רוזי ושרי היקרות,

אני יוצא עם אישה מזה ארבעה חודשים, ומרגיש בלבול רב. יש בה דברים שאני באמת אוהב, ושמעוררים בי רצון לומר לה "אני רוצה להתחתן איתך". היא עושה דברים נפלאים שממש מפעימים אותי, כמו למשל לנדב חלקים ניכרים מזמנה הפנוי כדי לעזור לאחרים.

אולם, פעמים אחרות מתעוררים בי חששות מדאיגים, ואני לא כל-כך יודע אם אלה חששות אמיתיים או לא; אם הם כאלה שבגללם צריך 'לצאת מהעסק' או שהם ניתנים לטיפול.

מאז שהתחלנו לצאת נראה לי שהיא לא מבטאת מספיק את מחשבותיה. בכל פעם שניסיתי להיכנס לסוגיה הזאת, היא הייתה אומרת, "אתה לא יכול להבין לפי ההתנהגות שלי? אני מרגישה שהמעשים שלי אומרים הרבה יותר ממילים".

בפגישות שלנו, אם לא הייתי יוזם שיחה באופן אקטיבי, היא הייתה נשארת שקטה ולא היה לה הרבה מה לומר. בפגישה האחרונה בכוונה לא הוצאתי הגה מהפה, כדי לראות אם היא תפתח בשיחה. בסוף, כל מה שהיא אמרה היה, "אתה לא מדבר מספיק", ואני בעצם ניסיתי לעורר אותה להבחין שהיא זאת שלא מדברת מספיק!

אני כל הזמן עייף, חי על קפה וספרי לימוד ולא אוכל מספיק

בזמן האחרון השיחות שלנו הפכו למתוחות. מה שגורם לכך הוא העול הלימודי הכבד שמוטל על כתפיי. אני כל הזמן עייף, חי על קפה וספרי לימוד, הולך לישון מאוחר, מתעורר מוקדם, לא מתעמל ולא אוכל כמו שצריך.

תמיד שוחחנו הרבה בטלפון (בערך שעה בכל יום) ואני נהניתי מהשיחות האלה, אבל עכשיו אני כל כך לחוץ בזמן. בשיחה האחרונה – אחרי שלא שוחחנו שלושה ימים – הייתי מאוד לחוץ ורציתי לסיים את השיחה אחרי 15 דקות. היא קיבלה זאת כעלבון קשה. ניסיתי להסביר ולהתנצל, אבל היא פשוט לא קבלה זאת. נדרשה ממני למעלה משעה כדי לשכנע אותה שבאמת לא התכוונתי לפגוע בה.

זה נחמד לי שהיא כל כך מחבבת אותי ושהיא תמיד רוצה לדבר איתי, אבל אני לא יודע מה לעשות עם זה. ניסיתי להסביר לה את הרעיון של לדבר פחות בטלפון, אבל היא שוב נעלבה ואמרה שהיא מרגישה שהיא לא נמצאת אצלי בעדיפות הראשונה. הסברתי לה מדוע אני זקוק למרווח כלשהו כדי לשמור על איזון בחיי, וגם הסברתי לה שאין לי כוונה לפגוע בה, אלא לעשות את הדבר הטוב ביותר עבור הקשר בינינו. היא אמרה, "אולי זה הכי טוב בשבילך, אבל לא בשבילי!"

אמרתי לה שהיא צריכה לקחת בחשבון את הצרכים של אדם נוסף, משום שזוהי משמעותה של מערכת יחסים. אני מרגיש שאני נמצא בנקודה לא פשוטה ביחס ליכולת שלה להתפשר. אני יודע שנישואין עוסקים בפשרות, ושאי אפשר לומר "כל אחד יתרום 50%", אלא שכל אחד צריך לומר "אני אתן 100%". ובכל זאת, אני צריך לדעת שהיא לפחות תנסה להתפשר. פשוט נראה שהיא כל כך לא מבינה ולא תומכת, ושכל כך קשה לרצות אותה.

כמו כן, היא מגלה חוסר בגרות רבה; לפעמים היא מדברת בצורה מתחנחנת או ילדותית וזה מפריע לי. לפעמים אני חושב שזה מפריע לי רק משום שאני עייף וכעוס כי יש לי מבחן גדול למחרת.

מצד שני, יש לה מטרות מדהימות ואני נמשך אליה ובדרך כלל כיף לנו יחד. לכן אני אומר לעצמי: בחיים לא תמצא אישה עם כל כך הרבה דברים טובים, ואתה סתם משגע את עצמך כשאתה מנתח כל דבר שהיא עושה וכשאתה כל כך ביקורתי לגבי האישיות שלה.

