רוזי ושרי היקרות,
לא מזמן החליטה הארוסה שלי לפרק את קשר האירוסין בינינו, אחרי שכמעט אי אפשר היה להפריד בינינו מאז שהכרנו. היא לא נתנה לי כל סימן שהפרידה עומדת להגיע. לאמא שלה יש השפעה שלילית רבה על חייה, וארוסתי לשעבר מסרבת להיפגש איתי כדי לנסות לשקם את הקשר.
אני אוהב אותה והייתי מוכן לתת הכל כדי לשוחח איתה לבד. התקשרו אלי מכרים משותפים כדי לומר שהיא מבקשת שאני אפסיק לנסות ליצור איתה קשר. אני חושד שאמא שלה משמיצה אותי במידע שקרי, ולי אפילו לא ניתנה אפשרות תגובה.
הלב שלי שבור.
ר.
ר. היקר,
אנחנו מבינות שאתה עובר תקופה קשה מאוד, אבל נראה לנו שהגיע הזמן שתתאבל על הפרידה ותמשיך הלאה. אנחנו מבינות שהיית מופתע לגמרי ושנפגעת עמוקות כשארוסתך שברה את האירוסין - תגובה נורמאלית בהחלט לפרידה כל כך בלתי צפויה. הרצון שלך לשכנע את ארוסתך לשעבר לשנות את דעתה, והתקווה שאם רק תוכל לשוחח איתה לבד היא תודה שהיא נכנעה ללחץ של אמא שלה, גם הם תגובות נורמאליות לפרידה.
רוב בני האדם שעומדים מול חווית אובדן משמעותית חווים מספר תגובות דומות לאלה שאתה עובר. תהליך ה'אבלות' מתואר כהכחשה של מה שקרה (לא יכול להיות! זה לא היה הרעיון שלה. זה לא מה שהיא רוצה באמת). כעס ("אני כועס שהיא עשתה לי את זה" או "אני שונא את האמא שלה שלחצה עליה לעשות את זה). דיכאון. מיקוח ("אילו רק הייתי יכול לשוחח איתה, הייתי יכול לעזור לה להתנגד לאמא שלה ולחזור להיות ביחד"). לא נדיר שאדם שמתאבל על אבדן יחווה חלק מרגשות אלה במהלך האבלות. אבל בסופו של דבר, הצעד האחרון חייב להיות קבלה - השלמה שזה מה שקרה.
לפעמים, מרוב שהאדם רוצה להשלים, הוא מרחיק עוד יותר את השני
לא נדיר גם שאדם שאוהב מאוד את ארוסתו שעזבה אותו, ינסה לשכנע אותה להתחרט. כאן המצב נהיה קצת דביק. נראה שהיית עקשן במיוחד, עד כדי כך שה'לשעבר' שלך פנתה למכרים משותפים כדי ללחוץ עליך להניח לה. לפעמים, מרוב שהאדם רוצה להשלים, מאמציו משיגים בדיוק את המטרה ההפוכה. הוא מרחיק עוד יותר את הצד השני, שמרגיש שמטרידים אותו או עוקבים אחריו.
למרות שאתה אוהב את האישה הזאת, אתה לא יכול לאלץ אותה להתחתן אתך. זאת חייבת להיות ההחלטה שלה. בשלב כלשהו אדם שלבו נשבר חייב לומר לעצמו, "אני רוצה אותה. ניסיתי לשקם את הקשר, אבל היא לא מעוניינת. ולמרות שלבי נשבר, עליי לכבד את החלטתה." אנחנו יודעות שקשה לך לעשות את זה משום שאתה מאמין שאמה של ארוסתך לשעבר הפעילה עליה לחץ, אבל אתה חייב לעשות זאת. אם ארוסתך לשעבר נאלצה לפנות לעזרת אנשים אחרים, ועדיין קשה לך לקבל את בקשתה להניח לה, יתכן שתזדקק לעזרתו של גורם שלישי שיעזור לך להבין מדוע כל כך קשה לך להתנתק, וכן יעזור לך לעשות את זה.
