רוזי ושרי היקרות,

אני בן 27 ועובד בעבודה טובה כמנהל בחברה גדולה. אני גבוה, חכם, מצחיק ואכפתי. לאחרונה גיליתי שנדבקתי במחלה שיש לה סטיגמה. אני בספק אם מישהי תהיה מוכנה לצאת אתי, אם תדע שאני חולה במחלה זו.

אני בדילמה. אני רוצה לפגוש אישה נחמדה ולהתמסד, אבל מרחב התמרון שלי מצומצם ביותר. איזו עצה תוכלו לתת לי לגבי מציאת אותה אישה מיוחדת?

רוזי ושרי היקרות,

אני אינטליגנטית, מושכת וחבריי ועמיתיי לעבודה מחבבים אותי מאוד. יש לי היסטוריה פסיכיאטרית – במקרה שלי, הפרעה דו-קוטבית (הידועה גם כמאניה-דפרסיה). אני יציבה כבר שנים. ההבדל העיקרי ביני לבין בני-אדם אחרים הוא שאני חייבת לקחת תרופות באופן קבוע (אפילו זה לא כל כך יוצא דופן – אנשים עם סוכרת, בעיות בבלוטת התריס ומצבים אחרים גם נוטלים תרופות בקביעות כל חייהם).

אני מתמודדת היטב עם ההפרעה עצמה, אבל המצב משתנה מאוד כשמדובר בהיכרויות. יש הרבה מאוד סטיגמה, מידע מוטעה וסטריאוטיפים. כשאני מדברת על מצבי כבר בהתחלה, הם מיד חותכים את הקשר. אחרי הכל, מי רוצה להכיר מישהי "משוגעת", שלא לדבר על להתחתן אתה?

אם אני מחכה לשלב מאוחר יותר במערכת היחסים, מאשימים אותי ב"הסתרת מידע" ו"רמאות", כי אחרי הכל, האם הם היו יוצאים אתי אילו היו יודעים? במילים אחרות, אם מצבי מתגלה, אני הופכת להיות מצורעת.

אז... האם כל אותם אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות נידונים לחיי רווקות?

תשובת רוזי ושרי:

שגיאה איומה היא לקטלג מישהו הסובל ממחלה גופנית או נפשית כאדם משוגע, לא מסוגל להתמודד, לא מסוגל לנהל חיים נורמליים וכן הלאה.

יש אנשים עם מחלות או הפרעות המלוות בסימפטומים קשים שאינם מגיבים היטב לתרופות; אחרים אינם מקבלים את העובדה שמצבם כרוני ואינם דואגים כלל ליטול תרופות, בשעה שיש כאלה שמתמודדים היטב עם מצבם ויכולים בהחלט לנהל חיי נישואין טובים. כל המקרים האלה נמצאים על רצף אחד ארוך.

אם התמודדתם עם המחלה במשך מספר שנים, ואתם יודעים מתי לפנות לעזרה רפואית, אין סיבה "טכנית" מדוע לא תוכלו לנהל חיים נורמליים (גם אם מאתגרים), להינשא ולהקים משפחה.

נוכל להציע כיצד להתנהג במהלך ההיכרות כשיש לכם מחלה כרונית, כפי שיעצנו לגברים ונשים הסובלים ממחלות כגון סכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות נפש ומצבים אחרים.

הצעד הראשון הוא ללמוד כמה שיותר על מחלתכם ולטפל בה בצורה הטובה ביותר. שמרו על קשר טוב עם הרופא שלכם, הן כדי לקבל מידע על ההתמודדות עם המחלה ולשפר את בריאותכם בצורה המרבית, והן מכיוון שבעתיד ייתכן שבן(בת) הזוג שלכם ירצה לשוחח עמו על מצבכם.

אנו ממליצות על הצטרפות לקבוצת תמיכה של אנשים עם מחלה דומה.

