רוזי ושרי היקרות,

אני אישה בת 37, מצליחה ומושכת. הבעיה שלי היא שאני תמיד מוצאת גברים גרושים עם ילדים. לרוב יש להם משמורת משותפת עם נשותיהם לשעבר וילדיהם מבקרים אותם בכל סוף שבוע שני ולפחות יום אחד במשך השבוע.

הדאגה הגדולה ביותר שלי היא, כיצד אצליח אי פעם להיות מספר אחד בחייו של גבר, והאם זו בכלל אפשרות. אני יוצאת כעת עם גבר בן 44 שיש לו שני בנים. והוא משקיע בהם המון, כך שכמעט לא נותר לו זמן פנוי. הדבר נמשך כל השנה והוא לא מסוגל להזיז שום דבר הצידה למעני.

אני מרגישה שאין לי הרבה מטען שאני סוחבת מן העבר, חוץ מכלב, אבל נראה שכל הגברים שאני מוצאת הם "מר אימא". הצילו!

ב.

ב. היקרה,

לכולנו יש מטענים שאנו נושאים עמנו וככל שאנו מתבגרים אנו צוברים יותר. הטריק הוא ללמוד כיצד לגבש את המטען, כך שלא יכביד עלייך במסעך בזירת ההיכרויות.

אנו מזהות דבר אחד שעלול להכביד עלייך בשלב ההיכרות: העובדה שאת מתמקדת בעיקר בעצמך. חשוב להדגיש שאין בכוונתנו להעביר ביקורת. פשוט, רוב האנשים שמעולם לא נישאו לא רכשו את המיומנות של איזון בין האינטרסים שלהם לבין הצרכים של שותפם לחיים ומשפחתם. במקום להימצא במערכת יחסים שבה רואים בני הזוג את נישואיהם כמרכז חייהם, שבה הם מספקים זה לזו תמיכה רגשית וממשית ומצמצמים מדי פעם את הצרכים שלהם כדי לעזור לבני זוגם או כדי לחזק את נישואיהם - הרווקים אחראים באופן מלא לרווחת עצמם, בריאותם ואושרם. רק טבעי בשבילם להרגיש, כפי שאת מרגישה - שעליהם להיות מספר אחד כל הזמן.

בכל מערכת יחסים מוצלחת, איש לא יכול להיות מספר אחד כל הזמן.

עם זאת, בכל מערכת יחסים מוצלחת (גם בכזו שאין בה ילדים "מקודם"), איש לא יכול להיות מספר אחד כל הזמן. אחת הסיבות לכך שרווקים מבוגרים יותר מתקשים מאוד לנקוט צעדים המובילים לנישואין, היא שהם מתעקשים על עדיפות: קשה להם לדמיין איך מישהו שבו הם מעוניינים יוכל לאזן בין הצרכים והמחויבויות שלו לבין שלהם, ולהיפך. אנו מבטיחות לך שזה אפשרי. עם זאת, כרווקה ותיקה יהיה לך קצת קשה לערוך את השינויים בסדר העדיפויות ובציפיות שלך – שינויים שהכרחיים להשגת מטרה זו. רווקים שנישאים בגיל צעיר יותר צריכים לבצע פחות שינויים והתאמות, מכיוון שהם מתחילים לפתח נקודת מבט של אדם נשוי בשלב מוקדם בחייהם הבוגרים.

מהי נקודת המבט של אדם נשוי? כשאנו מעבירות סדנאות לזוגות נשואים, אנו מדגישות את החשיבות של הצבת הנישואין בראש סדרי העדיפויות, לפני כל דבר אחר, אפילו לפני העבודה והילדים. אין פירוש הדבר שאנו ממליצות לשים את הילדים ברקע ולהתעלם מצרכיהם, או להפסיק לעבוד במישרה מכובדת. פירוש הדבר לפַנות זמן זה לזו מדי יום, אפילו שיחת טלפון כדי להגיד שלום ואולי גם זמן שקט שאתם יכולים לבלות ביחד. פירוש הדבר להקצות מספר שעות מדי שבוע כדי לצאת ל"פגישה", שבמהלכה לא ידונו בני הזוג בנושאים כגון חשבונות, חינוך הילדים, המחותנים וכו'.

פירוש הדבר, לפעמים, להניח בצד את רצונותייך, מכיוון שצרכיו של בן הזוג שלך חשובים יותר, ואת יודעת שהוא יעשה אותו הדבר למענך בהזדמנות אחרת. פירוש הדבר להחמיא זה לזו, להעריך זו את זה ולהקשיב למה שבן הזוג שלך אומר שגורם לו אושר – ולעשות זאת (גם אם אינך מסוגלת להבין מדוע הגשת בירה ופיצוחים לחבר'ה בדירתך המסודרת גורמת לו סיפוק כה רב).

פירוש הדבר לבחור בהצעת העבודה שהיא קצת פחות משתלמת או נשמעת קצת פחות יוקרתית, כך שלא יהיו לך כל כך הרבה נסיעות לחו"ל במסגרת העבודה, תבלי פחות זמן בנסיעות לעבודה ותידרשי להיות בעבודה 40 שעות בשבוע, במקום 55.

פירוש הדבר גם שאם את נישאת למישהו שכבר יש לו ילדים, בין אם הם קטנים או בוגרים, את מבינה את החשיבות של ילדים אלה בחייו של בן זוגך; ושניכם עובדים ביחד כדי לאזן בין הצורך שלו לבלות זמן עם ילדיו ולהעניק להם תמיכה רגשית כמו גם כלכלית - לבין מערכת היחסים ביניכם.

אנו מקוות שתוכלי למצוא דרך לאזן בין הצרכים של כולכם בתשומת לב, זמן, אנרגיה ואהבה ושתוכלי לפתח את נקודת המבט שתביא לפריחת מערכת היחסים הנוכחית שלך.

רוזי ושרי