רוזי ושרי היקרות,

תאריך החתונה שלי הולך ומתקרב. אני רווקה מבוגרת וחיכיתי לרגע זה כל חיי. עם זאת, במקום להתרגש, לעתים אני מרגישה קהת חושים, חרדה ועצבנית. אני מתחילה להתמקד בפגמים של ארוסי ולא בתכונות החיוביות שמשכו אותי אליו. ואז אני ממשיכה לתהות, "האם הוא האחד והיחיד"?

כולם אומרים לי שזה נורמלי לחשוש. למרות זאת, אני רואה כלות מלאות שמחה והקלה. אני לא כזאת. הפחד שלי מצטרף לספקות לגבי מה שאני עושה.

הצד החיובי הוא שבאמת אכפת לי מהגבר לו אני מאורסת וכשאנחנו נמצאים ביחד, יש בינינו קשר חזק.

איך אוכל לדעת שזה הצעד הנכון ושאני פשוט פוחדת? או שאולי אין לנו את אותו מרכיב מיוחד שדרוש לנישואין?

ס.

ס. היקרה,

מתח לפני החתונה הוא אחד הסודות השמורים ביותר בחברה. איש לא מספר לאנשים מאורסים שהם עלולים לחוות תחושות חרדה, חשבון נפש, ספקות, אמביוולנטיות ואפילו ייסורים, ושרגשות אלה טבעיים לחלוטין. הם נפוצים במיוחד בקרב רווקים מבוגרים, שצברו יותר ניסיון חיים לפני שהחליטו להינשא.

רגשות אלה, עוצמתם ואפילו תדירות הופעתם אינם קשורים כלל לאיכות מערכת היחסים

חשוב שכל מי שחווה מתח זה לפני החתונה יבין כי רגשות אלה, עוצמתם ואפילו תדירות הופעתם אינם קשורים כלל לאיכות מערכת היחסים עם בן הזוג העתידי וליכולת לבנות יחד נישואין יציבים ומאושרים.

פרצי חרדה אלה מלווים תכופות בהיבטים נוספים. אחד הנפוצים ביותר הוא התמקדות בהרגל או תכונת אופי של הבעל/האישה לעתיד, משהו שמעולם לא היווה בעיה אמיתית בעבר. לפתע, תכונה זו מקבלת מימדים מופרזים. "מעולם לא הבחנתי עד כמה קולה צווחני... לא שמתי לב איזה אף גדול יש לו... איך הוא מתעצבן לפעמים... הצחוק שלה ממש מרגיז. אני לא חושב שאוכל לעמוד בכך!" לעתים מתעוררים גם סימפטומים גופניים שדומים להתקפי חרדה. אך האמת היא שהקול/האף/העצבנות/הצחוק הם לא העניין. הם פשוט הפכו לדרך בה את ואחרים מנסים להסביר לעצמכם את החרדה שאתם חשים, על-ידי התמקדות לא מודעת במשהו שנמצא קרוב לפני השטח.

למען האמת, רגשות חרדה אלה לא אמורים להפתיע איש. תקופת האירוסין היא תקופה לחוצה, גם אם בני הזוג בטוחים שהם בחרו את הבחירה הנכונה. יש חתונה שצריך לתכנן – לארגן קייטרינג, אולם, תקליטן, הזמנות, פרחים, צלם, רב, רשימת אורחים, שמלה וכו'. וכאילו לא די בכך, יש את כל הנושא הלוגיסטי של איפה לגור, איך לרהט את ביתכם החדש והאם אחד מכם יעבור דירה ו/או יחליף עבודה. כל אחד מנושאים אלה עלול להיות מלחיץ בפני עצמו, והשילוב בין מספר גורמי לחץ יוצר תחושות חרדה גם אצל אנשים שלרוב מתמודדים היטב במצבי לחץ.