אמרו לי שאני נוטה לנתח ולחשוב יותר מדי. אומרים שאני צריך להניח לעצמי להרגיש.

לפעמים אני מרגיש שאני רוצה להתחתן איתה, ושנתגבר על זה. בכל אופן, חוסר הבגרות וחוסר ההבנה באמת מציקים לי, ואני חושש שאולי המשיכה הפיזית שלי כלפיה מעיבה על כושר השיפוט שלי.

יש לי תחושה מטרידה שמשהו לא בסדר. אני מרגיש שהדברים האלה הם חששות לגיטימיים ואם אני ממשיך עם הקשר אני מחפש לעצמי צרות. בשלב זה, אני אפילו לא בטוח שאני רוצה להמשיך בכלל, אבל אני לא רוצה לוותר על משהו שיש לו פוטנציאל להיות הדבר הנכון. אני כל כך מבולבל שאני כבר לא בוטח בשיקול הדעת שלי. הצילו!

ז.

ז. היקר,

בהתחשב בעובדה שמכתבך המקורי היה בן 5,000 מילים – הארוך ביותר שקיבלנו אי פעם (ערכנו אותו לכמעט עשירית מהמקור) – היינו אומרות שכן, אתה נוטה לנתח יותר מידי כל דבר. תכונה זאת עלולה לעמוד פעמים רבות בדרכך לפיתוח מערכת יחסים. במשך יום, שבוע או חודש, שני בני אדם – בהיכרויות או נשואים – יכולים לומר או לעשות שגיאות... או דברים נכונים. ניתוח יתר מעורר תסכול ועלול לפגוע באיכותה של מערכת היחסים. בני הזוג שלנו אכן מטרידים אותנו מפעם לפעם, אבל עלינו להיות מסוגלים לקבל את מכלול מערכת היחסים, כולל חסרונותיהם של בני הזוג, ולומר "בסדר, יש באדם הזה ובקשר שלנו דברים שאינם מושלמים. יתכן שהם ישתפרו ויתכן שלא, אבל באופן כללי אני שמח במערכת היחסים שלנו".

אמרת לנו דברים רבים שמגלים שאתה והאישה עמה אתה יוצא נמצאים על הדרך הנכונה בתחומים רבים. יש בה דברים שאתה מעריך, אתם נהנים בדרך כלל להיות יחד ואתה נמשך אליה.

אסור להניח לו "לצבור מוגלה", ולהניח שאם תחליטו להינשא הוא כבר ייפתר מאליו

אבל משהו באמת מטריד אותך. אולם לפני שנדון מהו בדיוק, חשוב לנו להבהיר שזה דבר שחייבים לטפל בו. אסור להניח לו "לצבור מוגלה", ולהניח שאם תחליטו להינשא הוא כבר ייפתר מאליו. אתה חייב ליישב אותו לפני שתחליט אם האישה עמה אתה יוצא מתאימה להיות אשתך.

לפעמים הנושא שמטריד בני אדם הוא עניין שהם יכולים להשלים איתו או להתעלם ממנו בקלות, כמו תכונת אופי מסוימת. את זה רק אתה יכול להחליט. אולם אם אינך מסוגל להשלים או להתעלם ממה שמפריע לך בתוך חודשיים, כפי הנראה לעולם לא תוכל לעשות זאת.

לפעמים, הבעיה היא כזאת ששני בני הזוג יכולים לעבוד יחד כדי לפתור, כמו בעיות בתקשורת. לפעמים הם יזדקקו לעזרה כדי להנחות אותם לפתרון או לפיתוח המיומנויות שדורשות חיזוק. אנו ממליצות לזוגות להתחיל לקבל את העזרה לעבודה על הנושאים האלה מוקדם, לפני שהם מחליטים אם להתחתן.

חשוב שנבהיר היטב - העזרה החיצונית עליה אנו מדברות אינה יכולה ליצור קשר במקום שבו הוא לא נמצא. היא יכולה רק לסייע לפתח מיומנויות קיימות או להגיע למוצא בבעיות שנראות בלתי פתירות. במילים אחרות, קיימים מאפיינים מסוימים ששני בני הזוג צריכים לפתח כדי לקיים מערכת יחסים בריאה: ערכים ומטרות תואמים, הערכה הדדית, האמונה שבן הזוג הוא אדם טוב שיהיה בן/בת זוג טוב, ומשיכה רגשית וגופנית.

