רוזי ושרי היקרות,
לא מזמן ביטלתי את ארוסיי לגבר שחשבתי שהוא אהבת חיי. יצאנו לסירוגין במשך שנה לפני שהתארסנו. החודשיים שבאו אחר כך היו ברובם מאושרים, להוציא מספר מריבות שנבעו מ"לחץ תכנון הנישואין". ביטלתי את האירוסין משום שהארוס שלי לא שמר לי אמונים, דבר שלא הייתי מסוגלת אפילו להעלות בדעתי שהוא יעשה.
במשך ההיכרות שלנו התחברתי למסורת היהודית, וחשבתי שאנחנו עומדים לבנות חיים המבוססים על ערכים משותפים. מעשיו המפתיעים של ה'אקס' שלי, גילו לי שהוא לא מחזיק בערכים שהייתי רוצה שעל פיהם יחיה בעלי לעתיד. מובן שעכשיו הוא אומר שהוא מתחרט על מעשיו, נשבע שהוא ישנה את צורת חייו באופן משמעותי, ומבטיח שהוא מוכן לעשות הכל כדי להישאר אתי. אבל אפילו אם הוא אכן יעשה את כל השינויים האלה, אני לא בטוחה שאני מסוגלת להתגבר על מה שהוא כבר עשה.
אם ארוסי לשעבר יגלה התקדמות ברורה בצמיחה האישית שלו, האם עליי לנסות לשכוח מהעבר, לסלוח לו ולפתוח דף חדש? האם ניתן לסלוח על רמאות או שעליי פשוט לנסות להפסיק לאהוב אותו (קשה לי מאוד להיפרד ממנו) ולקוות ולייחל שאפגוש באדם הנכון בשלב מאוחר יותר? תודה רבה!
א.
א. יקרה,
שאלת אותנו אם יתכן שמערכת יחסים תיבנה מחדש אחרי שהיא התפרקה בשל הפרת אמון משמעותית. התשובה שלנו היא "כן" מסויג. לא קל להתגבר על הפרת אמון של אדם שאת אוהבת, משום שאת האמון הזה הוא צריך להרוויח כעת במחיר גבוה הרבה יותר מזה שנדרש ממנו מלכתחילה.
כיצד בני זוג מפתחים ביניהם אמון בדרך כלל? זה מתחיל בשני בני אדם שמכירים זה את זה בהדרגה, משתפים את חלומותיהם ותקוותיהם, מגלים כבוד הדדי ומעניקים זה לזה תחושת ביטחון, כך שהם יוכלו לשתף אחד את השני גם בנקודות התורפה שלהם. כל אחד מהצדדים מגלה נכונות לכבד את הציפיות המשותפות ואת ההבנות שמתפתחות ביניהם.
ארוסיכם היו התחייבות הדדית שמערכת היחסים שלכם אקסקלוסיבית. את ודאי הגעת להבנה הזאת הרבה לפני האירוסין עצמם. ב"אי שמירת האמונים", כפי שהגדרת זאת (ואנחנו משערות שמשמעות הדבר היא קשר אינטימי עם אישה אחרת), ארוסך הפר למעשה את הבטחתו, וסביר שיהיה לך קשה מאוד לקבל את הבגידה הזאת.
האם הוא חש רגשות אשמה והתוודה בפנייך, או שהוא ביטא חרטה רק אחרי שתפסת אותו?
לפני שאת מתחילה בכלל לחשוב על שיקום מערכת היחסים שלכם, היינו רוצות שתעני על מספר שאלות בקשר לנסיבות מעידתו של ארוסך – האם הייתה זאת מעידה חד פעמית או שהוא ממש יצא עם מישהי אחרת במשך זמן מה? האם השנייה הייתה מישהי עמה הוא יצא בעבר, אולי במהלך אחת התקופות בהן לא יצאתם? האם הנושא של לצאת עם אחרות עלה אי פעם לפני שהתארסתם? האם הוא חש רגשות אשמה והתוודה בפנייך, או שהוא ביטא חרטה רק אחרי שתפסת אותו?
חלק מהתשובות עלול להעיד שגבר זה לא היה נאמן באמת למערכת היחסים שלכם או שהוא מתקשה בהבנת רעיון ייחודיות קשר הנישואין, או שהוא אולי לא למד דרכים הולמות להתמודדות עם לחץ. יתכן שהוא לא משוכנע שהוא מוכן לנישואין. בכל אחד ממקרים אלה, הוא יצטרך לטפל בבעיה שלו, לפני שיוכל להתחיל לשקם את מערכת היחסים שלכם. ואפילו אם הוא התחרט מייד ובכל ליבו על הטעות שעשה – שהוא התייסר אם לספר לך משום שהוא ידע שתיפגעי, ושהוא הודה בדמעות במעשיו והתנצל – הוא עדיין יצטרך להבין מדוע הוא עשה זאת וכיצד ביכולתו למנוע זאת בעתיד.
