רוזי ושרי היקרות,

אני בת 40, גרושה עם שני בנים בגילאים 9 ו-12. לפני שלוש שנים פגשתי גבר (אקרא לו ששון), בתחילת שנות הארבעים לחייו, שאשתו נפטרה זמן קצר קודם לכן ממחלת הסרטן. ששון היה נשוי 22 שנה ויש לו שלושה ילדים, בני 9, 13 ו- 15.

כשפגשתי את ששון, הייתי עדיין מלאת מרירות בגלל הגירושין הקשים שעברתי ולא רציתי להינשא שוב. ששון שכנע אותי, בדרכיו האוהבות והאכפתיות, שהוא אדם טוב, והחזיר את האמון שלי בגברים. אנו נהנים מפעילויות רבות ביחד ונהנים פשוט להיות ביחד. אנחנו גרים במרחק של חמישים קילומטר זה מזו, אולם אנו נפגשים לפחות פעם או פעמיים בשבוע.

הבעיה שלנו היא עם חמשת ילדינו. בנותיו של ששון מפעילות עליו מניפולציות רגשיות, עד שהוא מניח להן לעשות כרצונן. הוא משרת אותן ללא הרף ונענה לכל גחמותיהן. הוא צריך להתאים את עצמו ללוח הזמנים שלהן, והוא מסיע ומחזיר אותן מכל מקום.

לשתי בנותיו יש יחסי "אהבה-שנאה" אתי. לפעמים הן מחבקות אותי ומתייחסות אליי בכבוד. בפעמים אחרות הן כועסות ומאשימות אותי בכל מה שהן יכולות להעלות על דעתן באותו רגע. הן מקנאות מאוד ביחסיו של אביהן אתי. גם בנו של ששון מקנא ונהיה תוקפני כלפי ילדיי אם ששון מקדיש להם תשומת לב כלשהי.

שאלתי היא זו: לאחר שלוש שנים של היכרות, האם זה נבון להמשיך את הקשר? אמרתי לששון פעמים רבות שאני מוכנה להתארס, גם אם מדובר באירוסין ארוכים. לפני מספר חודשים אפילו הלכנו לחפש טבעות. אבל אז אני מקבלת "רגליים קרות" מהמחשבה על כך שאקח אחריות על ילדיו. הוא נראה פחות לחוץ להתמסד ממני. הוא מדבר על כך שנתחתן בעוד 7-8 שנים, אחרי שילדינו יעזבו את הקן.

האם זה מציאותי? האם אנחנו פשוט משלים זה את זו? האם עלינו להמשיך לחיות בנפרד למען הילדים ולהיות בודדים כשאיננו ביחד? אני מאוד מבולבלת. אשמח לשמוע את דעתכן לגבי נישואין שניים עם ילדים.

ס.

ס. היקרה,

נראה שאם תמשיכי להימצא במצב זה של אי ודאות עוד זמן רב, מערכת היחסים שלך תסבול מכך. שניכם מוכנים להתקדם לשלב הבא בקשר ותהפכו להיות רק יותר מתוסכלים, ואפילו מלאי טינה, אם זה לא יקרה.

נראה שאם תמשיכי להימצא במצב זה של אי ודאות עוד זמן רב, מערכת היחסים שלך תסבול מכך.

גם כך קיימים קשיים רבים הכרוכים במציאת האדם המתאים והגעה לשלב האירוסין, וילדים בהחלט מסבכים את המצב. במקרה שלך, אינך מתמודדת עם מצב חסר תקווה. נשמע שאת וששון עושים עבודה טובה בגידול ילדיכם ושאין להם בעיות גדולות ומשמעותיות. עם זאת, זה רק טבעי שיש מידה מסוימת של עימותים בין הילדים והרגשת אמביוולנטיות לגבי המתרחש.

חלק מכך נובע מהעובדה שמדובר בילדים על סף גיל ההתבגרות, המנסים להתמודד עם הקשיים הבלתי פתורים שלהם כתוצאה ממות אמם או מהגירושין. הם חווים את אותו חוסר ביטחון לגבי עצמם שכל הילדים חווים, ובנוסף הם מתמודדים עם התנגשות רצונות בינם לבין הילדים החדשים שאולי יהפכו לחלק ממשפחתם.

