רוזי ושרי היקרות,
לאחרונה התארסתי עם בחור נהדר. כל כך רציתי להתארס אתו, שהשבועות האחרונים של ההיכרות שלנו היו פשוט עינוי. הלכנו לפגוש את המשפחה שלי, אחר כך את שלו. ואז הוא הציע לי נישואין ואמרתי כן!
תוך שלושה ימים מהאירוסין, מצאתי את עצמי סובלת מהתקפי חרדה נוראים. הם עקביים למדי ומתרחשים מספר פעמים ביום.
אני חושבת שהארוס שלי הוא גבר מדהים. אני בפירוש יכולה לומר שאני אוהבת אותו. קראתי ספרים בנושא ההיכרויות והוא עומד בכל הקריטריונים. הזמן היחיד שבו אין לי התקפי חרדה הוא כשאני נמצאת אתו.
אינני יודעת מה לא בסדר אתי. ביליתי את שש השנים האחרונות בהיכרויות מתוך מטרה אחת ויחידה: להתחתן. כעת, כשאני כל כך קרובה להשגת המטרה, אני מגלה שאני אחוזת אימה מנישואין. חברותיי (הנשואות) כולן אומרות שזה נורמלי, אבל יש לי הרגשה שרוב האנשים נבהלים פעם או פעמיים, ולא פעמיים ביום!
אני רוצה לציין שתי עובדות חשובות נוספות: ביטלתי אירוסין לפני שנתיים. רוב האנשים שכחו מזה, אבל זה בהחלט פגע בי. כמו כן, אבי נפטר בשנה שעברה וארוסי ואני עורכים חתונה זו על חשבוננו (מבחינה כלכלית).
עדיין לא סיפרתי לחבריי שאני עומדת להתחתן, כי אני ממשיכה להיות מוטרדת מההרגשה מבשרת הרעות שלא נחזיק מעמד עד אז. אני רוצה להינשא לגבר הזה, אבל החודשים הקרובים עד החתונה יהיו עינוי אם התקפי החרדה האלה ימשיכו לקרות מדי יום.
אעריך מאוד את מחשבותיכן או עצותיכן בעניין.
ר.
ר. היקרה,
קודם כל, מזל טוב לרגל אירוסייך! ארוסך נשמע נפלא וממה שאת כותבת, נשמע שהוא האדם הנכון עבורך, עמו תוכלי לבלות את חייך.
אנו שמחות שפנית אלינו לעזרה בנוגע לחרדה שאת חשה, ואנו מקוות שהצעותינו יסייעו לך להתמודד עמה עד לחתונה. מניסיוננו, התקפי חרדה אלו לא ייעלמו לחלוטין עד לאחר שתינשאי – אבל ברגע שתגיעי לאותה נקודה, לא תאמיני כמה רגועה תהיי!
עלייך לחשוב על רמות חרדה גבוהות אלו כעל שפעת קשה: את מרגישה נורא בזמן שאת חולה, אבל את יודעת שברגע שהמחלה תחלוף, תחזרי למסלול חייך.
אדם שחולה בשפעת יכול לעשות מספר דברים כדי להקל את הסימפטומים ולמזער את תחושת אי הנוחות, וכמותו, גם את יכולה לאמץ מספר אסטרטגיות שיעזרו לך לצמצם את תדירות התקפי החרדה שלך ואת עוצמתם. אבל לפני שנגיע לכך, נציע לך לאמץ "מנטרה" שתוכלי לשנן לעצמך במהלך תקופת אירוסייך. לא יקשה עלייך לעשות זאת, מכיוון שאת יודעת שארוסך בחור מצוין ויש לך מספיק תובנה כדי להבין שהחרדה שלך לגמרי לא קשורה למה ששניכם בניתם ביחד.
