רוזי ושרי היקרות,

לפני קרוב לארבע שנים התחלתי לצאת עם ארוסתי, אקרא לה מיכל. יחסינו המשיכו באופן נורמלי, אבל כשהכרתי את משפחתה, הגישה שלהם לגידול ילדים התחילה להפעיל אצלי תמרורי אזהרה. הם במצב כלכלי גרוע מאוד מזה כשלוש שנים וזה הכניס אותם גם לתסבוכת משפטית.

לילדים האחרים (חוץ ממיכל) יש נימוסים גרועים, הם תלמידים חלשים ולעתים קרובות מסתבכים בצרות (או נחלצים בעור שיניהם). המשפחה נראית לגמרי לא מוטרדת מנושאים של חינוך, הצלחה בלימודים או במקצוע או בכלל, מהתנהגות מכובדת.

תמיד הייתי אני אורח רצוי בביתה של מיכל, אבל המשפחה שלי רואה בה מישהי ש"לא ראויה" לבנם.

אני מנסה להעריך את מיכל כאדם פרטי ולא כ"אחת מהם", למצוא את היתרונות במעשיה ולחמוק מהמלכודת של לשפוט אותה לפי משפחתה. התכונות האישיות שלה – ענווה, נדיבות, דאגה לאחרים, טוּב לב וכבוד – אלה הדברים החשובים לי ביותר. אני מודע למה שהוריי מזהירים אותי מפניו, אבל הייתי בטוח שניתן לשכנע אותם בקשר לאשתי לעתיד.

החלטנו להתחתן. אבל כששתי המשפחות שלנו נפגשו, המשפחה שלי (כפי שצפיתי) לא הייתה מסוגלת לקבל את המשפחה שלה. הוריי יצטרכו לשלם על החתונה, כי למשפחתה בקושי יש מספיק כסף כדי לחיות. הוריי טוענים (ובמידה של צדק) שהוריה של מיכל חסרי אחריות משום שהם לא עושים שום דבר כדי לעזור לבתם. מפריע להוריי גם, שהם מתנהגים כאילו יש להם זכות להביע דעה בדברים הקשורים לחתונה.

עכשיו אני מרגיש צורך לשקול מחדש את תוכניות החתונה שלנו, בגלל הדאגה המתמדת – ההולכת וגוברת – מצד הוריי. אני לא חושב שצריך לבדוק החלטות שוב ושוב ולהתלבט בהן לאורך הדרך, אבל מצד שני, אנשים חכמים משנים לפעמים את דעתם.

אני יודע שרגשותיי כלפי מיכל עשויים לערפל את השיפוט שלי. האמנתי שנוכל להקים יחד בית מקסים ומשפחה נהדרת, אבל אולי אני אופטימי מדי והמציאות עוד תסטור על פניי.

א.

א. היקר,

תקופת האירוסין היא תכופות תקופה קשה. בנוסף על הלחץ של תוכניות החתונה והכנת הדירה, רוב הזוגות המאורסים מתמודדים עם קשיים בגישור על ההבדלים בין משפחותיהם. אפילו אנשים המגיעים מאותו רקע תרבותי ומאותו מעמד כלכלי חייבים לגשר על ההבדלים בדרך שבה התמודדו משפחותיהם עם נושאים שונים, כגון כסף וכל הקשור אליו, ציפיות חינוכיות ומקצועיות, גישות בנוגע לגידול ילדים, חלוקת מטלות הבית, מעורבות בחברה, ציפיות לעזרה כלכלית מההורים וסוג העזרה הכלכלית שתעניקו לילדיכם שלכם כשיגדלו.

המצב שלך מסובך עוד יותר, מכיוון שאתה ומיכל שייכים למעמדות חברתיים שונים. אבל זוגות רבים מצליחים לאזן את ההבדלים התרבותיים ביניהם כשכל צד מלמד את השני על התרבות שלו, מכבד את המנהגים והרעיונות של השני ושני בני הזוג בוחרים יחד אילו מנהגים וגישות הם ישלבו בחייהם המשותפים. מובן שיש צורך באיזון מחודש ובשינויים נוספים ככל שחולף הזמן.

