רוזי ושרי היקרות
אלון ואני בני 30 ו"יוצאים קבוע" מזה חצי שנה. שנינו מסכימים כי יש בינינו הרבה מן המשותף, אנו תומכים זה בזו ונהנים להיות ביחד.
אתמול בערב, באופן לא כל כך אקראי העליתי את נושא עתידנו המשותף ושאלתי את אלון מתי לדעתו כדאי לנו להתארס. נדהמתי מתשובתו. הוא ענה לי, "למה את מתכוונת? כיף לנו ביחד, אני מקווה שזה יימשך אבל לא היו לי כוונות להתחתן בשנים הקרובות." אלון רוצה להחזיר את כל סכום ההלוואה שלקח עבור לימודיו, ולהתבסס מבחינה מקצועית לפני שהוא מתחייב לחתונה ומשפחה.
מצד שני, אני בת 30 ואיני מעונינת לחכות שלוש עד חמש שנים ורק אז להתחיל לחשוב על משפחה. וגם אם אחכה, איך אוכל לדעת אם אלון עדיין יתחתן איתי?
אני חושבת שאלון בהחלט מאמין בשיקולים שלו שאומרים לא להתחתן כרגע אבל, עליי לומר בכנות, אני לא חושבת שנישואין דורשים את ההשקעה הכלכלית עליה הוא מדבר. לשנינו משרות טובות ומשכורות טובות. האם עליי לומר לאלון מה דעתי בנושא? האם אני עלולה לאבד אותו, אם אעלה את הנושא? מה עליי לעשות?
פ.
פ. היקרה
אם נישואין חשובים לך, תנהגי בהתאם. אל תרשי לעצמך לשבת בחיבוק ידיים ולחכות ליום שבו יעלה אלון את הנושא. עלייך לספר לאלון שאת מעונינת להתחתן איתו ואף ולהסביר לו שנותרו לך שתי ברירות. האחת, להיפרד ממנו, למרות אהבתך ואז להיפגש עם גברים שמעונינים בחתונה בדיוק כמוך. השניה, להישאר עם אלון בתנאי שיחליט שהוא רוצה אותך בחייו ומעוניין לשנות את לוח הזמנים שלו ביחס לחתונה – ולהתארס בשמחה.
יכול להיות שלמרות החיבה ההדדית שלכם, אלון מעולם לא ראה בך את אשתו לעתיד ולכן, כפי שחששת, אף לא יחשוב להינשא לך גם בעוד מספר שנים. במקרה זה, התגובה הנכונה עבורך היא להבין שממילא כבר "איבדת" את אלון כבעל לעתיד ומומלץ להפסיק להיפגש איתו לאלתר.
יכול להיות שאלון חשב להתחתן איתך בעוד מספר שנים אם הקשר ימשיך להיות טוב, אבל הוא פשוט עדיין אינו מוכן רגשית להתחתן איתך או עם כל אחת אחרת בשלב זה בחייו. גם במקרה זה, מוטב להיפרד ממנו. אם תחכי שיהיה מוכן למחויבות, את עלולה מחד להגיע לשום-מקום כי שניכם יצאתם זמן רב מדי ללא מחויבות ומאידך להתחיל לבכות ולהתמרמר על כך שחיכית כל כך הרבה זמן כדי להקים משפחה.
יחד עם זאת, יכול להיות שבין האפשרות להמשיך בלעדייך לאפשרות להינשא לך בטרם תכנן, אלון יעדיף לשקול את הנושא שנית ולהחליט שהיות שאת ומוסד הנישואין חשובים לו, מוטב לו לעשות שינוי בלוח הזמנים שלו. הבחירה שייכת לאלון בלבד. אל לך להתחכם ולנסות לקרב אותו לדרך המחשבה שלך, פן יכעס לבסוף שאילצת אותו להיכנס למצב בלתי רצוי.
במקביל, אינך יכולה להרשות לעצמך לשבת ולחכות זמן רב עד שיחליט כי חתונה איתך היא בראש מאווייו. הציבי לעצמך אולטימטום (לא לאלון): את עוזבת אם אינו מעוניין להתחתן ועלייך לעשות זאת גם אם הדבר יכאב לשניכם במשך זמן מה.