אנו ממליצות על הצטרפות לקבוצת תמיכה של אנשים עם מחלה דומה; אנשים שגם הם רוצים למצוא מישהו נחמד שעמו יוכלו להתמסד ולהקים משפחה, כמו גם אנשים שכבר נישאו ומתמודדים עם מצבים אלה במסגרת של נישואין. יעודד אתכם לדעת שיש הרבה נשים וגברים נאים ו"נורמליים", שמתמודדים בהצלחה עם אותם אתגרים כמוכם.

באשר לשלב המתאים לחשיפת מצבכם, אנו ממליצות להתייעץ עם אדם מקצועי (רב או יועץ אחר) המתמחה בשאלות קשות כגון אלה. בצורה זו, כשיגיע הזמן לחשוף את האמת, תוכלו להעלות את הנושא על ידי הסבר שיש לכם מחלה רפואית שמטופלת ונמצאת בשליטה שנים רבות, ושקיבלתם הדרכה לגבי השלב המתאים לחשוף זאת בפני האדם שעמו אתם יוצאים. אם תאמצו גישה כנה, ישירה ואינפורמטיבית, יש לכם סיכויים טובים הרבה יותר לכך שבני הזוג שלכם יחליטו להמשיך את הקשר.

אנו מציעות להסביר לבן/ת הזוג שיש לכם מחלה שאתם מסוגלים לטפל בה ושאינה מונעת מכם ליהנות מחיים מספקים, אבל יש לה סטיגמה ומסיבה זו לא העליתם זאת עד כה, כיוון שהייתם מעוניינים להמשיך את הקשר עמו.

אנו מציעות גם שתסבירו שאתם מחפשים בן/ת זוג למטרת נישואין והקמת משפחה, וכי הרופא/ה שלכם הבטיח/ה לכם שתוכלו להשיג זאת, וכי מצבכם לא ישנה בצורה משמעותית את חיי הנישואין שלכם.

היו מוכנים לענות על מספר שאלות. אתם יכולים גם ליידע את בן/ת הזוג שלכם שהרופא שלכם ישמח לשוחח עמו/ה על מצבכם והאבחנה שלכם, כעת או במועד עתידי כלשהו.

גילוי האמת בשלב זה יאפשר לשניכם להתחיל לפתח קשר רגשי, כך שכאשר יגיע הרגע שבו בן/ת הזוג יעריך כיצד הוא/היא מרגיש לגביכם, תהיה לו/ה אפשרות לאזן זאת עם העובדה שאת/ה חושב/ת שהוא/היא אדם נחמד ששווה להמשיך להכירו. הדבר גם יחסוך מכם את המבוכה של חשיפת מצבכם הרפואי לפני שאתם עצמכם החלטתם אם אתם רוצים להמשיך בקשר. מצד שני, אם תחכו יותר מדי זמן עד שתגלו את האמת, הוא/היא עלולים לחשוב שבגדתם באמון מכיוון שחיכיתם להעמקת המעורבות הרגשית.

באופן כללי, לאחר מספר פגישות (בדרך כלל בין ארבע לשש) ולאחר שהגבר והאישה החליטו שהם מחבבים זה את זו מספיק כדי להמשיך להיפגש ולראות מה יתפתח, רצוי לומר את האמת.

מובן שקשה לדעת כיצד יגיב בן/ת זוג פוטנציאלי/ת לחדשות על מחלה רצינית, בעיקר כזו שמלווה בסטיגמה מסוימת. ללא ספק יכאב לכם אם בן/ת הזוג יחליטו שלא להמשיך בקשר לאחר שהסברתם את מצבכם, אולם הוא/היא זכאי/ת לעשות זאת. יהיה קל הרבה יותר לשניכם אם הפרידה תתרחש לאחר מספר פגישות מאשר אם פיתחתם כבר קשר רגשי חזק.

אנו יודעות שבימים אלה היכרות אינה פשוטה לאנשים רבים, ואלה הסובלים ממחלה כלשהי עומדים בפני אתגרים רבים עוד יותר. לשמחתנו, רבים מהם מנהלים חיים מספקים ויש להם נישואין טובים. אנו מקוות שתמצאו במהרה את עצמכם משתייכים לקבוצה זו של אנשים.

רוזי ושרי.