רוזי ושרי היקרות,

אני בן 42 ובמהלך השנים היו לי קשיים לגבש ולשמור על מערכות יחסים. אני מתחיל להתעייף מנושא ההיכרויות. לאחרונה נדחיתי פעמים רבות והיה לי קשה ליצור חיבור רגשי של ממש. חיי עמוסים ואני צריך להכריח את עצמי ללכת ולהשתתף באירועים של רווקים.

לפני כחצי שנה, ראתה אישה מאירופה, את הפרופיל שלי באתר היכרויות ליהודים והתקשרה אליי. היא אמרה שברצונה לעזוב את אירופה והיא מחפשת עבודה בארץ, כיוון שהיא חשה שמאגר הגברים הזמינים באירופה קטן מדי. בגיל 40 ולאחר 12 שנות גירושין, היא הרגישה שהיא חייבת לעבור למקום אחר כדי להינשא. היא גם הייתה מודאגת לגבי התגברות האנטישמיות במדינתה, דבר שהשפיע על איכות חייה.

נפגשנו כשהיא עלתה לארץ – למרות שהיא בהחלט לא הייתה הטיפוס האינטלקטואלי שדמיינתי לעצמי כאשתי לעתיד. למרות זאת אנו עדיין יוצאים באופן קבוע וילדיה התלוו אלינו במספר הזדמנויות. אני מוצא שהיא חמה, אכפתית, חכמה ואמיצה. כל חבריי שפגשו אותה מחבבים אותה.

שאלותיי הן אלה:

  1. מהי החשיבות של משיכה גופנית? בקשר שלי עמה שברתי את אחד הכללים המרכזיים שלי – לעולם לא לצאת עם מישהי שאינני נמשך אליה. היא לא דוחה אותי, אבל אני ממשיך לחכות שהיא תיראה לי יותר יפה. הצעתי לה ללכת לחדר כושר ולרדת במשקל. אני כל הזמן שוכח לקנות לה פרחים. זה משהו שאני לעולם לא שוכח לעשות כשאני נמשך למישהי. "אתה אמור להיות נרגש לקראת החזרה הביתה לאשתך", אמר לי חבר. כיצד אוכל להרגיש כך, אם אלך ברחוב עם אשתי ואחשוב, "הלוואי שהייתי מתחתן עם מישהי כמו..."

    מצד שני, כשאני יוצא עם אישה מושכת, לעתים קרובות אני מרגיש עצבני, מאוים, ופחות ראוי. לעתים אני מרגיש שאולי יש לי נטייה בעייתית "להרוס לעצמי" (כי אחרת מדוע אני מרגיש כך תמיד?), או שאולי חסר לי אומץ.

    אנשים העירו לי שאנחנו לא נראים כמו "ארוסים לעתיד" - עינינו לא בורקות. אנחנו גם לא מרבים להתבונן זה בזו. היא אינה מרגישה כך. היא אומרת שהדברים שונים אצל רווקים מבוגרים יותר, שיש להם דברים רבים לחשוב עליהם, והיא לא מרגישה שיש סיבה לדאגה.

  2. תמיד חלמתי להתחתן עם מוסיקאית. נגינה בפסנתר היא הדבר האהוב עליי ביותר והייתי רוצה לחלוק זאת עם זוגתי. כשנפגשתי עם מוסיקאיות, אף פעם לא יצא מזה משהו. או שלא הסתדרתי אתן, או שהן לא אהבו אותי.

    לקחתי אותה אתי להופעה של נגן ג'ז נהדר והיא אהבה את זה. היא גם מעודדת אותי מאוד לגבי לימודי המוסיקה שלי. אבל כשאני מבקר בדירתה, היא ובנותיה מאזינות למוסיקת פופ מעצבנת, שמשגעת אותי.

  3. אם אכן אשא אותה לאישה, אני יכול לחשוב על חמש או שש נשים שהיו בעלות תכונות טובות ושחיבבתי באותה מידה. הן חיבבו אותי, אבל דחיתי אותן מכיוון שלא הרגשתי שאני נמשך אליהן. אם הייתי ממשיך לצאת עמן, סביר להניח שמערכת היחסים הייתה מתקדמת כפי שקורה איתה. כיצד אתגבר על רגשות האשמה על כך שדחיתי אחרות בגלל חוסר משיכה, ואז אנשא למישהי שאני לא באמת נמשך אליה?

