רוזי ושרי היקרות,

אני בת 25, ולפני כמה חודשים התחלתי לצאת עם בחור בן 22. סיימתי לימודי מקצוע ואני עובדת, אבל הוא עדיין סטודנט. אנחנו רוצים להינשא, שוחחנו על השאיפות שלנו לעתיד ושנינו מחויבים לקשר בינינו.

הבעיה היא שהמשפחה שלי מאוד שמרנית והם לא מקבלים את העובדה שאני: א. יוצאת עם בחור צעיר ממני, ב. שהוא עדיין לומד ו-ג. שאני אהיה זו שאעבוד בשנים הראשונות אם נתחתן. כמעט כל יום הם אומרים לי שאני לא יודעת למה אני מכניסה את עצמי וכשאני מנסה להסביר את התוכניות שלנו, הם מנסים בכל דרך אפשרית למצוא בהן פגמים.

ניסיתי להתמודד עם המצב בצורה הגיונית אבל אני מתחילה לפקפק בעצמי. אעריך מאוד את עצתכן בנושא. האם הקשר הזה אכן נדון לכישלון?

ל.

ל. היקרה,

יש סיבות רבות לכך שהורים מתנגדים לבחירת בן/בת הזוג של ילדיהם. לעתים הסיבות הן אנוכיות, כגון הורים שקיוו שבנם/בתם יתחתנו עם בן/בת זוג בעל מעמד או עושר שישפר את מעמדם שלהם בחברה, או הורים תלותיים או שתלטניים המתנגדים לכך שילדם יבטא את עצמאותו ויבנה את חייו עם אדם אחר.

מצד שני, ייתכן שיש להם דאגות לגבי רווחתו העתידית של ילדם, מכיוון שהם מרגישים שהוא לא בשל עדיין לנישואין. אולי הם חוששים שהבעל או האישה לעתיד לא יהיו מפרנסים טובים או לא ישכילו לנהל את הבית כראוי; ייתכן שיש לבן/בת הזוג חסרונות גופניים או נפשיים שעלולים להקשות על הנישואין או שיש להם נסיבות חיים או פגמים באופי שעלולים לאיים על רווחתו של ילדם או על יציבות הנישואין. לעתים זהו עניין של חוסר כימיה, כשההורים לא מסתדרים עם החתן/כלה לעתיד או עם בני משפחתו.

סיבה נוספת לכך שהורים מתנגדים לנישואין היא שבחירת בן/בת הזוג של ילדם מנוגדת לציפיות או לערכים הבסיסיים שלהם, כגון בן/בת זוג מגזע או מרקע תרבותי אחר, הבדל גילאים גדול בין בני הזוג או גבר צעיר שנישא לאישה מבוגרת.

לפעמים יש ממש בחששות אלה. לדוגמא, נישואין בין-גזעיים או בין-תרבותיים עומדים בפני אתגרים רבים יותר מנישואי זוגות שמגיעים מרקע דומה, וכך הדבר גם לגבי בני זוג שיש ביניהם הבדלי גיל משמעותיים. אף על פי כן, רבים מנישואין אלה יכולים להצליח ואכן מצליחים.

מניסיוננו, דאגותיהם של הורייך לגבי הפרש הגילאים ביניכם אינם מבוססים

מניסיוננו, דאגותיהם של הורייך לגבי הפרש הגילאים ביניכם (היותך מבוגרת מחברך ב-3 שנים) אינם מבוססים. הציפייה שהגבר יהיה מבוגר יותר מהאישה מבוססת על הרגל שמקורותיו, ככל הנראה, בתקופה שבה אנשים נישאו בגילאי העשרה. בגיל זה, בנות הן בוגרות יותר מבחינה רגשית וגופנית מאשר בנים בגילן. הבדלים אלה מצטמצמים ככל שאנשים מתבגרים והם נעלמים לחלוטין כשאנשים מגיעים לתחילת שנות ה-20 לחייהם. כששני אנשים הם באמצע שנות ה-20 לחייהם, הבדל של מספר שנים לכל כיוון לא אמור להשפיע על איכות מערכת היחסים ביניהם או על הצלחתה.