יתכן שיהיה לך קל יותר להשלים עם הפרידה ולהיפטר מתקוותיך לחידוש הקשר, אם תבחן את המצב מנקודת מבטה של ארוסתך לשעבר. למרות שלך לא היה שום סימן לפני הניתוק, אין לנו ספק שעבורה הייתה זו החלטה קשה וכואבת, ולא משנה אם היא הושפעה מאמה. בסופו של דבר, היא בחרה להיפרד ממך, ואין ספק שגם היא מרגישה את ההשפעות שנובעות מהחלטתה. למרות שהיא הייתה זאת שפירקה את האירוסין, היא בכל זאת זקוקה לזמן כדי לעבד את הרגשות שהיא חשה, ולחוות אספקטים שונים של אבלות כפי שתיארנו קודם. יותר מכל, היא זקוקה ל"מרווח" אישי כדי להצליח להתמודד עם מחשבותיה ורגשותיה. כשהתעקשת בניסיונותיך לשכנע אותה להיפגש אתך, לא נתת לה למצוא את המרווח אשר לו היא זקוקה כדי לעבד את המצב.
יתכן שאתה חושש שככל שיהיה לה יותר מרווח, היא תהיה יותר משוכנעת לגבי נכונות החלטתה. ויתכן מאוד שזה בדיוק מה שיקרה. אבל עליך לנסות לכבד את החלטתה, כואבת ככל שתהיה מבחינתך. אם תמשיך לנסות לומר לה שהיא "טועה, שגתה, צריכה לשמוע אותך, לשנות את דעתה וכו' ", לא יהיה בכך יחס מכבד כלפיה, אלא עקשנות שהצרכים שלך יותר חשובים משלה. ומכיוון שכבוד הוא אבן הפינה של מערכת יחסים בריאה, העובדה שאינך מכבד את החלטה אומרת שמערכת היחסים הזאת צריכה באמת להיפסק.
מכתב פחות מאיים מעימות ישיר
אנו משערות שבשבילך זה הלם, ושיש לך צורך אמיתי לסגור מעגל בנושא הזה. עצתנו היא שתכתוב לה מכתב. הדבר פחות מאיים מעימות ישיר, והוא יאפשר לך להביע את מחשבותיך בבהירות. למכתב יש גם יתרון שהיא יכולה לקרוא אותו, ולקרוא אותו שוב. מכאן ואילך הכדור יעבור למגרש שלה - אתה עשית כל מה שביכולתך. ואם לא יצא מזה כלום, תוכל להשיג את סגירת המעגל שאתה כל כך צריך, כדי שתוכל לעבד את האבדן במלואו ולהמשיך הלאה, מתוך ידעה שאתה עשית את המאמץ הראוי.
להלן נקודה נוספת שעשויה לנחם אותך במידת מה: אם היא יותר מדי מושפעת מאמא שלה עד שהיא מתכופפת לרצונה בהחלטות חיים חשובות, אז לא זאת האישה שאיתה היית רוצה להתחתן. תהיה בטוח שאמא שלה תמשיך להתערב בחייכם, ויש אפשרות מציאותית שלאישה הזאת אין עמוד שדרה לעמוד ולחשוב בעצמה. אם כך הם פני הדברים, אז ודאי טוב שגילית זאת עכשיו ולא מאוחר יותר.
אנו מבינות כמה קשה יכולה להיות הפרידה הזאת עבורך, ועד כמה אתה עדיין מקווה שארוסתך לשעבר תשנה את דעתה ותחזור אליך. אבל אינך יכול לאלץ מישהי לפגוש אותך, להקשיב לך או לשנות את דעתה. אם ניסיונותיך הסבירים לעשות זאת נדחו, עליך לחדול. משמעות הדבר היא שמערכת היחסים הזאת לא אמורה להתקיים. אם אתה זקוק לעזרה כדי להפסיק לנסות, או אם אתה מפסיק אבל מתקשה להתמודד עם כל הרגשות שמלווים פרידה כואבת, תיתן מתנה רבת ערך לעצמך אם תפגוש במטפל שיוכל לעזור לך לעבור את התהליך.
בברכת הצלחה בהמשך דרכך.
רוזי ושרי
(6) אביגיל, 27/6/2012 19:25
תגובה למייק
מאוד התרגשתי מהגוובה האכפתית. יפה לראות אנשים טובים בדרך עזרת גם לי. מאחלת לך ולאשתך חיים מאושרים !
(5) אנונימי, 12/1/2012 17:24
יישר כוח לאתר !!
מייק היקר! קראתי את התגובה שלך ומממש התרגשתי! ב"ה! אני כ"כ שמחה בשבילך! אני אומנם לא מכירה אותך,אבל לפי הכתיבה רואים שאתה אדם טוב! יישר כוח על האכפתיות מהאחר! מאחלת לך ולאישתך שנים מלאות אהבה, בריאות, שמחה אמיתית, הצלחה וברכה! שה ' ילווה אותכם וישכין שכינתו בינכם! ומי ייתן שאת שואל השאלה ה' ילווה וינתב בכל דרך בה ייבחר להתהלך!