למעשה, תובנה זו סייעה לך להבין שהאירוסין הקודמים שלך ומותו של אביך, משחקים תפקיד משמעותי באי הנוחות שאת מרגישה כעת. קרוב לוודאי שהעובדה שיש לך רגשות מעורבים לגבי חתונה בהיעדרו של אביך היא הגורם המשמעותי כאן. נכון, הלחצים הכלכליים משחקים גם הם תפקיד חשוב. עלייך לזכור כל זאת ולהרגיע את עצמך. הנה המנטרה שאנו מציעות:
"אני יודעת שהפחדים האלה יחלפו ברגע שנתחתן. אני יודעת שאנחנו מתאימים ושיהיו לנו חיים נהדרים ביחד".
(דרך אגב, את בהחלט לא האדם היחיד שסובל ממספר התקפי חרדה בכל יום. ראינו תופעה זו אצל מספר אנשים שבדומה לך, היו מאורסים לבני זוג מתאימים ביותר והיו חרדים בגלל דברים שלא היו קשורים כלל לאיכות הקשר. אנו שמחות לדווח לך כי כולם נרגעו וחזרו לעצמם לאחר החתונה, וכעת הם נשואים באושר).
כעת נתייחס לדרכים להקלת החרדה שאת חשה. אם עדיין לא מצאת חברה טובה או קרובת משפחה אחת או שתיים, שבעצמה נשואה ויכולה לשמש לך כתומכת, מעודדת ואוזן קשבת, רצוי שתעשי זאת כעת (אם את חוששת שהיא לא תבין מה את חווה, בקשי ממנה לקרוא מכתב זה). עצם התמיכה של חברה שמבינה אותך ומאפשרת לך לבטא את מה שאת מרגישה, מישהי שתרגיע אותך שהכל יהיה בסדר, תסייע לך מאוד.
פעילות גופנית גורמת לשחרור אנדורפינים בגוף והם עוזרים לשיפור מצב הרוח ולהפגת החרדה.
אנו גם ממליצות בחום להתחיל בפעילות גופנית ולהתמיד בה מדי יום, או בתדירות של 5 פעמים בשבוע לפחות. יהיה לך קל יותר אם הדבר יהפוך לחלק משיגרת יומך. החליטי על חצי שעה ביום שאת מקדישה לנושא. את יכולה לבצע פעילויות שונות מדי יום – הליכה מהירה מספר פעמים בשבוע, קלטת אירובית עוד פעמיים, שחייה, ריקוד (תרגול טוב לקראת החתונה!) או כל ספורט אחר. פעילות גופנית גורמת לשחרור אנדורפינים בגוף, והם עוזרים לשיפור מצב הרוח ולהפגת החרדה. דבר זה לבדו יעזור להפחתת חומרת הסימפטומים שלך.
הצעה חשובה נוספת היא שעלייך לבנות לעצמך סדר יום. כשאת מרגישה לחוצה או חרֵדה, תפיקי תועלת רבה משיגרה קבועה המחולקת לעבודה, שעות פנאי, עניינים שברוח והכנות לחתונה. אם את אדם שמרגיש רגוע יותר כשיש לו לוח זמנים מסודר, הכיני לוח זמנים שבועי של הדברים שעלייך לעשות כדי להתכונן לחתונה וסמני את כל המשימות שהשלמת ככל שאת מתקדמת.
ואם מדברים על הכנות לחתונה, יש לנו שתי הצעות הכרחיות. לאחר שתבצעי אותן, הן ייראו לך כמו הצלת חיים. הראשונה, היא לקצר את תקופת האירוסין שלכם ככל האפשר. ככל שהאירוסין יהיו ארוכים יותר, כך יימשכו הסימפטומים זמן רב יותר. חשבי על תקופת אירוסין קצרה כעל התרופה למחלה זו. היא תקצר את תקופת החרדה.
ההצעה ההכרחית הנוספת, היא להאציל סמכויות בנוגע להכנות לחתונה (במידת האפשר) לחברים ובני משפחה, כולל ארוסך ובני משפחתו. עגלי כמה פינות למען השפיות – לדוגמא, בקשי מחבר או חברה שיארגנו למענך רשימה של האורחים לחתונה משני הצדדים ובקשי ממנו/ה להדפיס את הכתובות על המעטפות, במקום לכתוב אותן ביד. בקשי מאחרים לעזור עם דברים כגון סידור הפרחים, אישורי השתתפות, קבלת המלצות על אולמות אירועים, צלמים ותקליטנים, בחירת תפריט וכן הלאה.