ייתכן שתגלה כי בתחומים מסוימים לעולם לא תגיעו להסכמה, וזה בסדר.

הבדלי מעמדות עלולים להוות אתגר גדול ביותר בחיי זוג צעיר. אין פירוש הדבר ששני בני זוג המגיעים ממעמדות שונים לא יוכלו לקיים חיי נישואין נפלאים. פירוש הדבר שעליך להיות מודע לכך שיהיו קשיים, שהם טבעיים ושיש דרכים להתמודד עמם. ייתכן שלא תתקשו להגיע להסכמה לגבי חלק מהנושאים, וייתכן שיהיה עליכם להשקיע מאמץ רב כדי להגיע לפשרה בתחומים שבהם אינכם מסכימים.

כמו כן, ייתכן שתגלה כי בתחומים מסוימים לעולם לא תגיעו להסכמה. זה בסדר. בכל נישואין, לא מגיעים להסכמה מוחלטת לגבי כל נושא. אם תצפה מההתחלה לכך שאשתך לא תמיד תחשוב כמוך, ואם תשאל אותה לדעתה במקום לצפות לכך שהיא תהיה שותפה לדעתך, תוכל להימנע ממספר ויכוחים. (ייתכן שכדאי שתדע כי מניסיוננו, זוגות מצליחים תכופות להסתגל להבדלי המעמדות טוב יותר כשהגבר מגיע מרקע משכיל יותר, כמו במצב שלך.)

אנו מתרשמות שאתה ומיכל השקעתם זמן בשיחה על מה הייתם רוצים להשיג בשנים הבאות, כאנשים פרטיים וכזוג, שדיברתם על ההבדלים בחינוך שקיבלתם וששוחחתם על הבית שאתם רוצים להקים יחד, כולל הדרך שבה תרצו לגדל את ילדיכם. אנו מציעות שתדברו גם על היחסים שכל אחד מכם היה רוצה לשמור עם בני משפחתו.

מצד אחד, לפנינו שני זוגות הורים שאוהבים מאוד את ילדיהם ורוצים את הטוב ביותר למענם. מצד שני, הימצאות בקרבת כל אחת מהמשפחות באופן קבוע לא תעזור לצמיחתכם כזוג.

משפחתה של מיכל נשמעת משפחה אוהבת וטובת לב, והם קיבלו אותך בזרועות פתוחות. אנו מבינות את דאגתך, שחוסר הנימוס שלהם וגישתם הנונשלנטית לחינוך ולימודים ישפיעו לרעה על נישואיך, ובעיקר על הילדים שאתה ומיכל מתכננים להוליד. זוהי דאגה לגיטימית, כי הסביבה משחקת תפקיד מכריע בחיינו. עם זאת, אם תגורו במרחק ממשפחתה של מיכל ולא תתראו עמם על בסיס יומיומי, אין בדאגה זו משקל משמעותי להעיב על תוכניותיך. באופן דומה, אנו ממליצות ששניכם לא תגורו בקרבת בני משפחתך. בסופו של דבר מיכל תבין, אם היא לא חושדת כבר עכשיו, שבני משפחתך לא מעריכים אותה מספיק, שהם לא רואים איזה אדם נהדר היא ושהם מושפעים מהעוני ומהרקע התרבותי של הוריה. אנו יכולות להבין כי הוריך מתנגדים לעובדה שהוריה של מיכל לא יכולים לתרום לחתונתכם; הם עלולים אפילו לחשוב שמיכל מתחתנת אתך מסיבות כלכליות. עליך לעשות כמיטב יכולתך כדי להגן על מיכל מפני עמדות שליליות אלה.

לרוע המזל, גישתם של הוריך מתחילה להשפיע על גישתך. אצל מאורסים רבים מתעוררים ספקות מדי פעם, וכשהמאורס שומע בקביעות התייחסויות שליליות לגבי האדם שלו בכוונתו להינשא, אותם ספקות עלולים להתגבר.

תוכל לחזק את אמונתך בכך שמיכל ואתה מתאימים זה לזה על-ידי כך שתשאל את עצמך את השאלות הבאות:

  • האם רבים מהערכים המשמעותיים שלנו דומים? האם כל אחד מאיתנו חושב שהשני אדם טוב?