(4) אנונימי, 11/10/2011 22:56
אל תוותר
לדעתי, יהיה לך קל לעזוב אותה נפשית אם תוכל רק לדבר איתה שיחה. בעז"ה בזמן המתאים , כשיגיע. בהצלחה
(3) ד"ר רון קדם, 11/10/2011 11:04
רודף - הודף
אכן, החוקים הללו תמיד פועלים. לבנות יחסים יש נדרשים שני צדדים. להרוס אותם מספיק צד אחד. בשלב כלשהו חייבים להתבגר ולהתגבר (בשיכול אותיות) על הרגש. לא תוכל לכפות רצונך בכוח. אם המשיכה אינה הדדית לא תהיה אהבה. כל תירוץ אחר של "אמא שלה" וכו' רק מראה שאינך בוגר ליטול אחריות על גורלך. מקווה שתהיה בוגר להבין את עומק העצה שנתתי לך כרגע.
(2) מייק, 10/10/2011 06:40
תהיה חזק ידיד (המשך)
חיכיתי לכל סימן ממנה. היא הרי אמרה לי שהיא צריכה זמן.ולאחר חודש היא שוב יוצרת קשר באומרה שהיא כ"כ מתגעגעת אליי וכ"כ רוצה אותי אך "הדת מפריעה".ושוב,כשנפגשנו היא החליטה שאני לוחץ מדי.לא אמרתי כלום,אבל היא החליטה שאני לוחץ מדי.לאחר כמעט שנה של מלחמה,שבה סיכנתי את כל מה שעבדתי עבורו,לאחר הורדת משקל רב,לאחר בריאות לקויה ולאחר שאיבדתי את כל שמחת החיים שלי,ניסיתי בניסיון אחרון לדבר איתה.וכאן היא אמרה לי שיכול להיות שהיא כבר תצא עם מישהו אחר.עזבתי משם בלב שבור,בשפל הגדול ביותר של חיי.אבל אח יקר,תדע שמהשפל הזה צומח הכל מחדש בעוצמה כפולה.אלוקים נותן לנו את הכח לעמוד בניסיונות האלו.הוא רוצה לטובתנו, וגם אם לפעמים נראה שהכל שחור,תדע שיבוא הנר שיפיץ את האור חזרה לחיים.ידידי היקר,אני כותב לך את כל זה מכיוון שאני רוצה להמליץ לך לעזוב אותה ולשחרר.זהו הדבר הכי קשה לעשות,אך אם באמת נלחמת ועשית הכל,זה כבר לא בידיים שלך.אישה שתאהב אותך לא תפחד להתעמת עם אמא שלה או להיות "יותר דתייה".אישה אוהבת אינה עוזבת,אישה אוהבת תילחם למענך כמו שאתה נלחמת למענה.תיתן לבורא עולם להחליט מה טוב בשבילך.אם זה הזיווג שלך,גם בעוד 50 שנה תמצאו אחד את השני.אם זה לא,אישה נפלאה אחרת כבר תיכנס לחייך.בגיל 31, לאחר פרידה כואבת ושנה של מלחמה, קמתי, נערתי את העפר מהבגדים, התפללתי חזק להקב"ה וביקשתי שינחה לי את הדרך.חזרתי אט-אט להיות האדם השמח שהייתי,האדם הנדיב והנותן, האדם המחייך,האדם המאמין בטוב.ניסיתי לצאת עם 10 בחורות ויותר,אבל שום דבר לא הזיז לי בלב.יצאתי למילואים ובחזרתי,חיכתה לי פתאום אשה מדהימה אחרת,אשת חיי,ככה ללא התראה מוקדמת.גם היא עברה פרידה קשה,ואלוקים הפגיש בינינו ללא שום תכנון ומאמץ.לפני חודשיים התחתנו ואנחנו הזוג המאושר בעולם."השלך על ה' יהבך והא יכלכלך",תסמוך על האבא שלנו בשמים.תתפלל לקבל זיווג שיתאים לך לפי ראות עיניו,לא ראות עינייך.תאהב,תחיה,תתן,תחייך,תחזור להיות אדם שמח.ושמחה מביאה שמחה ידידי,באחריות.אני מקווה שעזרתי לך כי זו הייתה כוונתי.מאחל לך ולכל עם ישראל גמר חתימה טובה,שכל משאלות לבנו יתגשמו לטובה.תהיה חזק אחי,אם אתה צריך עזרה או מישהו לדבר איתו שהיה באותה סירה המייל שלי במערכת. ברכה והצלחה אח יקר.
