

כל קרובותיי, ידידותיי וחברותיי לעבודה נשואות עם ילדים. אני כבר לא יכולה להשתתף באירועים משפחתיים בגלל הצורה שבה כל הנשואות האלה שואלות אותי: "למה את עדיין לא נשואה? למה את מחכה?!" כך שאפשר לשער את הצער ועגמת הנפש שאני עוברת בכל יום.

לאחרונה יצאתי עם גבר נחמד מאוד. התכתבנו מספר פעמים במייל, שוחחנו מספר פעמים בטלפון, ובסופו של דבר נפגשנו פנים אל פנים. נהנינו מאוד יחד. המשיכה והכימיה היו ברורים מאוד. הוא היה בדיוק הבחור שחיפשתי. הוא התקשר באותו לילה וגם למחרת כדי לקבוע פגישה שנייה. אבל הוא לא המשיך ואני לא שמעתי ממנו שוב. זה מאוד בלבל אותי ובכיתי כמעט במשך שבועיים.

השאלה שלי אינה: מדוע הוא לא התקשר, או מדוע הוא לא אוהב אותי מספיק? משום שאני מבינה שאנשים מורכבים ויש להם סיבות משלהם, שאולי אני לא מבינה. אבל השאלה האמיתית שלי היא, "למה אני צריכה לעבור עכשיו את כל הסבל הזה? לא מספיק שאני כבר כמעט בת ארבעים ועברתי כל כך הרבה במונחים של היכרויות ושברון לב? אם כי ברור שלמדתי המון במשך השנים האלה על ענווה והבנה.

הייתי רוצה להבין מדוע עלי לשאת ניסיון קשה כל כך?

ב.

ב. היקרה

אין ספק שסבל רב נגרם כשפוגשים סוף סוף אדם בעל פוטנציאל רב כל כך, ומתאכזבים - כמוך.

אנחנו יודעות שעוצמת הכאב כמעט ואינה פוחתת מההבנה שכפי הנראה לאותו גבר יש פחדים רבים שהוא אינו מסוגל להתמודד איתם. במלים אחרות, לא משנה שהבעיה נמצאת בו ולא בך. המציאות היא שסוף כל סוף התלהבת ממישהו, פיתחת תקוות והתרסקת כשהן לא התממשו.

אך למרות הכל, משהו חיובי יוצא מכל זה, ואנחנו מכנות אותו, "לפגוש את האדם הכמעט נכון". פגישה כזאת מחזקת אותך שאחרי כל אותן פגישות עם אנשים שממש לא התאימו לך, את סוף כל סוף פגשת מישהו שהיה קרוב מאוד להיות האדם הנכון. מה שיכול לעורר בך תקווה שאכן קיים בעולם מישהו שמתאים לך, ושאולי את קרובה לפגוש אותו.

הבנה זאת עזרה למספר אנשים לא רק לראות את נושא ההיכרויות בצורה חיובית יותר, אלא לפתח גישה נכונה שעזרה להם למצוא בפועל את האדם הנכון ולהינשא לו בתוך שנה. תוכלי למצוא ב-aish.co.il מספר מאמרים מצוינים של נשים שמשתפות את הקוראים בניסיונות דומים:

שיחה אישית

לעת עתה יש לנו שתי עצות עבורך. הראשונה היא להמשיך להשתתף באירועים, ליצור רשתות חברתיות וכו'. אנו רואות שפע חתונות של בני זוג בשנות השלושים המאוחרות עד שנות הארבעים לחייהם. אין לנו מושג מדוע הנישואין האלה מתרחשים זמן רב כל כך אחרי הזמן בו היו רוצים בני הזוג, אבל כולם היו מאושרים לפגוש סוף כל סוף את האדם הנכון.

השנייה היא להתאמץ לקיים שיחה דיפלומטית עם קרובותיך, ידידותיך, חברותיך לעבודה וכו'. אין להן מושג כמה את נפגעת מהערותיהן, ובכל זאת, כפי הנראה הן רוצות עבורך את הטוב ביותר. את יכולה לגשת לכל אחת מהן בצורה לא מתעמתת, אולי לבקש להיפגש איתן על כוס קפה. תשקלי לומר משהו בסגנון:

את לא מבינה כמה קשה לי

"אני יודעת שאת אוהבת אותי ורוצה שיהיה לי טוב. אבל נראה לי שאת לא מבינה כמה קשה לי לראות אותך עם המשפחה שלך, ולשמוע ממך דברי עידוד, שנאמרים בכוונה טובה להמריץ אותי להינשא. אני באמת רוצה להתחתן והלוואי שהייתי זוכה לקשר נפלא כמו שיש לך עם בעלך וילדייך. אני משתדלת מאוד, אולם פוגע בי ששואלים אותי למה אני עדיין לא נשואה ולמה אני מחכה. למרות שאני אוהבת להיות איתך ועם החברות שלי, זה כל כך מכאיב לי, ובכל פעם ששואלים אותי שאלות כאלה, אני רק מרגישה יותר גרוע."

אם תביעי את הבנתך שבאמת דואגים לך, ותסבירי ברוגע כיצד האמירות האלה משפיעות עליך, תצליחי להבהיר את עצמך ואולי תוכלי למצוא דרך תקשורת טובה יותר עם חברותייך בעתיד.

שיחה כזאת יכול גם להיות הזדמנות מצוינת לגייס לעזרתך את מכרותייך. את יכולה לומר:

"אני יודעת שאת רוצה לעזור לי, ויש לי רעיון איך תוכלי לעשות זאת. שימי לב לכל אדם שעשוי להתאים לי. שאלי את החברות שלך אם יש להן רעיון. אני מחפשת מישהו ש(פרטי שלושה מאפיינים אישיים שהיית רוצה למצוא בבן זוגך לעתיד). את יכולה לספר לו עליי שאני (פרטי שלושה מאפיינים אישיים שמייחדים אותך). אני מחכה לשמוע כל הצעה מתאימה, אז בבקשה תתקשרי אליי. אני מאוד אעריך את זה".

אין לנו מושג מדוע אנשים מסוימים צריכים לחכות יותר, בעוד שאחרים מגיעים לנישואין תוך מאמץ מינימאלי, אולם אנו מקוות שהחדשות הטובות שלך נמצאות ממש מעבר לפינה.

רוזי ושרי