כמו כן, במקום לדאוג לכך שתהיה לכם דירה מסודרת לחלוטין לפני החתונה, פשוט התמקדו בהשגת מספר דברים בסיסיים. אחרי החתונה, תוכלו את ובעלך הטרי ליהנות ביחד מרכישת רהיטים ואביזרים לביתכם החדש, ועכשיו תרגישי הרבה פחות לחוצה מכיוון שלא יהיה עלייך לארגן את הכל.
עצות אלו יסייעו לך ללא ספק לשרוד את תקופת האירוסין שלך. פשוט זכרי את המנטרה: "בתום תקופת האירוסין, לי ולארוסי יהיו חיים נהדרים ביחד".
כעת, התקשרי לחברייך לבשר להם על החתונה המתקרבת!
מיטב האיחולים לעתיד נפלא,
רוזי ושרי
(12) אנונימי, 30/6/2009 15:00
זאת באמת תופעה יותר נפוצה ממה שנראה לך....
תודה ל 11 על התגובה המחזקת!! אלו הם אומנם אירוסי הראשונים (ובעז"ה גם האחרונים...:)) אך אני מאוד לחוצה מסערת הנפש התמידית שמתחוללת בליבי.... יש הפוגות מדי מפעם אך הן תמיד עוברות..... וגם ארוסי הוא הבחור ה-כ-י מדהים בגלקסיה!!!! והוא אפילו מדהים יותר דווקא בתקופה הזו! אבל זה פשוט לא קשור..... יש דברים בלי הסבר...... וכמה שניסיתי לנתח זה לא עזר.... כך שאני שורדת את זה..... ומתפללת שאחרי החתונה זה יעבור ואחזור להרגיש איתו בדיוק כמו שהרגשתי קודם.... כי חוץ מההרגשה שלי, שום דבר לא השתנה. המציאות היא אותה מציאות, ואני רואה אותה בדיוק כמו קודם. מקווה שלפחות משבר אחד אחרי הנישואים יחסך לי.....:) ובעז"ה יהיה מצויין!
(11) לבנת, 23/3/2009 08:47
לתגובה מס' 8 מבטלת החתונות,וגם לבחורה מהכתבה
שלום לך אחות יקרה :
הינני מבינה מדברייך שאת בחורה לא שומרת תורה ומצוות והכן אולי יש לזה השלכה לדברים מסויימים ולצורת הסתכלות על החיים ,לענ"ד אלה הקריטריונים שיהיו בבן הזוג בבת הזוג :שמחת חיים ,כמובן מציאת חן בסיסית ,הקשבה,חיבה ,הבנה ,רוגע,שלווה ,נעימות,סלחנות ,בחור שיודע שאישתו והוא הם אחד והכל נעשה בשיתןף פעולה וכן גם על האישה ,לצערי בדורינו התרגלנו "לפנטז" על אישיות נעלה כ"אביר על הסוס" שתרבות הגויים החדירה לנו אך ע"פ תורת השם הקדושה אין כדבר הזה ,צריך הבחור להיות איש ירא שמים ובעל מידות נעלות שהבית יהיה שליו ורגוע ומלא הבנה וקבלה ....לך בת יקרה שביטלתת פעמיים חתונה ,אני נמצאת באותו שלב בדיוק!!כמו של אותה בחורה ,לחצים מחשבות והכל זה עקב כך שהתרגלנו לחיות כרווקים ואמרתי את זה בפה צלא לקרובי משפחה שקשה לי לעזוב את חיי הרווקות ואני בחורה חרדה לדבר השם שומרת תורה ומצוות ,אך בואי נתבונן באמת מבפנים האם זאת האמת ?דוד שלי התחתן לא מזמן והוא אמר לי שלא מרגישים שלמים עד שלא מתחתנים הכל ניהי במח אחד חושבים ביחד מתלבטים ביחד והכי הכי בוטחים בו יתברך שהוא מנהיג את הכל ,אם היית אומרת לי שהבחור מעליב עוקץ מקלל מתנהג בגסות הייתי אומרת למה את מחכה תבטלי את הכל!