(1) מייק, 10/10/2011 06:21
תהיה חזק ידידי
אח יקר, אני יודע בדיוק איך אתה מרגיש,זה קרה גם לי בדיוק לפני שנתיים.ללא התראה מוקדמת,האישה שאיתה חייתי במשך שנתיים וחצי ולפני אירוסין,החילטה לעזוב הכל וללכת.היינו אוהבים בצורה מדהימה,אף פעם לא רבנו (!),הסכמנו על הכל,וכבר בתחילת הקשר,הבנו שאנו רוצים להתחתן.אמא שלה גם מאוד משפיעה עליה אך אצלי,המצב שלי היה הפוך,אמא שלה מאוד רצתה שנחזור להיות יחד ונתחתן.אני מכיר את התחושה הנוראית הזו,שהאישה שאתה כ"כ אוהב עוזבת בלי לומר מילה.אצלי,היא אמרה לי שיש הבדלים גדולים בראייה הדתית שלנו,שאני "דתי מדי",למרות שמתחילת הקשר חיינו אורך חיים מסורתי.אף פעם לא לחצתי עליה ליותר,היא באה ביוזמתה לכיוון הדת,באמירה שהיא מאוד קרובה לזה.ניסיתי הכל,דיברתי איתה, נתתי לה מרחב כשהיא רצתה,לפעמים במשך שבועות בלי לשמוע מילה,התייעצתי עם אנשים,ניסיתי להתעדכן עם אמא שלה.ככל שניסיתי יותר,היא אכן התרחקה יותר.לבסוף כתבתי לה מכתב,שבו שפכתי את כל הלב והנשמה שלי למשך חודש של כתיבה.ונתתי לה אותו.היא אמרה לי מאוד בכעס שהיא לא תקרא אותו ושאעזוב אותה.לעולם לא אבין מה גרם לאישה שכ"כ אהבה אותי,לכעוס עליי כ"כ.וזה בדיוק העניין,שלפעמים אין מה להבין.לפני נתינת המכתב,זעקתי כל הזמן בזעקה גדולה לשמיים,בכיתי את כל דמעותיי,התחננתי לבורא עולם שיחזיר לי אותה או לפחות שהיא תסביר לי למה.לאחר נתינת המכתב,שוב זעקתי אליו,אך אמרתי לו בלב שבור שנתתי את כל כולי במשך 3 חודשים ושהכל בידיו, שהוא יחליט מה טוב למעני.אני יודע שכל מה שאומר לך לא ישכנע אותך,אני מכיר את התגובה.והנה,שבועיים לאחר נתינת המכתב,היא מתקשרת ורוצה להיפגש.אומרת לי שהיא רוצה להתחיל שוב,אבל לא כזוג לכל דבר.נעניתי לבקשה ובמשך 3 חודשים נוספים,נלחמתי כמא אריה על האישה שאהבתי.היא כל הזמן רק שיבחה אותי איזה אדם טוב אני,כמה אני חכם ועוזר,כמה אני יודע לתת,כמה אני יפה פנימית וחיצונית,כמה היא יודעת שאם היא תעזוב זה יהיה הפסד שלה.בכל התקופה הזו,עשיתי הכל,סיכנתי את העבודה שלי (שעל התואר שהביא אותי אליה עמלתי 5 שנים),התרחקתי מהמשפחה ומהחברים,והיה לי רק אותה בראש.והנה שוב,לאחר 3 חודשים,לאחר שהכל נבנה בכ"כ הרבה מאמץ,היא אומרת לי שהיא רוצה להיות איתי אך אינה רוצה לחזור,שהיא צריכה זמן!כל עולמי חרב ברגע.היא באה אליי ובכתה באומרה שאני האדם הטוב ביותר בעולם אבל היא לא יכולה. חיכיתי לכל סימן
ערן, 19/10/2011 01:56
אין עליך אחי !!!!
הורדתי לי בסוף דימעה וכולי צוחק ומאושר כאילו פתרתי לי את חידת חיי אותו דבר מכתב פרחים דת אמא אלוהים יודע תודה אחי באמת וכל פעם אולי תחזרו אולי תחזרו ואתה כבר לא יודע במה להאחז בכל אופן תצליח אחי כנראה שבאמת אתה משהוא מיוחד אם אתה עדין ככה חדור באמונה כל הכבוד אין לי מלים מקווה לחזור להאמין בעצמי ובאלוקים אחריי שקצת אבדה לי האמונה סיפור ארוך לא קשור לבחורה בכל אופן מאחל מכל הלב בהצלחה ערן