אין פלא שמיזוג משפחות הוא אתגר אדיר. רוב הילדים רוצים שהוריהם יהיו מאושרים, אולם פעמים רבות הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם השינויים המלווים את הקשר הרומנטי החדש של הוריהם. הם רוצים לדעת שכשמישהו אחר ייכנס למשפחה, מקומם בלב הוריהם יישאר מובטח. הם רוצים לדעת שהם יכולים לסמוך על הוריהם שיספקו את צרכיהם הרגשיים. הם מבולבלים מהתפקיד שההורה החורג ישחק בחייהם. הם חייבים להסתגל לאישיות ול"שגעונות" של אדם אחר ולשינויים שהמשפחה החדשה תחולל בשגרת החיים שלהם ובמערכת היחסים הנוכחית שלהם עם ההורה.

יתרה מכך, ילדים עלולים להרגיש טינה כיוון שהם תופסים את בן/בת הזוג החדש/ה כמי שמנסה לתפוס את מקומו של ההורה הביולוגי שלהם. הם עלולים להגיב לכך בניסיון להגן על כבוד ההורה האהוב שנפטר ועלולים "לשמר את זכרו" בכך שאינם מאפשרים לאדם חדש להיכנס פנימה. לחלופין, כפי שקורה עם ילדיו של ששון, הם עלולים להרגיש מלאי אמביוולנטיות, מסתדרים איתך ובו-זמנית מרגישים אשמה שאולי הם בוגדים בזכר אמם בעשותם זאת.

הדרך בה תוכלי להתמודד עם מצב זה היא להפגין כבוד לאמם הביולוגית ולהבטיח להם שתקפידי לוודא שהיא לעולם לא תישכח.

הדבר לא יפתור את הבעיה בן לילה, אולם זה ייתן לילדים את הביטחון הרגשי לו הם זקוקים. לאט לאט הם ילמדו לבטוח בך יותר והדבר יגביר את סיכויי ההצלחה שלכם.

כשלמעלה מעשרים שנות ניסיון מאחוריה, שרי נוכחה לדעת שכשהגבר והאישה הם אנשים גמישים ומסתגלים, הם יכולים להצליח להקים משפחה משותפת חדשה ומוצלחת.

כשלמעלה מעשרים שנות ניסיון מאחוריה כעורכת דין לענייני משפחה, שרי נוכחה לדעת כי למרות האתגרים הכרוכים בנישואין כאשר לאחד הצדדים או לשניהם יש ילדים, כשהגבר והאישה הם אנשים גמישים, בעלי יכולת הסתגלות וצמיחה, הם יכולים להצליח במשימה של נישואין והקמת משפחה משותפת חדשה. למרות זאת, בעיקר כשמדובר בילדים מתבגרים, כשישנן התנגשויות בין הטמפרמנטים השונים או כשאחד הילדים לא עיבד את הרגשות הנובעים מאובדן ההורה או מהגירושין, כדאי שבני הזוג יפנו לאיש מקצוע שילווה אותם ויסייע להם לבצע את המעבר.

שרי ממליצה לך ולששון להגיע להסכמה עקרונית להינשא ברגע שהיחסים בין המשפחות ישתפרו בצורה משמעותית. לדעתה, עליכם להתחיל כבר עכשיו, לפני האירוסין, להתמודד עם הקשיים השונים בעזרת איש מקצוע (או אולי איש מקצוע נפרד לכל משפחה). עליכם לצפות לכך שהטיפול יימשך גם בזמן האירוסין ולפחות בשלב הראשון של הנישואין.

אנו מקוות שהצעותינו יעזרו לך ושאת וילדייך תוכלו בקרוב לנהל חיי משפחה הרמוניים. אחרי הכל, החיים עם ילדים לעולם אינם שלווים לחלוטין והם תמיד מלאי אתגרים!

רוזי ושרי