תיראי היום המון זוגות שיש להם כביכול "הכל" לא חסר להם כסף בגדים מכוניות ,אך מה הם באמת מחפשים והרבה זוגות אלה מתגרשים כי מחפשים "יותר טוב" כתוב בתורה "מהשם אישה לאיש " ואם הבחורה הנ"ל בכתבה חושבת שהבחור מתאים לה והכל בסדר מלבד המחשבות הטורדניות אז לא נותר לי אלא לומר מזל טוב מזל טוב מזל טוב,אני מבינה את הלחץ של הבחורה מהכתבה כי זה טיבעי לחלוטין!!!!!!!!!היא מרימה חתונה לבד וטיבעי שתדאג ותלחץ ,אני נמצאת בדיוק באותו מקום אך אני זכיתי בבחור הכי מדהים בגלקסיה!!!!!!!!!!!!!!!!!ולא כי אני עיוורת אלא כי אני רואה רק את הטוב שבו "לרע" אין מקום אצלי יש קשיים כי ליצר הרע קשה לא נעים ליפול במלחמה אז הוא מנסה את הכל ,תזכרו תמיד מחשבות הן רק מחשבות צריך לבדוק אם הן מגיעות ממקום טהור או מהירהורי הלב ,חוץ מזה שממחשות לא מתים רק מתחשלים וחשוב לא ליפול לעצבות עקב המחשבות תכנסי קצת לאתר "הידברות "יהיה לכן המון מה לקרוא ולשמוע שם על אמונה וביטחון בקב"ה ,
אחות יקרה חיזקי ואימצי וזיכרי שאבני היסוד של הבית זה ותרנות אהבה התפשרות ביטחון בבורא עולם ואמונה תמימה במלך מלכי המלכים ואילו לא קלישאות את תיבדקי ותיראי שאצל כל המפורסמים יש חיצונית הכל אך מבפנים הכל ריק ,רק לשמוח יש ולדבוק בו יתברך,
חשוב ביותר להתפלל במילותייך שלך ולבקש עזרה משמים ,מזל טוב אחות יקרה מזל טוב מזל טוב :)
(10) אדוה, 25/2/2008 11:43
ל-6
אין לך מושג כמה התגובה שלך עודדה אותי.. אני במצב די דומה עכשו לזו של הכותבת וממש התעודדתי... אגב בחסידות זה מה שנקרא "מניעות" וכשהן באות בדברים שבקדושה זה אומר שדווקא יותר צריכים להתאמץ נגדן. בע"ה בשורות טובות לכולנו!
(9) אנונימי, 1/11/2006 07:43
כדאי לדבר
גם אני מאורס וגם לי ולארוסתי היו פחדים וחששות, אבל באמת דברנו יחד וגילינו שלשנינו יש פחדים ובעצם זה הכי טבעי שבעולם, וזה כבר הרגיע אותנו והחלטנו שאנו מתמודדים עם זה יחד, אח"כ דיברנו עם חברים וגילינו שלכולם זה קרה וזה ממש עודד אותנו. אני מניח שכבר נשיאתם אבל מקווה שזה יעזור גם לאחרים. מזל טוב!
(8) מבטלת החתונות, 22/8/2006 02:17
להקשיב, ולו לרגע, לתת המודע
הי לך, ראשית ליבי איתך ואני מאחלת לך לקבל את ההחלטה הנכונה, שתצליחי ותזכי לאושר רב. שמתי לב, עם זאת, שהמגיבות מיהרו להציע לך דרכים להתגבר על החרדה במקום להתמקד אולי בשאלה אם הקשר באמת ובתמים נכון לך ומתאים לך. הן קיבלו את תיאורך כמובן מאליו, אך האם הדברים הם באמת כפי שהם נראים? רק את יודעת. אולי מכאן נובעת החרדה. התת מודע שלנו יודע לאותת חזק מאד ולפעמים כדאי לפחות להקשיב לו.
