רוזי ושרי היקרות,

אני רוצה לשאול אתכן על הבעיות העומדות בפניי, כחילונית המאורסת לבחור דתי.

ארוסי החל לשמור שבת ולהקפיד על כשרות לפני שנתיים. אני ממוצא רוסי; משפחתי הנחילה לי ערכים יהודיים ומסורת יהודית, וכמובן קשר חזק לארץ, שאליה עלינו לפני 15 שנה.

כעת אנחנו מתחתנים, אבל עניין הדת החל לקבל ממדים גדולים במהלך השבועות האחרונים. אני מאמינה שבתקופת ההכרות שלנו, ארוסי הניח תמיד שבסופו של דבר "אראה את האור" ואחזור בתשובה. זה לא שאני לא מוכנה להכיר צדדים נוספים ביהדות, אבל הרמה שבה אני מרגישה בנוח היא רמה מסורתית.

שאלתי היא האם יש דרך להיפגש באמצע. אני מרגישה שאני לא יכולה לשוחח על כך עם אף אחד. אם אפנה לרב, הוא ייעץ לי להיות דתייה יותר. אם אדבר עם אדם חילוני, הוא יגיד לי לעשות מה שאני מאמינה. אני לא רוצה "ללכת עד הסוף" מבחינת הדת ושמירת מצוות. לדוגמא, אני לא רוצה לשמור שבת במידה שבה בן זוגי שומר שבת. אין לי בעיה שהוא ישמור על המצוות האלה, אבל אני לא מרגישה שזה נכון לכפות אותן גם עליי.

בנקודה זו אני תקועה ולא יודעת איך להמשיך. אשמח לשמוע את הצעותיכן.

נ.

נ. היקרה,

אנו שמחות על שאלתך ומקוות שנוכל לעזור לך. אבל חשוב לנו לציין, שאנחנו לא הכתובת היחידה לקבלת עזרה. רבנים ומורים יהודיים רבים, בעיקר אלה שעובדים בארגוני קירוב, התנסו במצבים דומים לשלך. הם מבינים שכל אדם צריך להתחבר ליהדות בקצב שלו והם לא ייעצו לך לעשות משהו שאינך בשלה לעשותו.

שאיפות תואמות וערכים דומים הם מן היסודות הבסיסיים ביותר החיוניים לנישואין יציבים.

שאיפות תואמות וערכים דומים הם מן היסודות הבסיסיים ביותר החיוניים לנישואין יציבים. מכתבך מתאר ערכים יהודיים רבים שיש לך במשותף עם ארוסך. היהדות חשובה מאוד לשניכם ולשניכם יש זהות יהודית חזקה. שניכם רוצים לגדל ילדים שמודעים ליהדותם, שניכם קשורים לארץ. אנו מניחות שעבור שניכם, חוש הצדק שלכם, חשיבות המשפחה, הדגש על עזרה לאחרים והגישה הכללית לחיים - מושפעים מאוד מהיהדות.

למרות שיש לכם ערכים יהודיים רבים במשותף, השאלה הבאה היא כיצד תוכלו לגשר על הפערים ביניכם. החלטתו של חתנך להפוך דתי יותר והרצון שלך להישאר במקום שבו את מרגישה בנוח יהיו אתגר משמעותי.

עקרונות ההתאמה

יש שני עקרונות התאמה בסיסיים שלפי תפיסתנו, אינם נתונים למשא ומתן. הראשון הוא שאסור ללחוץ על בן הזוג הדתי יותר להוריד את רמת המחויבות שלו לדת ולשמירת המצוות, או להתפשר עליה. זאת, מכיוון שהצד הדתי יותר אינו יכול להתפשר על ערך שאותו הוא תופס כמוחלט. לדוגמא, ארוסך יכול לומר שהוא לא יכול לאכול עם חברים במסעדה לא כשרה – לא משום שהוא לא רוצה לעשות זאת, אלא משום שהוא לא יכול, כתוצאה מחוקי התורה שאינם ניתנים לשינוי.

מעבר לכך, דיכוי הכמיהה הדתית של אדם אינו משהו שהוא יכול לספוג לאורך זמן, ובסופו של דבר זה יוביל למרירות ולטינה.

העיקרון השני הוא שבני זוג חייבים להסכים על מידת הדתיות ושמירת המצוות שתהיה בביתם ועל הדרך שבה יגדלו ויחונכו ילדיהם.

איך זה עובד בפועל? אם אחד מבני הזוג שומר שבת, קרוב לוודאי שהוא ירצה להדליק נרות שבת, לאכול ארוחות שבת עם המשפחה, להשתמש בשעוני עצר חשמליים ("שעון-שבת") כדי לשלוט בתאורה, ללכת לבית הכנסת וללמוד תורה. למרות שכל אחד מבני הזוג יהיה חופשי ליהנות משאר השבת כראות עיניו, יהיה על בני הזוג להתמודד עם ההבדלים כשהילדים ייכנסו לתמונה. האם הם יתבקשו לשבת ולסעוד? האם תעודדו אותם לגישה "קלילה" לגבי השבת או שתסבירו להם שלא מדליקים אור בשבת? קשה מאוד להעביר לקטנטנים שלאבא ולאמא יש סגנון שונה לחלוטין בדבר כה משמעותי, והם זקוקים להדרכה ברורה לעצמם. כשמגיעים לגיל בית הספר, העניין מורכב עוד יותר: לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים? איך הם ירגישו בחברה בעניין המצב המיוחד בביתם?