תודה על כל עזרתכן.

מ.

מ. היקר,

במכתבך יש מספר טיעונים תקפים בהחלט. הראשון הוא שעליך להרגיש משיכה למי שתהיה אשתך. עיניך לא חייבות לנצוץ, אבל עליך לאהוב את הופעתה ולרצות להיות עמה במגע ובקשר קרוב.

היבט זה במערכת היחסים הנוכחית שלך מטריד אותנו מאוד. ייתכן שאתה פשוט לא נמשך אליה, אבל ייתכן גם שבאופן לא מודע אתה מונע מעצמך להימשך אליה (ולבנות זוג פוטנציאליות מתאימות אחרות), כדרך להימנע ממערכת יחסים. ייתכן גם שאתה מחבל בעצמך, באופן בלתי מודע (כפי שהעלית בעצמך), אם אתה נמשך בעיקר לנשים שאינן נמשכות אליך.

הדרך היחידה לדעת זאת בבטחה היא לעבוד עם מטפל שיסייע לך להגיע לתובנות לגבי מצבך. הדבר ידרוש זמן, כמו גם העבודה על בעיית המחסומים המונעים ממך להרגיש משיכה גופנית לבנות זוג מתאימות - אם זה אכן מה שקורה לך.

ייתכן שבת הזוג שלך לא תרצה לחכות עד שתפתור עניין זה, אבל זהו סיכון שתהיה חייב לקחת. איננו סבורות שעליך לשקול נישואין כל עוד נושא המשיכה אינו פתור.

עבור רובנו, יש יותר מבן זוג אפשרי אחד לנישואין ויש לנו אפשרות לבנות נישואין נפלאים עם יותר מאדם אחד.

אם תחליט בסופו של דבר להמשיך בקשר הנוכחי, כאן המקום לעצה עתיקה: אי אפשר להחזיר את השעון לאחור. ייתכן שהיית יכול לקיים נישואין טובים עם כל אחת מאותן חמש או שש נשים פוטנציאליות מן העבר. עבור רובנו, יש יותר מבן זוג אפשרי אחד לנישואין ויש לנו אפשרות לבנות נישואין נפלאים עם יותר מאדם אחד. אולם, אם כל אחד מאתנו היה מבלה את חייו במחשבה שיש מישהו "טוב יותר", איש מאתנו לא היה מאושר לעולם במערכת היחסים שיש לו ואיש מאתנו לעולם לא היה מחליט להינשא.

וגם אם בכל זאת תקדיש מחשבה לעבר ותחוש החמצה, עליך לשים לב: אתה נמצא בשלב בחייך שבו חיי הנישואין מושכים אותך יותר מבעבר. יש לך תובנה רבה יותר מבעבר. ללא ספק, התרחשו שינויים אחרים בחייך שהופכים אותך לאדם שונה מכפי שהיית. המצב הוא שונה ומערכת היחסים הזו התפתחה עכשיו לא במקרה! הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתרכז בהווה ולמַצות אותו.

העלית גם את הנושא של תחומי עניין משותפים. לאנשים יש "חלומות" לגבי בן/בת הזוג העתידי/ת שלהם, אבל מצד שני קיימת המציאות הכוללת של בחירת בן/בת זוג מתאים על כל תכונותיו האנושיות. אין זוג שתחומי העניין שלו זהים לחלוטין. בני זוג אינם זקוקים לתחומי עניין משותפים, או אפילו לתחביבים משותפים, כדי לקיים נישואין מספקים. יהיה נחמד אם תחלוק את אהבתך למוסיקה עם אשתך, אבל כל אדם הנשוי באושר יאמר לך שבראייה הכוללת, זה לא הדבר החשוב.

הדבר החשוב ביותר אשר לו זקוקים זוגות נשואים הוא ערכים משותפים ומטרות משותפות, ועליהם לתמוך זה בתחומי העניין של זו, וזו ובתחביביו של זה.

רוזי ושרי