כפי שציינו קודם לכן, הבעיה היא שאנשים תוהים תכופות מדוע הם הכלה או החתן היחידים שמרגישים כך. הם חושבים שכולם עוברים את תקופת האירוסין "בעננים". אנו מבטיחות לכם שלא כך הדבר. אמנם יש אנשים שמרגישים שלווים בשבועות שלפני החתונה, אך אנשים מאורסים רבים חווים את המתח שלפני החתונה ופשוט מסתירים רגשות אלה מפני כולם – אפילו מפני חבריהם וקרוביהם. בסתר לבם הם חושבים, "אולי משהו אצלי לא בסדר. הרי אני אמור/ה להיות הכי מאושר/ת בעולם עכשיו".

ברגע שהכלה או החתן המתוחים מבינים שזה טבעי להרגיש חרדה וכי רגשות אלה אינם "סימן" לכך שמשהו לא בסדר, החרדה פוחתת. דרך אחת היא לשאול את עצמך מה באמת מטריד אותך. אולי את מוצפת מהפרטים הכרוכים בתכנון החתונה או הכנת ביתכם החדש. אם זה העניין, אולי כדאי (אם לא עשית זאת כבר), להאציל סמכויות לחברים או בני משפחה שהציעו לעזור.

יש אנשים המודאגים כיצד יסתדרו עם המחותנים לעתיד או דואגים לגבי האופן בו יפתרו קונפליקטים בינם לבין בני זוגם. הם אולי נזקקים להרגעה כי רוב הזוגות המאורסים מתמודדים עם נושאים דומים וכי יש דרכים מוצלחות רבות לעשות זאת. אחרים עלולים להתקשות להצביע על דאגותיהם, כיוון שהם אולי שייכים לסוג האנשים שדואגים במצבי אי ודאות. הם יכולים למצוא לעצמם דרך שתפחית את דאגתם, כגון להסיח את דעתם בפעילות שהם אוהבים, או להרגיל את עצמם להחליף את המחשבות המדאיגות במחשבות מרגיעות ומנחמות.

תרגיל ה"רגליים קרות"

ישנו תרגיל שיכול לסייע לאנשים עם "רגליים קרות" להרגיע את עצמם שהם אכן מתחתנים עם האדם הנכון. זהו אותו תרגיל שאנו מציעות לאנשים שמנסים להחליט אם להתארס או לא. את יכולה לשאול את עצמך את השאלות הבאות:

 

  • האם אנו מתקדמים בכיוונים דומים בחיים והאם יש לנו מטרות תואמות עבור כל אחד מאתנו באופן אישי ועבור שנינו כזוג?
  •  

  • האם יש התאמה בין הערכים ותפיסות העולם שלנו?
  •  

  • האם אני מאמינה שהוא אדם טוב ויציב מבחינה רגשית, שיהיה בעל טוב?

 

כמו כן, שאלי את עצמך אם פיתחתם את התכונות החשובות הבאות במערכת היחסים ביניכם:

 

  • האם אנו יכולים לקבל זה את יתרונותיו של זה כמו גם את הפגמים, מבלי לייחל או לנסות לשנות זה את זה לאחר הנישואין?
  •  

  • האם אנו רוחשים חיבה זה לזה (יש הקוראים להרגשה זו אהבה, בשעה שאחרים יאמרו שהם מחבבים מאוד את האדם לו הם נישאים)?
  •  

  • האם אנו מרגישים קשר רגשי בינינו?
  •  

  • האם יש בינינו כבוד והערכה הדדיים?
  •  

  • האם אנו נמשכים זה לזה מבחינה גופנית?

 

אנשים שתשובתם על כל השאלות האלה היא חיובית יכולים להירגע שהם בחרו את האדם הנכון וכי למערכת היחסים שלהם יש יסודות יציבים עליהם ניתן לבנות לאחר הנישואין. אנשים רבים אומרים לנו שתרגיל זה – וכן חלק מדרכי ההתמודדות שהצענו – עוזרים להם להתגבר על פרצי המתח לפני החתונה ואפילו לצפות לחתונה בשמחה.