אם זוג זקוק לעזרה כדי להגיע לתנאים הבסיסיים האלה, אז קיימת בעיה עם יסוד מערכת היחסים שלהם – ורוב הסיכויים שעזרה לא תועיל להם לפתור את בעייתם.

בכל אופן, כשנראה שלזוג מסוים יש בסיס טוב, אולם יש לו קשיים במיומנויות תקשורת וכד', עזרה חיצונית עשויה להועיל. נכון שקיימים זוגות רבים שנישאים למרות קיומן של אותן בעיות תקשורת, והם מנסים לטפל בהן אחרי הנישואין, אולם על פי ניסיוננו, טוב בהרבה לקבל עזרה קודם ולהתחיל ברגל ימין, במקום להיכנס למה שעלול להיות שנים של התמודדות לפני שמיומנויות אלה משתפרות ומתפתחות (ולמעשה חלקן לעולם לא יתפתחו בצורה טובה).

עליכם לשפר את מיומנויות התקשורת שלכם

מדוע אנחנו אומרות את כל זה? משם שנראה לנו שרוב הבעיות שתיארת מתרכזות סביב מוטיב התקשורת. כן, אתה יותר מידי מנתח כל דבר, מה שגורם לך להתמקד יותר מידי בחוסר השלמות של בת הזוג שלך. אבל הבעיה האמיתית היא ששניכם זקוקים לעזרה בצורת התקשורת שלכם. עזרה שתעזור לכם להבין זה את זו טוב יותר, לא לקפוץ למסקנות זו על זה, ולא להיפגע אם בן/בת הזוג לא מבינים אתכם טוב.

לדוגמא, יתכן שהיא צריכה להיפתח מעט לגבי מחשבותיה. יתכן שסגנון התקשורת הטבעי שלה עקיף, סגנון שקיים אצל נשים רבות (קרא את "גברים ממאדים, נשים מנגה" של ג'ון גריי), כך שאפילו אם היא לא אומרת משהו באופן ישיר היא מניחה שאתה הבנת. גישה שמובילה למבוכה רבה מצדך, משום שאתה מגיב לסגנון תקשורת ישיר יותר. עזרה בסגנונות התקשורת שלכם תוכל לאפשר לכם להבין זה את זה, ולהפסיק לנסות לקרוא מסרים שבן/בת הזוג לא התכוונו אליהם.

כיצד תספר לבת זוגך שהיית רוצה לעבוד איתה על תקשורת? אחת האפשרויות היא לקחת את זה על עצמך, ולהגיד לה שאתה מעריץ אותה ורוצה לחשוב על עתיד משותף איתה – אבל אתה רואה שאתה צריך לשפר את סגנון התקשורת שלך ושהיית רוצה שהיא תעזור לך בכך.

נראה גם שקשה לה לראות את הפרספקטיבה של זולתה. זוהי מיומנות שלעיתים דרושים עוד זמן ובשלות כדי לרכוש אותה. היא תוכל להרוויח מעצה של אדם בעל ניסיון חיים עשיר יותר משלה.

עומס לימודים

כעת נעבור לנושא עומס הלימודים העצום שלך. שניכם צריכים למצוא איזון בין הלימודים וצרכיכם כזוג. לדוגמא, נראה לנו שאתה נמנע מלהסביר לה כמה קשה לך לשמור על חיים מאוזנים, ואתה ממורמר שהיא לא מבינה את צרכיך הלימודיים.

ברור גם שאתה זקוק לעזרה כלשהי בהכנסת סדר לחייך. אין לך זמן לאכול או להתעמל?! כיצד אתה מצפה להצליח בכל דבר שהוא – לימודים, מערכות יחסים, רוחניות – אם אינך דואג לצרכיך הבסיסיים ביותר? ובנוסף לכל זה, כפי שיוצא עכשיו, אין לך די זמן או כוחות נפש להקדיש לפיתוח מערכת יחסים עם בת הזוג שלך. אפילו אם תשפר את מיומנויות התקשורת שלך, עדיין תהיה חייב לערוך סדר בחייך האישיים, לפני שתוכל אפילו להתחיל לחשוב על חתונה. יהיה עליך להגיע לראש נקי ולראייה מאוזנת, כדי לטפל בנושאים חשובים כמו מחייה והתארגנות כלכלית.

למרות ששניכם אוהבים זה את זה, שניכם צריכים להבין את אילוצי הזמן בהם שניכם נתונים, ולעבוד יחד כדי לקבוע כמה זמן אתם יכולים להקדיש זה לזו. אתה יכול לשוחח איתה על כל העניינים בהם עליך לעסוק, כיצד אתה עומד בהם ובמה היא יכולה לעזור לך – כלומר, למצוא איזון בין צרכיך הלימודיים לבין הצרכים לזמן טלפון ולזמן משותף כזוג.

