רוזי ושרי היקרות,

מניסיוני, בכל נישואין טובים קיימת מידה מסוימת של חוסר הסכמה. בילדותי, ראיתי את זה אצל ההורים שלי – לא מריבות חמורות, אבל חילוקי דעות ברורים שלפעמים באו לידי ביטוי בטונים גבוהים. ראיתי את זה גם אצל רוב חברותיי הנשואות.

בשנה האחרונה אני יוצאת עם גבר, ואנחנו מסתדרים פשוט נפלא. יש לנו אותם תחומי עניין וערכים, ונראה שאנחנו באמת מתאימים. ובכל זאת אני לא מצליחה להוציא לי מהראש משהו שסבתא שלי הייתה תמיד אומרת: מריבות מחזקות את הקשר.

כשאני חושבת על זה, במשך כל השנה האחרונה הוא ואני לא רבנו אפילו פעם אחת – ואפילו לא קרה שהייתה בינינו חוסר הסכמה! אנחנו משוחחים לעומקם של דברים, ושנינו מבינים את הצורך לוותר ולהתגמש, כך שאיננו מרגישים כל צורך לריב.

יש לנו בעיה?

ש.

ש. יקרה,

אנחנו שמחות שהעלית את השאלה. את צודקת בהחלט שבכל מערכת יחסים תקינה קיימת מידה של חוסר הסכמה. לא משנה כמה טוב הקשר בין שני בני אדם, תמיד יהיו הבדלים בנקודת המבט שלהם, בדעותיהם ובדרך בה הם עושים דברים. אם שניהם אנשים נוחים ובעלי מצב רוח מאוזן, הם יקבלו בשלווה את רוב ההבדלים הללו – אבל עדיין ייתכנו נקודות שוני ואפילו קונפליקטים מדי פעם. לא יתכן מצב שבו שני בני אדם יסכימו תמיד על הכל, חוץ מאשר בסרטי מדע בדיוני.

יכולות להיות מספר סיבות לכך שלא התעוררו בינך לבין בן זוגך שום ויכוח, מריבה או מחלוקת, ולכך שאתם מאמינים שאתם מסוגלים תמיד לפתור את הדברים בדיבור או בהתגמשות.

1) יתכן שאחד מכם או שניכם נמנעים ממחלוקות. אדם כזה עשוי להימנע בקביעות מלבטא את רגשותיו או דעותיו, או לטאטא אל מתחת לשטיח בעיות שדורשות התייחסות. יתכן שאנשים עושים זאת משום שהם חוששים מוויכוחים, להכעיס את השני, שידונו אותם לכף חובה או לעורר תהליך שעלול להביא בסופו של דבר לסיום הקשר.

הדחקת רגשותיו האמיתיים של אחד הצדדים עלולה להפוך בהמשך למקור לכעס

יש הבדל בין הימנעות קבועה מקונפליקטים לבין גישה של "לבחור את המלחמות" שלך. הגישה האחרונה היא דרך בריאה – לקבל בקלות את הדברים הקטנים ולהעלות לדיון רק את אלה שנראים עקרוניים וחשובים. אולם כשמישהו נמנע בקביעות מלבטא חוסר הסכמה או להעלות דברים שמטרידים אותו באמת, הוא מדחיק את רגשותיו האמיתיים, ואלה עלולים להפוך בעתיד למקור לכעס. מה שלרוע המזל קורה פעמים רבות הוא, שבסופו של דבר האדם הזה מתפוצץ בכעס על דבר פעוט לכאורה ש'שבר את גב הגמל'.

2) בחלק מהמקרים אין מריבות בין בני זוג משום שהאחד מוותר בקביעות לשני. לפעמים זה נראה כאילו שהם יודעים לשאת ולתת ביניהם ולעבד יחד את הדברים, אולם המציאות היא שאחד מהם נכנע לעתים כל כך קרובות, עד שמערכת היחסים שלהם כבר לא מאוזנת. יתכן שהאדם שמוותר עושה זאת מהסיבות שתיארנו קודם, או משום שהוא מסביר לעצמו שההיגיון והחשיבה של בן זוגו טובים יותר משלו.

גם שותפים למערכת יחסים בריאה מוותרים זה לזה מפעם לפעם, למשל כשהם מחליטים שהעמדה של בן זוגם חזקה יותר משלהם או שהנושא חשוב יותר לבן הזוג מאשר להם. אולם כל זה חייב להיות מאוזן. האיזון הזה חסר כשבן הזוג או שניהם מתייחסים תמיד לרגשותיו, דעותיו או ערכיו של השני כחסרי משמעות או כפחות מבוססים, או כשצד אחד שולט על מערכת היחסים משום שהוא חייב שהדברים יתנהלו בדרך שלו.