אנשים רבים נעזרים בחבר או קרוב משפחה אמין, אדם נשוי באושר, ש"מחזיק להם את היד" ומספק תמיכה רגשית מתמשכת במהלך האירוסין. למעשה, יש מנהג יהודי שהכלה והחתן מלווים על-ידי חבר שמתפקד כ"שומר" במשך 24 השעות שלפני החתונה, ואחד התפקידים של אותו "שומר" הוא לספק תמיכה רגשית.

אישוש החשדות

יש תרחיש נוסף אליו עלינו להתייחס. יש אנשים שמתמלאים ספקות כיוון שיש בעיה רצינית במערכת היחסים. למרות שפנייתך לא סיפקה מידע רב, חשנו שאין לך ספקות לגבי הגבר לו את עומדת להינשא.

אף על פי כן, למען חלק מקוראינו, ברצוננו לדון בקצרה מה קורה כשמישהו חושד שהוא טעה בבחירת שותף לחיים. לעתים, האדם מבין שהמטרות שלו או של בת זוגו השתנו במהלך האירוסין וכי גישותיהם כלפי העתיד כבר אינן תואמות. לעתים אחד הצדדים מתעלם מתמרורי אזהרה לגבי הצד השני במהלך החיזור ולבסוף אוזר אומץ להכיר בהם רק עם התקרב מועד החתונה. לחלופין, אדם יכול לגלות תכונת אופי במהלך האירוסין – כגון נטייה שתלטנית, מזג קשה או נטייה להיעתר לדרישות לא הגיוניות של הוריו – כאשר תכונה זו לא הייתה גלויה בתהליך החיזור. יתרה מכך, מישהו שהרגיש שמופעל עליו לחץ להתארס עשוי לבצע את התרגיל שהצענו קודם לכן ולהגיע להבנה כי אינו יכול להשיב בחיוב על מרבית השאלות. המסקנה המתבקשת היא שהוא אינו מאורס לאדם הנכון.

זה לא המצב, דרך הפעולה הנבונה ביותר תהיה לא להינשא לאדם שאינו מתאים עבורו

כל הדאגות האלה הן לגיטימיות ולא ניתן לפטור אותן בתואנה של "רגליים קרות" או להתעלם מהן בטיעון ש"בגילך, זה עלול להיות הסיכוי האחרון שלך". האדם המאורס צריך להכיר במה שמטריד אותו באמת. רק אחר כך יוכל להחליט אם יש דרך להשלים עם המצב ואם יוכל להגיע לפתרון הולם של העניין במסגרת הקשר הזוגי. אם זה לא המצב, דרך הפעולה הנבונה ביותר תהיה לא להינשא לאדם שאינו מתאים עבורו.

לרוב אנו ממליצות שאם יש לאחד הצדדים ספקות כאלה, על בני הזוג לשוחח על הקשיים ולראות אם הם מסוגלים לפתור אותם. כדאי גם לבקש עצה מאדם אמין ומנוסה שמיומן בתחום מערכות היחסים, כגון רב שעבד בהצלחה עם זוגות בעבר, חבר או בן משפחה חכם, מטפל או יועץ נישואין. היועץ אמור להיות אדם שיקשיב בכנות לדאגותיו של האדם המאורס ויסייע לו לחשוב לעומק על המצב.

בנוסף, אנו מאמינות שאסור ליועץ להיות זה שיחליט אם החתונה תתקיים. האדם המאורס – הוא ולא אחר – הוא היחיד שיכול לקבל את ההחלטה הסופית אם להמשיך לנישואין כמתוכנן, או לסיים את הקשר.

לכן, גם אם החלק האחרון של עצתנו אינו תקף לגבייך, רצינו לכלול אותו בדברינו. אנו מקוות שחתונתך תהיה שמחה ובעיקר – שהמתח שלפני החתונה ייעלם ברובו, אם לא כולו, לאחר שתינשאי. מזל טוב!

רוזי ושרי