חבל. שהתחלת להיפגש עם אלון, עשית את הטעות שמרבית האנשים עושים. לא הבהרת לו את מטרותייך בשלב מוקדם. כשיוצאים למטרת נישואין, חשוב לצאת עם אנשים בעלי אותה מטרה. או, לאחר שיוצאים עם מישהו מספר שבועות, מעלים את הסיבה מדוע נפגשים: כדי למצוא בעל או אישה לעתיד. אם לבן הזוג, מטרה זהה, תוכלו לבדוק איך הקשר מתפתח. אבל אם שני בני הזוג אינם משדרים על אותו הגל, מוטב להפסיק מיד, בטרם ייפגע אחד מכם מקשר שלא מוביל לשום מקום.
רוזי ושרי
(5) מ, 1/4/2004 11:13
לדעתי אל תחכי
לדעתי בלבד. אל תחכי שנים מספר, אינך יודעת מה יהיה?
הזמן רץ אם הוא היה מטורף הוא היה קופץ על ההצעה ללא קשר לשום שיקול שבעולם.
(4) סיון, 3/12/2003 09:23
למה חבל?!
מזדהה עם הכתבה,
ואכן חשוב להבין, וכדאי כמה שיותר מוקדם, האם בן הזוג רואה באופן זהה את מטרת הקשר. ועוד יותר חשוב לא לסחוב קשר עם הבטחות שימומשו רק בעתיד הרחוק.
אבל את הבירור הזה צריך לעשות בזמן נכון ומתאים.
הכותבת מספרת שהיא יוצאת עם הבחור רק חצי שנה, והיועצת אומרת, חבל שלא בדקת איתו מההתחלה.
ואני אומרת- נכון שהיא בת 30 וחבל לבזבז כל רגע אם מטרתה היא להתחתן,
אבל חצי שנה?? מה זה נקרא אם לא התחלה??!!בטח שזה זמן סביר לבחינת הקשר ובוודאי שאינו נחשב לבזבוז זמן.
ועוד אני שואלת- במיוחד בגילאים שאינם צעירים מידיי אבל גם לא מבוגרים (28-29) לחתונה, נראה לי קצת מלחיץ לשאול מישהו כבר בהתחלה אם הוא חושב להתחתן, הרבה פעמים ההכרות עם המישהי הנכונה, היא זאת שמובילה בחורים בגיל כזה לחשוב להתמסד, והבחורים הבאמת שווים לא נכנסים לקשר במטרה להתחתן, אך בסוף הם בכל זאת מתחתנים. כך לפחות ראיתי עם הבחורים האטרקטיבים סביבי.
לסיכום במשפט אחד- חשוב לברר את העניין, אבל בזמן הנכון. ולא להפיל על בחור חדש תיק של חתונה לפני שבכלל מכירים אחד את השני ורוצים לדעת אם זה מתאים או לא.
(3) אלמונית, 28/10/2003 13:18
זמן לאולטימטום
אני מזדהה עם הסיפור של פ.
אני יוצאת עם בחור (צעיר ממני בשנתיים) כחצי שנה וכבר אחרי חודשיים עלה עניין הנישואים מצדו, הוא כל הזמן מדבר על משפחה, ילדים, איפה נגור, ניקח משכנתא, אבל טכלס הצעת נישואים לא קיבלתי ממנו.
כל הזמן אני אומרת לו שיפסיק ללכת סחור סחור ושיעשה את הצעד, אפילו אמא שלו מדברת איתנו על זה כל הזמן, אבל הוא כנראה מפחד ממשהו ואני לא יודעת מה זה?
ממה הוא מפחד? ואני יודעת שזה לא קשור לגיל שלנו או לאהבה שלו אליי (מה שכן הוא טוען שהוא אוהב אותי יותר ממה שאני אותו, ואני אומרת שאי אפשר למדוד אהבה).
ס.
(2) טל, 12/9/2003 02:09
בן זוגי בן 36 ועדיין חושב שהוא פיטר פן. לצערי, בקרוב גם עלי יהיה להחליט אם אני נותרת לצידו ללא ההתחיבות לנישואין או, יחד עם כל הכאב, לעזוב ולמצוא את עתידי לצד פרטר אחר.
חשוב לציין, כי ההחלטה קשה לטווח הקרוב, אך עדיפה לטווח הארוך.עלי , בעצמי , לזכור זאת!
(1) אנונימי, 2/8/2003 00:00
הכרויות
הזדהיתי מאוד עם נושא ותוכן המאמר...