רוזי ושרי היקרות,

אני נפגשת עם החבר הנוכחי שלי כבר חצי שנה. הוא אוהב, מתוק ומתייחס אליי נפלא. אולם, כשיש בעיה או כשאני נפגעת, הוא חושב שאני מגזימה והופכת זבוב לפיל.

ואז, משהו בתוכי פשוט נשבר. מרוב תסכול אני מתחילה לומר דברים פוגעים ואז הוא רוצה לסיים את השיחה ואני לא מניחה לו, כי אני רוצה לדבר על הבעיה. אבל הנזק כבר נעשה.

לאחרונה אני מתפרצת, אך אני לא יודעת מדוע. אמנם הייתי נתונה תחת לחץ רב בעבודה ובחיפושים אחר דירה, אבל אינני יכולה להשתמש בכך כתירוץ להתנהגותי כלפיו. עליי ללמוד כיצד לשלוט בעצמי כשאני "רותחת מזעם", מבלי לחצות את הגבול ולפגוע באחרים.

כל עצה תתקבל בברכה. אני מרגישה שאאבד אותו אם לא אטפל בעניין זה.

מ.

מ. היקרה,

עושה רושם, שאת וחברך סובלים מבעיית תקשורת שניתן לפתור בקלות יחסית. ניתן לך מספר עצות ונציע גם מסגרת התייחסות, שתסייע לך לתעל את רגשותייך בצורה יעילה יותר כשאת מרגישה שאת "רותחת מזעם".

נראה שאת וחברך לכודים באי-הבנה המתרחשת תכופות, רק בגלל שלנשים ולגברים יש סגנונות תקשורת שונים ודרכים שונות להתמודד עם בעיות. בדומה לנשים רבות, כשמשהו מטריד אותך, את רוצה לדבר על זה. ה"וונטילציה" (הדיבור על הנושא) עוזרת לך להשלים עם דברים רבים שמטרידים אותך ועוזרת לך להחליט על דרך פעולה הולמת. באופן טבעי, את רוצה לשתף את האדם הקרוב לך – חברך – במחשבותייך ורגשותייך.

לרוע המזל, הוא לא רוצה לשמוע מונולוג ממושך. אין זאת מכיוון שהוא לא מעונין בדעתך, הוא פשוט לא משדר על אותו גל (בדומה לרוב הגברים). גברים סוברים בטעות, שדיבור על בעיה אינו מהווה חלק מההתמודדות אתה, אלא מתפרש כתלונה – "הופכות כל עכבר להר". האמת היא, שהנשים פשוט צריכות קצת "לשחרר קיטור" וכל מה שאנחנו רוצות לשמוע זה "אני יודע איך זה" או "אני מבין איך את מרגישה".

כדאי ששניכם תחשבו על סגנונות התקשורת האישיים שלכם ואז תשוחחו עליהם זה עם זה. אתם יכולים ללמוד קצת יותר על סגנונות התקשורת השונים של נשים וגברים מספרים שונים, כגון, "גברים ממאדים, נשים מנגה", מאת ד"ר ג'ון גריי.

כשתבינו טוב יותר זו את גישתו של זה, קרוב לוודאי שהוויכוחים ביניכם יפחתו. לדוגמה, אישה אחת שסבלה מבעיה דומה לשלכם למדה לומר לבעלה, "אני צריכה לדבר על משהו והייתי רוצה שאתה תהיה "הכותל המערבי" שלי לכמה דקות". כיוון שכעת הוא מבין שאשתו לא מתלוננת, אלא פשוט צריכה לשחרר קצת קיטור, הוא מוכן להקשיב לה.

לאחר שהיא סיימה לדבר והוא נמנע מלהשיא לה עצות או לזלזל בהרגשתה, היא הרגישה הרבה יותר טוב.

נוסף לכך, יתכן שאת אכן מגיבה בצורה מוגזמת לטרדות קלות או שאת לוקחת באופן יותר מדי אישי דברים שאינם מכוונים אלייך. אם ברצונך למתן את תגובותייך, להלן טריק פשוט בו תוכלי להשתמש כדי לקחת את הדברים בפרופורציה:

ד"ר מרים אדהן, פסיכולוגית וסופרת, מציעה שבכל פעם שמשהו בחיים מטריד או מרגיז אותנו, כדאי לתת לו ציון בסולם מנטלי מ-1 עד 10, כאשר 10 מייצג את הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ו-1 מייצג משהו שאינו משפיע כלל על שלוותנו. השניות הספורות הדרושות כדי לעשות זאת, יכולות לעזור לך להירגע, לחשוב בהיגיון ולראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר. זה עוזר לנטרל מצב בעל פוטנציאל להתפוצצות.

טריק נוסף שתוכלו להשתמש בו, הוא "מילת קוד". את וחברך תוכלו לסכם על "מילת קוד" שתאותת לשניכם, שמשהו ממש מסעיר אותך. כך, אם תזכירי את המילה, זה יאותת לו שאת מתקשה מאוד לשלוט על כעסך. במצב כזה תוכלו להסכים, שכרגע את משחררת קיטור ושאחר כך, כשתהיי רגועה, תלבנו את הנושא. באופן זה תמנעו מלהפוך כל דבר לוויכוח, כיוון שאחד מכם נתון כרגע בסערת רגשות.

למעשה, בכל פעם שיש משהו שאתם רוצים לדבר עליו, בעיקר אם אחד מכם מוטרד, נסו לקבוע זמן בו תוכלו לדון בנושא בצורה רציונלית. ייתכן שתתקשי להימנע מלהכריח את חברך לדבר על נושא, רק בגלל שאת מרגישה צורך לשפוך את הלב, אבל לסבלנות יש יתרונות משלה. כמה שעות לאחר מכן, את עשויה לגלות, שתגובתך הייתה מוגזמת לחלוטין. אם תתני לעצמך זמן לחשוב על מה שאת רוצה לומר בצורה הגיונית, נקודה אחר נקודה, ייתכן שתהיי מוכנה טוב יותר לפתור את הבעיה, במקום פשוט להתווכח עליה.

אנו מקוות שעצות אלה יסייעו לך להתמודד עם טרדות החיים בצורה מאוזנת ויעילה יותר, שתשפיע באופן חיובי על כל מערכות היחסים שלך.

רוזי ושרי