רוזי ושרי היקרות,

ביום הולדתי ה-21, חברה נתנה לי ספר אמריקאי שנקרא "החוקים", שלפי מה שהבנתי הפך לספר חובה לכל מי שרוצה למצוא בן זוג. הספר גרם לי להבין שאם אני רוצה שמישהו יכבד אותי, אני חייבת לשחק את ה"קשה להשגה".

יצאתי לשלוש פגישות בשלושת החודשים האחרונים וחשבתי שאני "על הסוס". בכל שלוש הפגישות ניסיתי להיות מסתורית ולא לספר יותר מדי על עצמי. אחרי הפגישה, הבהרתי להם שלעולם לא אתקשר אליהם. אבל לרוע מזלי, גם הם לא התקשרו אליי...

במה אני טועה? האם זו האישיות שלי? האם עליי להתעלם מה"חוקים" האלה? האם אמצא מישהו שמתאים לי?

אנא עזרו לי, לשם שינוי חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון!

ב.

ב. היקרה,

אנו שמחות שנדרשו לך רק שלוש פגישות כדי לגלות שזה לא עובד לשחק משחקים. ספרים כגון "החוקים" נמכרים מכיוון שהם משתמשים בגימיק שתופס את תשומת הלב ונשמע חדשני או שונה, או מכיוון שהם מבטיחים פתרון מהיר לבעיה רצינית. ערך הספרים האלה זהה לערכה של דיאטת תפוחים או דיאטת כרוב, למישהו שרוצה לרדת במשקל לטווח ארוך. זה נשמע מעניין ומבטיח, אבל זה לא יעיל לאורך זמן.

כשמדובר בירידה במשקל, דיאטה מאוזנת היטב עם הפחתת שומנים וקלוריות (בשילוב עם פעילות גופנית) היא הדבר שעובד בצורה הטובה ביותר לטווח הארוך. זה לא רעיון חדש והוא דורש התמדה ונחישות, אבל הוא עובד. כשמדובר בהיכרויות, הדפוס שעוזר לרוב הזוגות להגיע לחופה ולנהל נישואין מאושרים ויציבים אינו גימיק חדשני והוא דורש נחישות והתמדה, אבל הוא עובד.

במשך דורות רבים, אנשים ביקשו להכיר גבר נחמד או אישה נחמדה שרוצים את אותם הדברים כמוהם, קיוו שהם ילמדו להכיר זה את זו במהלך פגישות ההיכרות ותכננו שהם יינשאו אם יתאהבו. הם הגדירו "אהבה" כחיבה, נתינה ודאגה, וציפו לכך שהנישואין יהיו כרוכים בצמיחה משותפת ובהתמודדות עם השמחות והקשיים המשותפים. הם ציפו למשהו הרבה פחות מרגש ממה שהדור של היום למד לצפות לו (לנוכח ההתניות שאמצעי התקשורת מעודדים), אבל אי אפשר לומר שהם סבלו בגלל זה. למען האמת, שתינו הלכנו באותה דרך ואנחנו לא מתחרטות.

למרבה הצער, חלק גדול מהרווקים של ימינו נטשו את השיטה הוותיקה והמוכחת ובמקום זאת מנסים למצוא את האדם המתאים על-ידי העמדות פנים.

למרבה הצער, חלק גדול מהרווקים של ימינו נטשו את השיטה הוותיקה והמוכחת, ובמקום זאת מנסים למצוא את האדם המתאים על-ידי העמדות פנים. כך הם הופכים לחלק ממבנה חברתי נוקשה שמחניק ביטוי עצמאי, מתוך ציפייה מיתולוגית לחיבור רגשי מיידי, או שהם מחפשים בן זוג נפלא להיכרויות במקום לחפש בן זוג נהדר לחיים.

החברה לימדה אותנו לצפות למשיכה מיידית אל בן זוג פוטנציאלי – לחוש משיכה גופנית, לחוות מעין "קליק" של חיבור תיכף ומיד או להרגיש שאנו "נשמות תאומות" ושהכרנו זה את זו כל חיינו. סרטים, ספרים, טלוויזיה ושירים פופולריים היו סוכני המכירות העיקריים של פנטזיות אלה – ובכך הם תרמו תרומה משמעותית למגיפה של רווקים ורווקות המנסים לשווא למצוא בני זוג לנישואין (שלא לדבר על אחוז הגירושין הגבוה).

אין פתרונות קסם. גם כשמישהו מתמקד ברצינות במציאת האדם המתאים והולך בדרך ה"מסורתית" להיכרות, קורה שעליו לחכות מספר שנים כדי למצוא את האדם המתאים. קל מאוד להתייאש, לפתח חרדות ולהתמלא ספקות בתהליך זה; גישה חדשה שמבטיחה הצלחה נשמעת מפתה מאוד למישהו שמרגיש שהוא נמצא במרוץ נגד השעון. אבל, אם תתבונני בקפידה בספרי האינסטנט כמו הספר שקיבלת, תוכלי להבחין באשליה שהם מוכרים.