3) יש בני זוג שעדיין נמצאים בשלב ההיכרות ואינם רבים משום שהם עדיין לא דנו בסוגיות משמעותיות. יתכן שהם מתרחקים באופן מודע או בלתי מודע מתחומים שבהם הם חשים בשוני. או שהם מתמקדים בבילוי נעים יחד, ולכן שומרים על מערכת יחסים ברמה שטחית יחסית. ראינו זוגות רבים ששוחחו לראשונה על נושאים חשובים במהלך האירוסין או לאחר הנישואין, ואז היו המומים לגלות שהם לא מתואמים כמו שהם חשבו. הם עלולים לגלות פתאום שהם לא יודעים כיצד ליישב את נקודות המחלוקת בדרך יעילה או שהם כל כך רחוקים זה מזה בנושאים בסיסיים, שעצם יסודה של מערכת היחסים שלהם נמצא בסכנה.

מיומנויות זוגיות

חוסר הסכמה וויכוחים הם דבר בלתי נמנע במערכת יחסים רגילה, וחשוב שאת ובן זוגך תבחנו טוב יותר את הדינאמיקות של מערכת היחסים שלכם. ראשית, שאלו את עצמכם אם אחת או יותר מהתבניות שהזכרנו לעיל מתאימה למה שקורה אצלכם. בנוסף, חשבו האם אחת מהן מתארת את הדרך בה אתם מטפלים במחלוקות וויכוחים עם אנשים אחרים בחייכם – שותפים לדירה, חברים לעבודה, ידידים, שכנים, בני משפחה. אם אחד מכם נוטה להימנע לעתים קרובות מלבטא את רגשותיו או מחשבותיו האמיתיים, או שהוא מוותר בקביעות לאחרים או דוחק את רגשותיו או דעותיו האישיות הצידה כחסרי חשיבות או פסולים, אנחנו ממליצות לו להיפגש עם יועץ וללמוד כיצד לשפר את הביטחון העצמי שלו ולבטא את עצמו.

יתכן גם שאתם מגיעים מבית שבו ההורים כל הזמן מתווכחים

אנחנו מציעות גם שכל אחד מכם יבחן מקרוב כיצד מטפלים במחלוקות או באי הסכמה במשפחה שלו. בצד החיובי, יתכן שפיתחתם סגנון נוח של קח-ותן בזכות ההורים שלכם. מצד שני, יתכן שסיגלתם את הנטייה המשפחתית להימנע מעימות ביחס לנושאים קשים או להניח לדעתו של אחד הצדדים לשלוט. יתכן שהוריכם נטו להתעלם מעניינים חשובים, משום שהם מתייחסים זה לזה ברמה שטחית. יתכן גם שאחד מכם מגיע מבית שבו ההורים כל הזמן התווכחו, וכעת הוא רוצה להימנע מעימותים משום שהוא חושש לגלוש לאותה דינאמיקה.

במערכת יחסים בריאה, בני הזוג יכולים לבטא את מחשבותיהם, רגשותיהם ודעותיהם. אם יש ביניהם חוסר הסכמה, יש להם דרך יעילה כיצד להעלות את טיעוניהם ולהגיע להחלטה. לפעמים הם יישאו ויתנו ויגיעו לפשרה שתישמע הגיונית לשניהם. לפעמים אחד הצדדים "ינצח" בסיבוב הזה, ובפעמים אחרות אחד מהם ייכנע או יוותר. יהיו זמנים בהם הם ימצאו שהכי טוב "להסכים שלא מסכימים" ולמצוא דרך כלשהי לחיות עם השוני. ולפעמים, הם יגיעו לפשרה שאף אחד מהם לא יתלהב ממנה, אבל שניהם יבינו שהיא הטובה ביותר במצבם.

אלו הן מיומנויות שחלק מהאנשים מביאים אל המערכת הזוגית באופן טבעי, משום שהם למדו אותם בבתיהם או במצבים אחרים בחייהם. אחרים יכולים לפתח את המיומנויות הללו בהשתתפות בסדנא בנושא תקשורת זוגית או בעבודה עם יועץ זוגי. אם נראה לך שאת ובן זוגך זקוקים להנחיה בתחום הזה, אנחנו מקוות שתפיקי תועלת מהמשאבים הרבים שיכולים לעזור.

אם אתם שוקלים נישואין, חשוב במיוחד לשוחח על נושאים שיתכן ועדיין לא העליתם לדיון ביניכם, ולהיות אמיתיים ופתוחים ביחס לדעותיכם ונקודות מבטכם. נושאים אלה יכולים להיות מטרות חיים, יחס למסורת, גישות כלכליות, והצורה בה אתם רואים את הנישואים וההורות. אל תפחדו מההבדלים ביניכם – אתם צריכים להכיר אותם, ולפתח יחד כלים כדי להתמודד איתם. הגישה הזאת תועיל לכם מאוד במשך חייכם.

בברכת הצלחה בדרכך,

רוזי ושרי