רוזי ושרי היקרות,

אני חושב שאולי יש לי בעיה. כשהייתי בן 6, הוריי נפרדו לזמן מה. זו לא הייתה חוויה מאוד טראומטית, לפחות לא אז, והוריי חזרו לחיות ביחד.

עם זאת, עכשיו אני בן 23 ואני חושב שאולי יש לי איזושהי חרדת נטישה. לעתים קרובות אני מגלה שאני לא מסוגל לבטוח בזולת, גברים ונשים כאחד, מתוך פחד מדחייה. יש גם היסטוריה של מחלות נפש במשפחתי ואני לא בטוח אם זה משהו שאני אמור להיות מודאג ממנו או לא.

באופן כללי יש לי חיי משפחה טובים. אנא יעצו לי אם דאגותיי לגיטימיות.

ד.

ד. היקר,

אתה פיקח מאוד אם הבחנת במשהו שעלול להוות בעיה עבורך בקשרים בין-אישיים בכלל, וקשרים זוגיים בפרט. פחדים שונים, כגון חרדת נטישה, עלולים להתעורר כתוצאה ממאורע בעברו של אדם, גם משהו שנראה לא מזיק וגם אם המצב שגרם לאירוע נפתר לאחר מכן בצורה משביעת רצון.

העובדה שהוריך חזרו לחיות ביחד לאחר הפרידה ושיש לך חיי משפחה טובים מאז, אינה משנה את העובדה שהפרידה אכן קרתה, או את הדאגה שלך שמשהו כזה עלול לקרות שוב. הדברים מתבטאים ביחסים שלך כיום עם חברים ובנות זוג פוטנציאליות, כך שאפילו אם משהו מתחיל טוב, אתה דואג שבשלב מסוים הצד השני יסיים את הקשר או יבגוד באמונך בדרך זו או אחרת.

אם לא תתמודד עם פחד זה ותלמד להתגבר עליו, הוא עלול לפגוע ביכולתך ליצור חברויות ומערכות יחסים אינטימיות ולשמור עליהן. בעיקר, הוא עלול לפגוע ביכולתך לבנות מערכת יחסים שתוביל לנישואין. למרבה המזל, נקטת בצעד הראשון לקראת ההתגברות על חרדת הנטישה שלך בכך שהכרת בקיומה והבנת את מקורותיה.

מצא לך זמן פנוי ורשום את מחשבותיך לגבי הפחדים שלך

הצעד הבא הוא ללמוד להתמודד עם הפחד ולצמצם את השפעתו על חייך. כמעט כל התרגילים שאנו מציעות לעבודה עצמית דורשים מציאת זמן בו תוכל לשבת בשקט עם עצמך ולהקדיש מחשבה מעמיקה לדברים, לרישום הדברים שעולים במחשבתך ולקריאתם לאחר זמן מה. הכתיבה יכולה לשחרר מטענים רגשיים רבים. כמו כן, כשאנו רואים את מחשבותינו על הנייר, אפילו בצורת זרם מחשבות לא מסודר או מאורגן, זה מספק בסיס קונקרטי אליו אפשר להתייחס – כעת ובעתיד.

לכן, מצא לך זמן פנוי ורשום את מחשבותיך לגבי הפחדים שלך, כולל הפחדים הגרועים ביותר. לדוגמה, "לעג. אני פוחד שאם אבטח במישהו, הוא יצחק עליי". לאחר מכן, עבור על כל פחד בנפרד ורשום מה לדעתך הדבר הגרוע ביותר שיכול לנבוע מכל אחד מהפחדים. לדוגמה, אתה עשוי לכתוב, "אהיה נבוך וארגיש מטופש אם א' יצחק עליי. זה יהיה עוד יותר גרוע אם הוא יצחק עליי בפומבי, או יספר את מה שסיפרתי לו לאנשים אחרים שגם הם יצחקו עליי. אני לא רוצה שאנשים יצחקו עליי".

