רוזי ושרי היקרות,

ארוסתי ואני נמצאים ביחד כשנה וחצי. הייתה זו מערכת יחסים נפלאה. התחלנו ברגל ימין ודנו בכל הבעיות שהתעוררו כבר בשלבים מוקדמים. הצעתי לה נישואין, ומאותו רגע היא הייתה שקועה בתוכניות לחתונה, קנתה שמלה וכו'...

חזרתי עכשיו מטיול של שבועיים ומצאתי אותה קצת מרוחקת. היא אומרת שיש לה "רגליים קרות". היא לא יודעת בדיוק מה היא מרגישה, אם היא אוהבת אותי פחות או שהיא פשוט מסתכלת על כל מקרי הגירושין שסביבה. היא "הנפש התאומה" שלי ומעולם לא נתקלנו בבעיות רציניות.

איך להתמודד עם מכה שכזאת? אני רוצה לתת לה את הזמן והמרחב לפתור את העניין. מהי הדרך הטובה ביותר לנקוט בלי ללחוץ עליה?

ג.

ג. היקר,

תאמין או לא, אך אתה וארוסתך עוברים חוויה נפוצה ביותר. אנשים רבים שמתארסים מפתחים חרדה מפני הנישואין. עבור רובם, זה כל העניין – פחד לא ברור לגבי העתיד. לעתים, הם יתמקדו בתכונה גופנית או פנימית בבן/בת הזוג המיועד/ת ויחליטו לפתע שתכונה זו מטרידה אותם. עבור רבים, זוהי פשוט דרך לא מודעת להסביר את החרדה שהם חשים.

זוגות מאורסים אחרים עלולים להתחיל לפקפק ברגשותיהם זה כלפי זו. כשדאגות אלו מלוות בדאגה מכך ששיעור הגירושין כה גבוה, הדבר מעיד בדרך כלל שהחרדה הכללית היא ה"אשֵמה" ושהבעיה אינה במערכת היחסים בין בני הזוג.

בשנים שבהן עבדנו עם זוגות, למדנו כי ככל שהאדם מבוגר יותר כך גדלים הסיכויים שירגיש ספקות במהלך האירוסין. רוב הזמן, הדבר נובע מחרדה. התמיכה והעידוד המתאימים יסייעו לבני הזוג ליהנות מחתונתם ולקיים נישואין מאושרים.

עם זאת, יש שהאדם המאורס מודאג כאשר אכן יש משהו לא-תקין בקשר, או כשלבן/בת הזוג יש פגם רציני שמעורר דאגה לגבי הסבירות של נישואין מאושרים ויציבים. לעולם לא נעודד מישהו להמשיך לקראת חתונה אם קיימות במערכת היחסים בעיות רציניות.

מדי שנה אנו רואות עשרות זוגות מאורסים חרדים מהחתונה ופיתחנו דרכים שיסייעו להם להבין כיצד הם יכולים לקיים מערכת יחסים טובה שתוביל לנישואין נהדרים. ברצוננו להעניק לרווקים שאנו מדריכות, מספר קווים מנחים שיסייעו להם להעריך את "בריאות" מערכת היחסים שלהם. כך יוכלו להבין אם רגשות חוסר הביטחון שלהם נובעים מחששות טבעיים או שהם סימן אזהרה לכך שמשהו אכן לא בסדר.

להלן שלוש הצעות שיכולות לסייע לך:

  1. מומלץ שארוסתך תמצא חבר/ה, קרוב/ת משפחה או מורה רוחני/ת נשוי/אה באושר – מישהו שהיא בוטחת בו – ותשוחח עמו/ה על רגשותיה. היא יכולה להשתמש בנקודת המבט של אדם זה כמסגרת התייחסות שתסייע לה לעבד את תחושותיה. זה לא הזמן להתייעץ עם מישהו שמעולם לא היה נשוי או מישהו שחוויות הנישואין שלו אינן חיוביות.

    לעתים, כלה או חתן לעתיד הסובלים ממתח זקוקים ליותר מאשר מפגש חד-פעמי של תמיכה רגשית מה"יועץ" הנשוי שלהם. יש אנשים שיחוו חרדה מפעם לפעם ואחרים זקוקים לתמיכה ועידוד במשך רוב תקופת האירוסין. כל זה נורמלי. אתה יודע מה עוד נורמלי? החרדה שעליה אנו מדברות בדרך כלל נעלמת מיד אחרי טקס הנישואין או זמן קצר לאחר מכן.

    מצאנו גם, שמומלץ למי שמודאג משיעור הגירושין הגבוה להתמקד בנישואין שמצליחים. יותר ממחצית מכל הנישואין ממשיכים להתקיים. חשבו על כך. חברה נשואה באושר יכולה לסייע לארוסתך להיות אופטימית יותר לגבי עתידכם המשותף.

  2. מומלץ שארוסתך תשאל את עצמה את השאלות הבאות:

    • האם יש לנו ערכים דומים ומטרות תואמות לטווח הקצר והארוך?
    • האם אנו מכבדים זה את זו?
    • האם כל אחד מאתנו מעריך את תכונות בן זוגו?
    • האם כל אחד מאתנו נמשך לבן זוגו?
    • האם הקשר הרגשי בינינו התפתח לרמה שבה אנו יכולים לשתף זה את זו בדברים אישיים, לבטוח זו בזה ולסמוך על תמיכה רגשית הדדית?
    • האם אנו מרגישים חיבה זה לזו?
    • האם החברים ובני המשפחה שעליהם אני סומכת ואת דעותיהם אני מעריכה מחבבים את האדם שלו אני מתכננת להינשא?

    אם ארוסתך יכולה לענות בחיוב על כל אחת משאלות אלה, הרי שיש לכם מערכת יחסים בריאה ואכפתית שיכולה להוביל לנישואין נהדרים. במקרה זה, רוב הסיכויים הם שהבעיה היא פשוט חרדה שתחלוף.

  3. על ארוסתך להבין כי האיכות של מערכת היחסים והסבירות לכך שתוביל לנישואין מוצלחים אינה קשורה לרגשות שהיא מרגישה ברגע נתון. רגשות משתנים מיום ליום ומרגע לרגע. חרדה ורגשות אחרים עשויים לצבוע את תפיסת המציאות שלנו. ה"מבחן" שהצגנו לעיל מייצג בצורה אמינה הרבה יותר את עומק וחוזק מערכת היחסים מאשר הרגשות שארוסתך מרגישה כעת.

באשר לך, הדבר הטוב ביותר שבאפשרותך לעשות כרגע הוא להביע את אהבתך כלפיה, להציע לה תמיכה רגשית ולספר לה שמצאת מידע שיכול לסייע לה לעבד את רגשותיה. אתה גם יכול לתת לה עותק של מאמר זה.

אם ארוסתך תחליט שמערכת היחסים שלכם ראויה להמשך (ואנו מקוות שאכן תחליט כך), אנו בטוחות שתהיו בדרככם לבניית חיים משותפים שיהיו ארוכים, אוהבים ומספקים.

כל טוב,

רוזי ושרי