רוזי ושרי היקרות,

בשנה שעברה התחלתי לצאת עם מכר ותיק שלי שהתגרש, ואני מתקשה להתמודד עם כל הדברים הרגשיים שעוברים עליו.

הוא נשבע שהוא לא רוצה לחזור לאשתו לשעבר, אבל הוא מדבר אתה כל הזמן ושולח לה דואר אלקטרוני (והיא עונה לו) כמעט כל יום. אין להם ילדים, אבל לאחרונה הם התחילו מעין "שמירה משותפת" משונה על הכלבים שלהם. הוא לוקח אותם בסופי שבוע והיא לוקחת אותם במהלך השבוע. זה מתחיל להפריע לי. לאחרונה הייתי בבית החדש שלו, אבל היה עליי לעזוב כי היא עמדה להגיע "לראות את הדירה החדשה". בכיתי כמעט יום שלם. כשאני מנסה לשוחח עמו על הרגשתי, הוא פשוט אומר, "את סתם מקנאה" ודברים פוגעים אחרים.

עברנו הרבה, כולל החלטה שלו להפסיק לצאת אתי, רק כדי לשוב ולשנות את דעתו. הוא הכיר אותי להוריו, ורוצה לבלות זמן עם הוריי. הכל נראה כל כך מבלבל. הוא אומר שהוא מאוהב בי, אבל העבר משתלט. אני לא יודעת מה לעשות.

בהמלצת רופא המשפחה הוא התחיל לקחת תרופות נגד דיכאון, אבל הוא לא לוקח אותן באופן סדיר ומפסיק לעתים תכופות, מה שגורם לו לתנודות חדות במצב הרוח. יש לו הרבה תכונות נפלאות והוא ידיד ותיק. לכן, אני לא בטוחה אם עליי לעזוב, או לחכות עד שירגיש שוב יותר בטוח בעצמו.

כל עצה תזכה להערכה רבה.

פ.

פ. היקרה,

את צודקת לחלוטין בהרגשתך שהגבר הזה עדיין לא הסתגל למצבו החדש. למען האמת, רוב האנשים זקוקים לזמן ניכר, על מנת להתמודד עם הרגשות הסותרים המתעוררים בהם, כתוצאה מסיום נישואיהם. מלבד זאת שעל שני הצדדים להשלים עם כל מה שקרה, עליהם להסתגל לשינויים רבים בחייהם וביחסיהם עם אחרים.

גם אם האדם מודה בכך שגירושין היו האפשרות הטובה ביותר, עדיין עליו לעבור תהליך של אבל (הכחשה, כעס, התמקחות, דיכאון וקבלה), שעלול להימשך מספר חודשים ואפילו מספר שנים. ניתן לקדם תהליך זה בעזרת חברים תומכים או איש מקצוע, אולם לא ניתן לקצרו או לדלג עליו.

בעולם אידיאלי, גרושים טריים לא היו שבים לזירת ההיכרויות, עד שהם לא היו מוכנים לעבור את שלבי האבל ולבנות לעצמם חיים חדשים. במקום זאת, אנשים רבים כמו גבר זה, להוטים כל כך להחליף את מה שאבד להם, שהם חוזרים לזירת ההיכרויות בשלב מוקדם מדי. לעתים, אדם פגוע רגשית נכנס לתוך מערכת יחסים לא בריאה, כיוון שהוא פגוע או מבולבל מכדי לבחור את הבחירות הנכונות ביותר עבורו. אחרים מתחילים לבנות קשר חדש בעל פוטנציאל בריא ויציב לקראת נישואין, אולם הם נתקלים בקשיים, כיוון שלא השתחררו מהמטען העודף של העבר. קשיים אלה עלולים להכניע ולעתים אפילו להרוס משהו מבטיח ביותר.

אנו סבורות שגבר זה עדיין לא סיים את תהליך ההשלמה עם גירושיו, והוא זקוק לזמן רב יותר להסתגלות ולשחרור הדברים שעדיין קושרים אותו לאשתו לשעבר. עליו ליטול את התרופות שנרשמו לו נגד דיכאון על בסיס קבוע, וללא ספק הוא יפיק תועלת רבה מפגישות עם מטפל, שיסייע לו בהתמודדות עם מעבר לא פשוט זה בחייו.

מוטב ששניכם תקררו את היחסים ביניכם בזמן שהוא מחלים. בהקשר זה, לפנייך מספר אפשרויות, כשלכל אחת מהן תוצאות אחרות, כך שהבחירה בידייך:

  1. אתם יכולים להפסיק להיפגש ולראות כיצד כל אחד מכם מרגיש לגבי השני לאחר מספר חודשים. ייתכן שעד אז, אחד מכם או שניכם לא תהיו מעונינים בחידוש הקשר, או ששניכם תהיו מוכנים לנסות לבנות קשר לטווח ארוך.

  2. אתם יכולים להפסיק להיפגש בצורה "רומנטית" ולהמשיך להיות "ידידים". עם זאת, גישה זו בדרך כלל לא עובדת, כיוון שהיא רק מבלבלת יותר ומשמרת את הקשר הרגשי שלך כלפיו, כך שלא תוכלי להמשיך הלאה בחייך.

  3. אתם יכולים להמשיך להיפגש, בתנאי שהוא ייקח את התרופות שלו באופן קבוע וילך לטיפול.

הוא ללא ספק יעריך את תמיכתך הרגשית ואת ההבנה שלך בתקופה קשה זו שהוא עובר. כפי שעשית בחוכמה עד כה, המשיכי להימנע מחיכוכים מתמשכים עם אשתו לשעבר. זהו דבר שעליו להתמודד עמו בכוחות עצמו. אין ערובה לכך שקשר זה יימשך אם תנסי גישה זו, אולם בלי מחויבות מצדו ליטול את התרופות ולהתחיל טיפול פסיכולוגי, איננו חושבות שזה יצליח.

אנו מקוות שבכל דרך שתבחרו, שניכם תוכלו ליישב את העניין ולמצוא את מבוקשכם.

רוזי ושרי.