לפי "החוקים", היכרות היא משחק, ואם את רוצה לתפוס גבר, את צריכה להפסיק להיות עצמך ולהתחיל להיות מסתורית ומפתה. ולא מספיק שעלייך להשתמש במסכה זו כדי ללכוד בחור תמים; לאחר שתפסת אותו, מורה לך הספר להמשיך במשחק – לנצח נצחים! האם את באמת רוצה מערכת יחסים עם מישהו שלא מעריך אותך בזכות עצמך? האם את באמת רוצה לבסס את נישואייך על אשליה?

האם את באמת רוצה מערכת יחסים עם מישהו שלא מעריך אותך בזכות עצמך?

יתרה מזאת: "החוקים" לא מציע שום הכוונה כיצד לפתח קשר רגשי אינטימי. בעינינו, אינטימיות רגשית היא מצרך חיוני בנישואין ועל הבעל והאישה לעבוד על טיפוח ופיתוח קשר זה במהלך נישואיהם. אם את לא "עצמך" עם הגבר שעמו את יוצאת, כיצד תוכלי לפתח אינטימיות רגשית אמיתית... וכיצד תוכלי לשמור על משהו שלא קיים???

רוב הגברים שאנו מכירות לא אוהבים משחקים. נכון, המשחק של "קשה להשגה" יכול להיות מסקרן למשך זמן מה, אבל גבר שמחפש בת זוג לחיים לרוב מעוניין בכנות רגשית אמיתית. וזה לא קיים כשאת משחקת משחקים.

מה האלטרנטיבה ל"החוקים"? אנו ממליצות שתתחילי להבהיר לעצמך מהם הערכים שלך ומהו הכיוון שבו היית רוצה שיתקדמו חייך. הכירי את עצמך - איזה מין אדם את ואילו תכונות חיוביות מגדירות אותך בצורה הטובה ביותר כאדם ייחודי. בנוסף לכך, חשבי על התכונות שהיית רוצה שיהיו לבעלך לעתיד וצמצמי את הרשימה לארבע, רק החשובות ביותר. חפשי גבר שמתקדם בכיוון דומה לשלך ושיש לו את התכונות החשובות לך.

כשתצאי לפגישה הראשונה, התייחסי אליה כאל "שבירת קרח" ותו לא, מעין הקדמה לפגישה השנייה. אל תצפי לדבר, מלבד לכך שתפגשי אדם נחמד שאולי יתאים לך. אם את כמו רובנו, בטח תחשבי שהוא "בחור נחמד". במקרה כזה, גם אם הפגישה הייתה רק "בסדר", אנו ממליצות לכם להיפגש שוב. רוב האנשים לא מתחילים ליצור קשר רגשי עד הפגישה השנייה או השלישית; אז שני הצדדים מרגישים קצת יותר בנוח זו עם זה, יש להם קצת יותר על מה לדבר, הם מתחילים להבין את צורת התקשורת וחוש ההומור של הצד השני והם מתחילים לצבור חוויות משותפות ראשוניות.

מובן שיש פעמים שבהן לא מתאים להיפגש שוב. לדוגמא, אם יש משהו שמרתיע אותך מאוד בבן הזוג, אם הוא מתנהג בצורה לא הולמת או מעליבה או אם לשניכם יש ערכים שונים מאוד וברור לחלוטין שאתם מתקדמים לכיוונים שונים.

אחרי הפגישה השנייה, אם תחליטו להמשיך להיפגש, נצלו את הפגישות הבאות כדי להיפתח בהדרגה ולהכיר זה את זו. יש לקוות כי המשיכה והחיבור הרגשי יכו שורש ויצמחו. בקשר מבטיח, הגבר והאישה יפתחו גם כבוד הדדי, הערכה זה לתכונותיו של זו, קבלה של חסרונות וכמובן, חיבה הדדית.

קיימים ספרים טובים שיעזרו לך להבהיר לעצמך מה את מחפשת, ולצאת לפגישות מתוך מטרה להכיר בן זוג לנישואין, ביניהם "גברים ממאדים, נשים מנוגה" מאת ג'ון גריי.

המרכיב החשוב ביותר הוא להיות כֵּנָה עם עצמך ולפעול בכנות. אם תכווני את דרכך על פי הצעותינו, תביני שייתכן שיידרש זמן מה לפני שתפגשי את האדם המתאים לך, אבל בסופו של דבר, בעזרת השם, תשיגי את מטרתך - נישואין מאושרים ויציבים.

כל טוב,

רוזי ושרי