אני מדברת מניסיון. פעמיים ביטלתי אירוסין, פעמיים הבנתי שאני נענית לגבר הלא נכון ובשני המקרים הצלחתי להיחלץ מנישואים שגויים לפני שמאוחר מדי. היום אני מחוברת יותר למה שאני רוצה וצריכה. זה מפחיד וקשה אך בדיעבד אני יודעת שקיבלתי את ההחלטות הנכונות.
אגב, אני חילונית, בעלת השכלה גבוהה ופמיניסטית, גם לזה יש קשר, אבל בכל זאת...
(7) נעה, 4/8/2006 09:51
בעיה מוכרת וטבעית
לר.- קודם כל - מזל טוב. דבר שני אני רוצה לומר לך שמה שאת מרגישה טבעי לחלוטין, והרבה כלות (וחתנים) חווים את מה שאת מרגישה. הדבר טבעי ביותר בפרט לאור העובדה שאלו אירוסייך השניים, ומטבע הדברים את חוששת. (גם אני הייתי במקומך, וגם אני התחתנתי אחרי שפעם אחת התבטלו אירוסין והייתי אחוזת חרדה שמא גם קשר האירוסין החדש יתפרק, סבלתי גם מחששות כבדים וגם מחלומות חוזרים ונישנים בנושא, והכל עבר ביום החתונה עצמו שהיה היום היפה, המרגש והנפלא בחיי- נטול כל דאגה וחרדה). אולי זה דווקא טוב שאת חשה עכשיו את הרגשות האלה כי בדרך הזו הרגשות הרעים יוצאים החוצה ומשאירות מקום רק לרגשות חיוביים וטובים ליום החתונה. יכול להיות שאת חוששת גם מהמצב שבו את וארוסך מממנים לבדכם את החתונה, ופה אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שגם זה אפשרי בהחלט- גם אני ובעלי מימנו את החתונה בעצמנו, בלי לשבור תוכניות חיסכון או להיכנס לחובות בזכות זה שלא נסחפנו וכל ההוצאות שלנו היו מחושבות והצלחנו לחסוך בהמון דברים רק בגלל שעשינו חקר שווקים, ולא נכנענו לתכתיבים של בעלי מקצוע.
העצות שנתנו לך שרי ורוזי נשמעות הגיוניות ומצויינות.
הכי חשוב שבאמת תנשמי עמוק ותביני שמה שעובר עלייך הוא הגיוני וטבעי, ואת יכולה להתגבר על זה בעזרת ארוסך ובעזרת האמונה שהוא אכן האיש המתאים לך.
וביננו, אם כל העצות וכל השיחות לא עזרו לך- זה לא בושה לבקש ייעוץ מקצועי אצל פסיכולוג/פסיכולוגית- אפילו לפגישה אחת..
שיהיה המון בהצלחה ומזל טוב!!!
(6) עמי חזיזה, 3/8/2006 06:03
מקווה לעזור.
בתורת החסידות והפנימיות יש עניין של "זה כנגד זה עשה ה'"
צריך להבין שכשאדם מחליט להתחתן ולהקים בית יהודי כשר הוא כובש את היצר הכי גדול וחזק ששולט כרגע בעולמינו יצר תאוות המין לכן באותו הרגע שהוא רואה שהוא מפסיד במערכה שני אנשים הוא מתגבר ומאמץ אץ כל כוחותיו למנוע זאת וזה בכל דרך אפשרית אחד בא לו היצר בבעיות של כסף אחד בבעיות משפחתיות בקיצ' כל אחד ואיך שהיצר יודע לעבוד עליו בגלל שזה כוח הקדושה הגדול ביותר שהרי הוא שובר את הטומאה הכי גדולה היצר מתגבר גם בכוח רב ועצום .
לכן אל לך ליפול לחרדות לחששות או לבילבולים זו תקופה שבה צריך מאוד להקשיב לשכל ופחות ללב ולרגש והגביר את האמונה בה' ואני בטוח שמיום החתונה תרגישי איזה טיפשה הייתי שהעזתי בכלל לחשוש מהדבר הטוב ביותר בעולם.