עליך להחזיר את החיים שלך לשליטה

יתכן שאינך מבטא את מחשבותיך בצורה שאומרת לה, "אני שומע אותך, ואני מבין שקשה לך שאני צריך ללמוד כל כך הרבה. גם לי זה קשה." יכול להיות שבהקשר הזה אתה זקוק למעט עזרה כדי ללמוד איך לספק לה תמיכה רגשית.

אבל אתה באמת חייב לקחת את עצמך בידיים. קיימים כמה צעדים ברורים שיוכלו להקל עליך במישור זה: האם תוכל לקבל עזרה בתכנון הארוחות? האם תוכל לדחוק קצת התעמלות שלוש פעמים בשבוע במקום בו אתה לומד?

בדומה לך אנשים רבים מתקשים לבצע מספר פעולות יחד, אולם אתה חייב למצוא דרך כיצד להגיע לשיעורים, ללמוד בשעות הפנאי, לנהל חיים אישיים ולישון מספיק, בצורה הטובה ביותר. אם תעשה זאת תחוש הרבה יותר שליטה בחייך, ויהיו לך הרבה יותר כוחות נפש להשקיע בקשר הזוגי. ולהלן ההמלצה הראשונה שלנו: גייס לעזרתך הורה, חבר או אפילו אדם שעוסק בניהול זמן, שיעזור לך להחזיר את חיי היומיום שלך לשליטה.

ההמלצה השנייה שלנו היא שאתה ובת הזוג שלך תפנו לקבל עזרה בתחום מיומנויות-תקשורת. נראה לנו שקיימות איכויות רבות בקשר שלכם, ושיפור בצורת התקשורת שלכם, יוכל לסייע לסלק מנה נכבדת של אי הבנות, רגשות פגועים ומבוכה, ששניכם חשים מפעם לפעם.

ההמלצה השלישית שלנו היא שתלמד לא לנתח יותר מידי כל דבר.

עם הפנים לעתיד

אתה צודק שמערכת היחסים הזאת לא יכולה להמשיך ולהתנהל באותו האופן. בשלב זה, שניכם רוצים דברים שונים זה מזה, ומחייכם בטווח הקצר – למרות שנראה שמטרותיכם לטווח הארוך תואמות. אולי תפיקו תועלת ממעורבות של צד שלישי שיוכל לסייע לכם לאזן את הצרכים והרצונות המתנגשים שלכם: הצורך שלך לעומק רב יותר בשיחות, הצורך שלה להיות אתך, הצורך שלך להשקיע זמן סביר בלימודים וכו'. אותו צד שלישי יכול להיות אדם שאתם מכירים שיש לו כישרון לעזור לאחרים לארגן את מחשבותיהם ולקבוע סדרי עדיפויות, או מישהו שלמד את התחום הזה, כמו מאמן מוסמך.

יתכן שגישור מעין זה יהיה הדבר הטוב ביותר להצלחת מערכת היחסים שלכם, אם כי יתכן שהוא יגלה שלמרות שלשניכם יש המון מן המשותף, משמעותן של הבעיות שלכם היא שמערכת היחסים אינה מתאימה לכם בשלב זה של החיים.

יתכן מאוד שהיא אינה מוכנה למערכת יחסים אשר בה הגבר בחייה שקוע עמוק כל כך בלימודיו, עד שאינו מסוגל להשקיע בקשר את הזמן או האנרגיה הרגשית אשר לה היא זקוקה, לדעתה. יש אנשים בעלי כישורים רגשיים מתאימים, שמסוגלים לעמוד בזאת יותר מאחרים. ודאי יצא לך להיתקל במערכות יחסים נוספות שנפגעו בתקופת ההיכרות מכך שאחד מבני הזוג, או שניהם גם יחד, למדו רפואה, משפטים, או שהם היו בתקופת התמחות שהותירה להם זמן מוגבל לחייהם האישיים. עם זאת, עדיין קיימים זוגות שהצליחו להסתדר, אם משום שהטמפרמנט שלהם מתאים יותר לעצמאות ואם משום שהזמן שהם בילו יחד הספיק למלא את צרכיהם הרגשיים ההדדיים.

אנו מקוות שתמצא אדם שיעזור לך, כך שבעתיד הקרוב תדע בבהירות אם אתה מעוניין להמשיך עם הקשר הזה או לא.

רוזי ושרי