אלו רק מספר שאלות וכמובן שקיימות רבות אחרות. נושא משמעותי נוסף הוא הלכות טהרת המשפחה, כשבן זוגך בוודאי ירצה לשמור אותן. היבט זה של חיי הנישואין דורש את שיתוף הפעולה של שני הצדדים.

חשוב להבין שעבור יהודי דתי, היהדות אינה רק סדרת טקסים, וההבדלים ביניכם לא נובעים רק משיקולים פרקטיים. האמונה באלוקים כנותן התורה מעצבת את הערכים והאמונות של האדם ומשפיעה על האופן שבו הוא מנהל את ביתו, מגדל את ילדיו ומקבל החלטות.

את עשויה להרגיש שבעניין עריכת שינויים בתחומים אלה, את היא שתצטרכי להשתנות ולהתאים את עצמך, יותר מבן זוגך. זה תמיד כך, אצל הצד הפחות דתי. עם זאת, גם הוא יעשה כמה פשרות.

מכיוון שאת עצמך פתוחה לרעיון של התקרבות לדת, קרוב לוודאי שאת רואה את הדברים כך: אמנם את לא מחויבת לדת כמו ארוסך, אבל אם שניכם תסכימו לערוך את השינויים הנחוצים, ייתכן שבהדרגה תלמדי להעריך את שמירת המצוות וייתכן שתתפתחי מבחינה רוחנית גם בדרכים אחרות. ראינו תהליך זה מתרחש פעמים רבות. עם זאת, ארוסך אינו יכול לצפות שהדבר יקרה או לכעוס עלייך אם הוא לא יקרה, או אם לא תתקרבי לדת במידה הרצויה לו.

בה בעת, עלייך גם לשקול את האפשרות שבמשך הזמן, ארוסך ימשיך להעמיק ולהתקרב ליהדות. האם כל אחד מכם מרגיש בנוח לגבי אפשרות זו?

לחשוב על העתיד

כמובן שפשרה והסתגלות חיוניים להצלחת כל נישואין. אפילו זוגות נשואים באושר ישתנו בתחומים רבים במהלך הנישואין, ולעתים קרובות השינויים יתרחשו במקצבים שונים. כשהבעל והאישה הם אנשים גמישים, הם בדרך כלל מסוגלים להסתגל זה לשינויים של זו, כך שהם יכולים לעודד זו את זה, לתמוך זה בזו ולהמשיך לשמור על נישואין אוהבים ומעשירים.

אנו מכירות באופן אישי זוגות אשר נשואים מזה שנים רבות, למרות העובדה שהם בעמדות שונות מבחינת מידת הדתיות ושמירת המצוות שלהם. כמו כן, ראינו זוגות אחרים שבחרו לא להישאר נשואים, מכיוון שהם לא הצליחו לפתור את הקשיים שמצב זה העמיד בפניהם.

אף על פי כן, יש הבדל בין בני זוג שכבר נשואים ונאבקים כדי להתמודד עם השינויים במידת הדתיות המתפתחת במהלך נישואיהם, לבין בני זוג שיש להם רמות דתיות שונות מאוד והם מתכננים להינשא.

לזוג נשוי יש מחויבות קיימת לנסות להתמודד עם השינויים שכל אחד מהם עושה בנתיב שבו הם מתקדמים יחדיו. ואילו עבור אותם בני זוג שעדיין לא נישאו, איננו בטוחות שמומלץ להתחיל את המסע המשותף כשכל אחד מכם הולך בדרך שונה לחלוטין. הנישואין קשים דיים, עם כל האתגרים הבלתי צפויים שיש בהם. האם היית מתחילה מערכת יחסים קבועה אם היית יודעת שחלק ניכר מהמסע לא תבלו ביחד?

השורה התחתונה היא ששניכם צריכים לשקול בצורה אובייקטיבית אם פניכם מועדות לאותו כיוון, גם אם היעד הסופי שלכם שונה, או יכול להשתנות.

נראה שאת וארוסך צריכים לנהל שיחה רצינית. אנו מציעות לכם למצוא רב מקומי שעוסק בייעוץ לזוגות במקום מגוריכם, לקבלת הצעות כיצד להמשיך.

אנו מקוות שדברינו יסייעו לך למצוא דרך לגשר על הפערים ביניכם, או למצוא את הכוח כדי להמשיך הלאה, אם לא תצליחו לעשות זאת.

רוזי ושרי