רוזי ושרי היקרות,

מזה כחצי שנה אני יוצא עם אישה נהדרת שבהחלט יש לה את כל התכונות החשובות לחיים משותפים עליהן אתן תמיד מדברות.

עם זאת, אחת הבעיות העיקריות שהתעוררה במהלך היכרותנו, היא שאישה זו פשוט לא משכילה כמוני. אני מעין 'פרופסור' – 'תולעת ספרים' ומאז ילדותי קראתי כמעט כל מה שנכתב עלי אדמות. אני פשוט אוהב לדעת דברים.

היא בדיוק ההפך. למעשה, לעתים היא מדהימה אותי בחוסר הידע שלה לגבי דברים שנראים בסיסיים בעיניי. אוצר המילים שלה דל כמו גם יכולת האיות שלה. אמנם היא עלתה לארץ בתור ילדה, אבל לא נראה לי שזו הסיבה. היא לא אוהבת לקרוא, היא לא פקחית והיא לא נוטה לנתח את מה שעובר עליה בחיים. בקיצור, היא ממש לא הטיפוס האינטלקטואלי.

אתן בוודאי שואלות את עצמכן, אם כך מדוע אני עדיין נמשך אליה. התשובה היא, שאינני יודע. היא מדהימה אותי בתחומים רבים אחרים. הפסקנו להתראות לפני כחודשיים, אבל דמותה עדיין חקוקה בלבי. לא עובר יום (ולפעמים לא עוברת שעה), מבלי שאחשוב עליה.

כשהפסקנו להתראות, היה לי קשה מאוד "לשחרר" אותה. במשך זמן מה התכתבנו באי-מייל, אבל אני חושב שהצקתי לה יותר מדי. היא הרגישה "מנוצלת" וכאילו היא נמצאת על נדנדה רגשית, אז בסוף הנחתי לה ללכת. אבל, אני תמיד מוצא את עצמי חושב, מתי נשוב להיות ביחד. אני חושש שאולי עשיתי טעות. אז מה אם היא מעולם לא שמעה על שייקספיר או על סטאלין והיה עליי ללמד אותה גם מה הפירוש של כמה מילים? כבר חודשיים אני מייסר את עצמי ונראה שאני לא מסוגל להשתחרר ממנה. יצאתי עם נשים אחרות מאז, אבל אף אחת מהן אינה משתווה אליה!

שאלתי היא, האם רמת ההשכלה והאינטליגנציה אכן משמעותיות לחיי הנישואים? האם הייתה זו טעות איומה מצדי, לסיים את הקשר? אשמח לשמוע את דעתכן.

מ.

מ. היקר,

לדבריך, לך ולאישה זו היו את כל התכונות שפירטנו כתכונות חיוניות למערכת יחסים בריאה וטובה. אולם, אחת מתכונות אלה היא כבוד הדדי ונראה שתכונה זו לוקה מעט בחסר במערכת היחסים שלך.

לא חסרים נישואים מאושרים בהם אחד הצדדים הוא אינטלקטואל והשני לא, אחד הצדדים משכיל מאוד והשני בעל השכלה בינונית, או שאחד הצדדים עמקן, בעוד שהשני מסתפק בידע כללי בסיסי ביותר על החיים. יחד עם זאת, בנישואים אלה בן הזוג המשכיל, מכבד מאוד את בן או בת הזוג שלו.

לא ניתן לצפות מבני הזוג, שימלאו באופן מוחלט זה את צרכיו של זה. ניתן לספק את הצרכים האינטלקטואלים במקום העבודה או במפגש עם חברים.

המאפיין את כל אחת מהדוגמאות שציינו, הוא ההערכה הרבה שרוחשים בני הזוג זה לזו.

אנו מכירות זוגות רבים הנשואים באושר, שאחד מבני הזוג ספורטאי מקצועי והשני בקושי מזיז את ישבנו, או שאחד מבני הזוג פסל מוכשר, והשני בקושי מצליח להחזיק עיפרון, או שאחד הצדדים זמר וגיטריסט בעוד שהשני זייפן כרוני ששר רק באמבטיה, או שאחד הצדדים הוא שף מוכשר, בעוד שהצד השני בקושי יודע לטגן חביתה. המאפיין את כל אחת מהדוגמאות שציינו, הוא ההערכה הרבה שרוחשים בני הזוג זה לזו, כשכל אחד מהם תומך בעיסוקיו של בן זוגו (מבחינה אינטלקטואלית, אומנותית, ספורטיבית וכו') ואינו מרגיש מאוים או פחוּת-ערך כתוצאה מההבדלים הקיימים ביניהם. למעשה, בני הזוג מרגישים כי ההבדלים ביניהם משלימים אותם!

לכן, כדי שתוכלו לשקול חיים משותפים ביחד, עליך להחליט אם אתה אכן מכבד אישה זו בכנות ולהחליט אם להתייחס לפער האינטלקטואלי ביניכם כאל תכונת אישיות, במקום להתייחס לכך כאל פגם באופייה שיש לתקנו.

ייתכן גם שהאישה עמה יצאת נהנתה מהעובדה שהרחבת את אופקיה בידע הרב שלך. ייתכן שאיש מעולם לא עורר את הסקרנות האינטלקטואלית שלה.

עליך לשקול גם את האפשרות, שאוצר המילים והמודעות התרבותית המוגבלת שלה, עלולים לנבוע ממחסום בשפה. ילד שמגיע לארץ חדשה בגיל 10 עלול לסחוב עמו פערים הקשורים לשפה ולתרבות החדשה במשך שנים רבות. כמו כן, ייתכן גם שיש לה לקות למידה שמעולם לא אובחנה.

כיצד עליך להמשיך מכאן? אם אתה יכול לומר בכנות שאתה מכבד ומעריך אישה זו ושאתה יכול לקבל את ההבדלים האינטלקטואליים ביניכם, הרי שאז עליך לנהל עמה שיחה ארוכה ומעמיקה לגבי הרגשתכם זה כלפי זה ולבדוק, האם שניכם רוצים לחדש את הקשר.

אם אינך יכול לקבל את ההבדל האינטלקטואלי ביניכם ולכבד אותה למרות הכל, הרי שעשית את הדבר הנכון בכך שסיימת את הקשר. ובמקרה זה, אנו מציעות לך... לחפש ספר טוב ומקצועי, שיסייע לך להתגבר על האובדן ולהמשיך בחייך.

כל טוב,

רוזי ושרי