רוזי ושרי היקרות,

לפני חודשיים פגשתי בחור ואנחנו מסתדרים מצוין. עם זאת, קיבלנו חינוך שונה והדבר גורם לבעיות משמעותיות. לדוגמא, אמו עובדת ואמי לא. הוא לא מרוויח מספיק כדי לפרנס משפחה, או אפילו זוג, ולכן אם נתחתן יהיה עליי לעבוד.

הוריי מתנגדים נחרצות לרעיון הזה. הם חושבים שהבעל צריך להיות זה שיוזם ומפרנס, שעליו להיות מסוגל לתמוך באשתו ובמשפחתו ולא משנה מה יידרש ממנו, וכמובן שאסור לו לצפות שאשתו תעבוד.

עניין נוסף הוא פער הגילאים. הוא בן 25 ואני בת 18. הוא מרגיש מוזר לצאת עם מישהי צעירה כל כך, למרות שבסביבה שלי זה מקובל ואני מרגישה בנוח עם הפרשי הגיל בינינו.

כתוצאה מכל זה, הוא אמר שעלינו לחכות ולהיות רק ידידים לעת עתה. הבעיה היא שאני לא רוצה לחכות, לכן אני יוצאת עם אחרים, אבל כל פעם אני מרגישה אשמה.

האם עליי לחכות לו? האם אני אמורה להמשיך להיפגש עם אחרים? האם אני צריכה לצאת נגד הוריי ולעבוד, או שעליי לשכוח מהבחור הזה ולהפסיד אדם נפלא? הצילו!

מ.

מ. היקרה,

ראשית, עלינו לציין שפחות חשוב לפתור את הדילמה לגבי העבודה, ויותר חשוב לברר מדוע נושא זה התעורר מלכתחילה.

ממכתבך אנו מבינות שהורייך משחקים תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות שלך. מכיוון שאת בת 18 ועדיין לא סיימת את תהליך ההתבגרות שלך, זה מובן. קרוב לוודאי שהורייך נותנים לך עצות רבות מכיוון שהם מאמינים שלא סיימת להתפתח ואת עדיין צריכה לפתח עצמיות מגובשת ויכולת שיפוט עצמאית. גם אם את בת 18 בוגרת מאוד, הורייך צודקים בהערכתם, מכיוון שבוגרים צעירים בגילאי 18-22 ממשיכים לפתח את יכולותיהם הקוגניטיביות, כמו גם את החוש המוסרי שלהם.

בתקופה זו, עוברים צעירים תהליך התפתחותי הנקרא "אינדיבידואציה". במילים אחרות, הם מתחילים לתפוס את עצמם כנפרדים מהוריהם, מפתחים גישה שונה לחיים, בוחרים בחירות ומקבלים החלטות בהתבסס על הערכת המצב האישית שלהם. כשהם מגיעים להחלטות אלו, הם עשויים לבחור לקבל את העצה או נקודת המבט של הוריהם, אבל בסופו של דבר הם מקבלים את ההחלטה האישית שלהם. את תבחיני בתהליך זה המתרחש אצלך בשנים הבאות.

לא תהיי בשלה לנישואין ולבניית חיים עם בן זוג עד שתסיימי את תהליך האינדיבידואציה ותהיי מסוגלת לקבל החלטות עצמאיות לגבי סגנון החיים שלך.

העובדה שדעותיהם של הורייך משחקות תפקיד כה מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות שלך, מעידה על כך שאת עדיין בשלבים הראשונים של תהליך האינדיבידואציה. אין בכך כל רע – רוב בני ה-18 נמצאים בשלב דומה. עם זאת, עלייך להיות ערה לעובדה שלא תהיי בשלה לנישואין ולבניית חיים עם בן זוג עד שתסיימי את תהליך האינדיבידואציה ותהיי מסוגלת לקבל החלטות עצמאיות לגבי סגנון החיים שלך.

איננו יודעות כמה זמן יימשך התהליך הזה. מה שאנחנו כן יודעות הוא, שבמהלך השנתיים או שלוש השנים הקרובות, גישתך לחיים, מטרותייך לעתיד, הדרך שבה את שוקלת דברים ואפילו היבטים באישיותך, ימשיכו להתפתח. ייתכן שאת והבחור שהכרת תגלו שאתם מתקדמים בכיוונים שונים, או שכבר אינכם מתאימים כל כך כבני זוג כתוצאה משינויים אלה. מסיבה זו, החלטה נבונה מאוד לצעירים כמוך היא לחכות, ולתת לזמן לעשות את שלו. בעוד שנה או שנתיים את תהיי אדם אחר.

אנו מציעות ששניכם תרשו לעצמכם להתקדם ולהיפגש עם אנשים אחרים מבלי להרגיש אשמים. בעוד כמה שנים, ייתכן שדרכיכם יצטלבו ותגלו שאחרי כל השינויים שעברתם, אתם מתאימים זה לזו. עם זאת, ייתכן מאוד שזה לא יהיה המצב.

אמהות במשרה מלאה

הנושא השני שאליו ברצוננו להתייחס הוא האופן שבו את מתמודדת עם התעקשותם של הורייך שעלייך להיות נתמכת כלכלית על-ידי בעלך. נושא זה קשור לנושא האינדיבידואציה. בני זוג נשואים אמורים לקבל החלטות לגבי אורח החיים שלהם בכוחות עצמם, על סמך הדברים החשובים להם. ללא ספק, הם יושפעו מהחינוך שקיבלו, אבל הם יביאו בחשבון גורמים נוספים רבים.

בוודאי שמת לב לכך שבחברה של ימינו, רוב הנשים עובדות בשלב כלשהו במהלך הנישואין. רבות עושות זאת בגלל האתגר שהעבודה מספקת, אחרות עושות זאת כתוצאה מכורח כלכלי, ורובן עושות זאת משתי הסיבות. יש נשים העובדות במשרה מלאה או חלקית, יש שמפסיקות לעבוד והופכות ל"אימהות במשרה מלאה" המגדלות את ילדיהן, ויש שעובדות רק בזמנים שבהם מצבה הכלכלי של המשפחה דורש זאת.

אחרות מצטרפות למעגל העבודה רק כשילדיהן בוגרים, או כשהן נאלצות לכלכל את עצמן כתוצאה מגירושין, או, חלילה, מחלה או מוות של בעליהן.

שניכם תדעו לשמור על סדר עדיפויות מאוזן, לא רק בתחום הכלכלי.

למרות שהורייך עומדים על כך שהבעל מוכרח לתמוך באשתו ובילדיו באופן מלא, את והגבר שלו תינשאי ביום מן הימים תקבלו החלטה בנושא בכוחות עצמכם. אנו מקוות שתבחרי במישהו שירצה לעשות את המקסימום עבור משפחתו וכי שניכם תדעו לשמור על סדר עדיפויות מאוזן, לא רק בתחום הכלכלי.

חשוב גם לזכור, שהחיים לא מתנהלים תמיד לפי התוכנית. ייתכן שיהיה עלייך לעבוד גם אם תכננת בשעת נישואייך שלא לעשות זאת. אנו מקוות שתפתחי את עצמך לאפשרויות רבות ככל האפשר, בכך שתרכשי את ההשכלה וההכשרה שיאפשרו לך קריירה מעניינת ורווחית. כך, גם אם תבחרי לא לעבוד כעת, תהיה לך היכולת לעשות זאת במידת הצורך, אם בעתיד יהיה עלייך לעבוד.

בהצלחה!

רוזי ושרי