השלב הבא הוא לחשוב על דרכים להתמודד עם כל מצב לא נעים ולכתוב אותן. זהו רעיון טוב לחשוב על הדרך בה אתה עשוי להגיב לכל אחד מהמצבים ברגע שיקרה וכיצד תוכל להגיב לאחר תקופת זמן. לדוגמה, "בתחילה ארגיש נבוך, אולי אפילו מושפל. ארגיש גם פגוע ואכעס על החבר 'לכאורה' שבגד באמוני בצורה כה מחפירה. אני עשוי להפסיק לדבר איתו ולאחר שאירגע אני עשוי אפילו להתעמת איתו, כדי להבין מדוע צחק עליי. ייתכן שהוא הגיב כך כיוון שהוא לא ידע איך להגיב למה שסיפרתי לו, או שהוא לא מסוגל להביע אמפתיה לאדם אחר, או שהוא פשוט אדם רע. לא אדע זאת עד שלא אדבר עמו. רק אז אוכל להחליט כיצד להתייחס אליו בעתיד. אני מבין שהמבוכה והעלבון שלי יפחתו במשך הזמן. יהיה לי קשה להתמודד עם העובדה שאנשים אחרים יודעים עליי משהו אישי מאוד, אבל רובם ישכחו זאת תוך מספר ימים".

אנשים רבים מגלים שברגע שהם מבצעים תרגיל זה של זיהוי הפחדים שלהם וחושבים על דרכים להתמודד עמם בדרך הטובה ביותר, הם פוחדים פחות – כיוון שהם מבינים שלכל תרחיש, גרוע ככל שיהיה, יש פתרון.

לעתים, כשרוזי עובדת עם לקוח שמוצף חרדה, היא מעודדת אותו לשמור את הרשימות שלו מהתרגיל הראשון הזה ולהוסיף ולכתוב את מחשבותיו ורגשותיו, כמו שכותבים יומן. בכל פעם שהוא מרגיש חרדה בעתיד, הוא כותב ביומן ממה הוא חושש, כיצד זה גורם לו להרגיש וכיצד הוא מתמודד עם הפחד (גם בדרכים פרודוקטיביות וגם בדרכים לא יעילות). היא ממליצה ללקוחות אלה לקרוא את הרשימות שלהם מפעם לפעם, כדי לראות את השינוי בתהליכי החשיבה שלהם. לרוב הפחדים הופכים להיות פחות מפחידים ככל שאנשים לומדים לבטוח ביכולתם להתמודד עם המתרחש.

למרות שהצענו לך דרך אחת להתמודד עם הפחד, אנשים רבים מרגישים שזה קשה או כואב מדי לעשות זאת ללא הדרכה. אם זהו המצב, אנו ממליצות לך בחום לפנות לאיש מקצוע, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, שיוכל להנחות אותך בתהליך ההתמודדות עם הפחדים שלך וההתגברות עליהם. זה בהחלט שווה את השקעת הזמן והכסף. יתרה מזאת, התמודדות עם פחדים אלו בגיל צעיר תסייע לך בכל חייך הבוגרים. העובדה שאתה מודע לקושי זה כעת היא ברכה – עבדנו עם אנשים רבים בשנות השלושים והארבעים לחייהם שהחמיצו הנאות רבות בחייהם כיוון שלא יכלו לראות או להודות בכך שהפחד מגביל אותם.

במכתבך אתה גם מציין כי יש במשפחתך היסטוריה של מחלות נפש ואתה מודאג מההשפעה של נושא זה על עתידך. נכון, לחלק מהמחלות הנפשיות יש רכיב גנטי, אולם אחרות מתעוררות כתוצאה מאירועים מסוימים או מהסביבה, בעוד אחרות מתפתחות כתוצאה מהשילוב בין הגנטיקה והסביבה. ניתן לטפל בצורות רבות של מחלות נפשיות בהצלחה רבה, ואנשים הלוקים בהן מנהלים חיים מאושרים ופרודוקטיביים ומקיימים חיי נישואין טובים.

אם אתה מודאג, אנו מציעות שתנסה לברר פרטים רבים ככל יכולתך לגבי האבחנה והטיפול בקרובי המשפחה שלך, ושתדון בדאגותיך עם פסיכולוג או פסיכיאטר.

אנו מאחלות לך כל טוב,

רוזי ושרי