טיפ קטן להקטין כמה שיותר את פרק הזמן שבין האירוסין לחתונה גם חודש זה מספיק זמן לארגן הכל.בהצלחה רבה .עמי
(5) אנונימי, 2/8/2006 14:12
ר. היקרה
אני גם בחורה דתייה בת 24 ויש לי בחור מקסים,אני כבר מ-ת-ה ליום שבו הוא יציע לי אירוסים ואח"כ חתונה זה הדבר שאני הכי חולמת עליו איך את בחרדה? זה דבר מדהים. תחשבי חיובי,על בנית הבית שלכם,על החיים המשותפים וזה בהחלט ירגיע אותך.שיהיה מזל טוב והרבה הצלחה בהמשך גרככם.שה' יאיר את דרככם,לבנין עדי עד,אמן!
(4) יפית, 2/8/2006 12:17
לבחורה "ללא שם"
אני מציעה שתכתבי לרוזי ושירי במסגרת האתר...ובטוחה שהן תשמחנה לענות.
נהנתי לקרוא את המאמר לעיל- שהינו חד משמעי ונוקב, ומעמיד את המאורסת על מקומה לבל תוותר על זיווגה בשל פחדים לא ברורים...אני עצמי יכולה לספר על קרובת משפחתי שהכירה בחור, יצאה עימו שנה ונפרדו ביוזמתה. לאחר מכן- היא רצתה לחזור אליו, והוא סרב. במשך שנתיים ימים- היא בכתה שהוא יגיע...והיא התארסה ופירקה אירוסין, ומייד לאחר מכן----הוא חזר....ולאחר האירוסין היא שאלה אותי כל מיני שאלות ילדותיות עליו שלא קשורות לשום דבר מהותי (הרהורי חרטה.....אחרי שבכתה שנתיים?!..)הכל עבר לה....ובסה"כ זה היה נס מה'!
(3) , 2/8/2006 02:06
ר יקרה
תנסי לקחת פרחי באך, זה עושה עבודה נפלאה
(2) הדס, 31/7/2006 04:01
את לא היחידה. גם אני מאורסת ויש לי הבדלים עצומים בצורת החשיבה ובתחושות בין הבקרים לערבים. נסי להסביר לסובבים אותך את המצב ותראי שהם בשמחה יקלו עליך, יעזרו, יתמכו ויתחשבו. בנוסף התפללי הרבה (זה באמת מפחיד להתחתן...) ותכתבי לעצמך/ לארוסך (בלי לתת לו)/ לקב"ה- זה עושה סדר במחשבות, מפחית עומס נפשי ומרגיע.
ב"הצלחה ושתזכו לבנות בניין עדי-עד
!
(1) אנונימי, 31/7/2006 01:53
שלום,
קראתי את המאמר האחרון בעיון, ואת הקודמים לו, ובתור רווקה המתקרבת לגיל 40 והשוברת את השיניים במאמץ להגיע לשלב ההיכרות (איזה סימן יש במקלדת לעצב?), אני מקנאה וכועסת. אני מרגישה מחוץ לתמונה.
העצות שרוזי ושרי נותנות לכל התמודדות קולעות ומעודדות, אבל הייתי מרגישה רגועה יותר ואולי מקטינה את האשמה העצמית שיש לי בנוגע לרווקות שלי, אם הייתי קוראה מאמר המתאר התמודדות עם רווקות ועם הלחץ החברתי והמשפחתי הלא נורמלי - שאני לפחות חווה בכל רגע.
הייתי שמחה לקרוא מאמר המתאר מה עוברת מי שחוותה התעללות לא קטנה בילדותה, ועם כל המאמצים המקצועיים לשחזר את שפיותה, היא עדיין לא מסוגרת ליצור קשר אינטימי - ואיך, איך עדיין מותר לה להרגיש בחברה הדתית, התעשייתית לפעמים, בסדר עם מצבה מבלי להתנצל!