  • האם אנו מתקדמים לאותו כיוון? האם המטרות העתידיות שלנו תואמות? (הן לא חייבות להיות זהות).

  • האם אנו מכבדים זה את זו?

  • האם יש לה תכונות אישיות שאני מעריך? האם היא מעריכה את התכונות האישיות שלי?

  • האם יצרנו קשר רגשי? האם אנו מסוגלים לבטוח זו בזה, לשתף זה את זו בנושאים אינטימיים ולחלוק רגשות ומחשבות?

  • האם למדנו לפתור חלק מחילוקי הדעות בינינו בדרך חיובית?

  • האם אנו מרגישים חיבה ומשיכה הדדית?

ממה שכתבת, נשמע שתשובתך לכל אחת משאלות אלה היא "כן". אם כך, לך ולמיכל יש יסוד מוצק לנישואין טובים ואנו מעודדות אותך לעשות כל שביכולתך כדי להתעלם מההצהרות השליליות שהוריך ממשיכים להצהיר. אם יש לך חבר נשוי, רב או אדם אחר שראה אותך ואת מיכל ומחבב את שניכם כזוג, אנו מציעות לך לבקש מאותו אדם "להחזיק בידך" בחודשים הקרובים לפני החתונה. תמיכה חיובית זו והעידוד שתקבל יסייעו לך להתגבר על השליליות שאתה סופג מהסביבה.

למרות שיש בגישתם של הוריך פוטנציאל הרסני לגבי נישואיך, עליך להמשיך לשמור על יחסים טובים עמם – לשוחח אִתם בטלפון בקביעות, להתכתב עמם בדואר אלקטרוני ולבקרם מדי פעם. ייתכן שהבעיות שהעלית לעולם לא ייעלמו, אבל אם תעבדו יחד תמצאו דרכים להפוך את הביקורים שלכם למהנים יותר, על ידי התמקדות בנקודות הטובות בכל מצב. בעוד כמה שנים, כשנישואיכם יתייצבו, ייתכן שתרגיש נוח לגור קרוב יותר אליהם.

חשוב גם שאתה ומיכל תציגו חזית אחידה במגעים שלכם עם שתי המשפחות. לדוגמא, אם יש משהו במשפחתה של מיכל שגורם לך אי-נוחות, ייתכן שהיא תרצה לדבר על כך עם בני משפחתה. מיכל יכולה לומר להם כמה אתה מעריך את החמימות שבה הם קיבלו אותך ושאתה רוצה לשתף אותם בחייכם בעתיד, ואז היא תציין מה מטריד אותך ותבקש מהם לקחת זאת בחשבון.

גם אתה תצטרך "לטפל" בהוריך באופן דומה. אינך יכול לצפות שגישתם כלפי מיכל תשתנה בן לילה, אבל תוכל לבקש מהם להיות קצת יותר מתחשבים באופן שבו הם מדברים עליה ועל משפחתה. התחל בכך שתודה להם על כל מה שהם עושים למענך, והדגש כמה אתה ומיכל מעריכים את העובדה שהם עורכים לכם חתונה יפה. תוכל להסביר שאולי מיכל לא מודעת לכך שהם מתנגדים לה ולבני משפחתה, אבל אתה חושש שהרגשות השליליים שלהם יתגלו בסופו של דבר וזה ישפיע לרעה על נישואיך. תוכל לבקש מהם שמתוך אהבה אליך, לא ידברו יותר בצורה שלילית על מיכל או על משפחתה וינסו לקבל יותר את עובדת נישואיך. תוכל גם לבטא את החשש שגישתם השלילית תזיק לקשר שבינך לבינם, הוריך. לחשש הזה יש בסיס: מניסיוננו, הורים שאינם מוכנים לקבל את בן הזוג של ילדם, לרוב מרחיקים את ילדם.

הדרך שלפניך זרועת מהמורות, אבל אם אתה ומיכל מאמינים שתוכלו לבנות חיים נהדרים ביחד, זה שווה את המאמץ. אנו מאחלות לכם הצלחה רבה.

רוזי ושרי