באופן דומה, אי הנוחות של הורייך ביחס לעובדה ששניכם נמצאים בשלבים מעט שונים בחיים, גם היא מבוססת על סטריאוטיפים מיושנים. אם את היית עדיין בלימודים ובעלך לעתיד היה תומך בך עד שתסיימי את הלימודים, האם הם עדיין היו מתנגדים? מובן שלא, מכיוון שהם מצפים מהבעל לתמוך באישה, ולא להפך. מטריד אותם גם, שאת כבר התחלת את הקריירה שלך ובן זוגך לא יעשה זאת למשך שנתיים נוספות.

אבל הם שכחו, כנראה, את התמונה הכוללת: ששניכם מוכנים להקדיש את כוחותיכם לבניית ביתכם, ושבכל שלב בנישואין, התרומה היחסית של כל אחד מכם מבחינת זמן, אנרגיה וכסף - תהיה שונה. בתחילה יסיים בעלך את לימודיו כך שיוכל לתרום תרומה כלכלית משמעותית יותר לחייכם המשותפים. תוך מספר שנים, שניכם תהיו בשלבים דומים למדי מבחינת קריירה. לאחר מכן, ייתכן שתרוויחי פחות ממנו, או מנסיבות מקצועיות, או מכיוון שתבחרי להפחית את שעות עבודתך כשיהיו לכם ילדים. זה מה שקורה בנישואין גמישים ומתפתחים.

קרוב לוודאי שהעלית טיעונים אלה בפני הורייך. אם לא ניתן לשכנע אותם לשנות את עמדתם בשלב זה, יהיה עלייך לקבל את העובדה שזוהי דעתם, להבין שהם רוצים את טובתך, להמשיך להפגין כלפיהם כבוד, ולהמשיך הלאה. אין פירוש הדבר שיהיה עלייך להסכים עם הורייך או לשנות את תוכניותייך להינשא. התורה דורשת מאתנו לכבד את הורינו, אבל כשמדובר בבחירת בן זוג לנישואין, כל אדם חופשי לבחור את הבחירה שלו בעצמו.

פגשת גבר שאת מאמינה כי הוא האדם המתאים להיות בעלך ושניכם מחויבים לבניית בית אוהב ביחד, גם אם תיתקלו בקשיים בדרך. אתם בני מזל שמצאתם זה את זו, וזוהי נקודה חשובה שעליכם לזכור כשיהיה עליכם להתמודד עם קשיים בחייכם המשותפים.

אנו מציעות לך לשוחח עם הורייך ולומר להם שאמנם את מבינה ומכבדת את רגשותיהם, אבל את מספיק בוגרת כדי לקבל בעצמך החלטות לגבי נישואין, ואת מבקשת מהם לכבד זאת. את יכולה להסביר שעלבונותיהם התמידיים ו"אזהרותיהם" לא ישנו את דעתך והם רק פוגעים ביחסייך עמם, ואת יכולה לבקש שמעתה ואילך, ישמרו את רגשותיהם לעצמם. את יכולה לקוות שבמשך הזמן הם יבינו שאכן בחרת את האדם הנכון ויקבלו אותו. עם זאת, ייתכן שיחלוף זמן רב בטרם יקרה הדבר, והוא עלול גם לא לקרות לעולם.

אנו מציעות גם שתבלו עם חברים ובני משפחה אחרים, שתומכים בתוכניותיכם להינשא ורוצים להשתתף בשמחתכם. אנשים אלה עשויים לשחק תפקיד מרכזי בתכנון ובחגיגות החתונה יותר מאשר הורייך. אם אכן יתפתחו העניינים כך, זה יהיה קצת עצוב, אבל לכל הפחות תהיה לך סביבה תומכת.

אנו מאחלות לשניכם עתיד נפלא ביחד.

רוזי ושרי