אנחנו לא מעודדות אותך לחזור אליו, אלא אם את רואה שהוא עושה מאמץ מעשי להבין את עצמו, להבהיר מה הוא רוצה מהחיים שלו ומהנישואין שלכם, ולמצוא את המסלול עליו הוא היה רוצה לצעוד. בחינת פילוסופיית החיים שלו אולי תסייע לו לרכוש חלק מההבנה והבהירות לה הוא זקוק, אבל היא צריכה להיות מלווה בשינויים ברורים. אולם אפילו אז, אין בכך הבטחה שהוא לא ימעד בעתיד, בדיוק כפי שאין הבטחה לאף אדם שלא תהיינה לו מעידות משמעותיות בשיקול דעתו בשלב כלשהו בחייו. זה המקום בו תצטרכי לאמוד את רמת האמון המחודש שלך. רק את תדעי אם ומתי הוא צמח מספיק כדי שתוכלי לבטוח בו שוב.
אבן בוחן חשובה לאן הדרך מובילה, היא האם הוא כבר התחיל את תהליך הצמיחה והשינוי או שהוא מחכה לתגובתך לפני שהוא מתחיל. אם האפשרות הראשונה נכונה, שניכם יכולים לראות בכך תהליך, וייקח לו זמן להגיע לבהירות ולביטחון שהוא מוכן להתקדם בכיוון שהוא בחר. עליך יהיה להחליט לעצמך אם את מעוניינת להמתין ולעקוב אחרי התקדמות התהליך, או שאת מעדיפה להמשיך הלאה.
האם הוא מחכה לתגובתך לפני שהוא מתחיל בשינוי?
אם האפשרות האחרונה נכונה (דהיינו, הוא מחכה לתגובה שלך), אז הוא ודאי לא מספיק כן ברצונו להשתנות או שהוא עדיין לא מספיק בשל לנישואין, או שהוא אולי לא יודע באמת מה הוא רוצה מהחיים. נישואין יציבים מבוססים על יסודות של ערכים משותפים ומטרות תואמות, ואם הוא מאמץ את הדרך שלך משום שעדיין אין לו דרך משל עצמו, אז הוא עדיין לא מכיר מספיק את עצמו כדי שהיסודות הללו יהיו יציבים.
אם את מחליטה, שלמרות רגשותייך כלפיו, חסר לכם בסיס מתאים לבניית נישואין, ייקח לך זמן להתאבל על האבדן ולהחליט שאת מוכנה להמשיך הלאה. עצה אחת שתוכל לסייע לך בתהליך זה היא להכיר בכאב שלך, ולהודות שלמרות שאולי את אוהבת אותו, הוא לא היה בן הזוג המתאים לנישואין בשבילך. דרך נוספת לעזור להתאוששותך היא למצוא פורקן בתחום יצירתי או ספורטיבי, כדי לעזור לך לעבד את רגשותייך.
מאחלות לך הצלחה בניווט מסעך במבוך ההיכרויות.
רוזי ושרי
(7) אמונה, 13/8/2011 22:45
סולם לרדת מהעץ
נשאלת השאלה, איפה את בסיפור הזה, למה את מושכת אל חייך מישהו שלא מכבד אותך, ובוגד בך, וזה לא משנה אם הבגידה היתה בפועל או לא, אפילו אם חשת נבגדת זהו מקום לעצור ולבדוק הכל מחדש.הבדק בית צריך להיות שלך...לפעמים עם המרוץ לחתונה, לא רואים איתותים שמעידים שמשהו לא בסדר, לא רוצים לראות ..סה"כ היה לך סיעתא דשמיא, תחשבי שהורידו לך סולם "משמים" כדי שתוכלי לרדת מהעץ...מה דעתך?
(6) רחל, 8/8/2011 17:47
תדבר, תישאל!
תברר מה היא עושה ולמה. תישאל אותה ותראה לה שאכפת לך. אולי היא רוצה התיחסות ואין שום ענין שאת התאכל את הלב בלי לדעת מה מפריע לה. במיוחד אם זה משהו שלא היה בתחילת הקשר. הדברים האלה צריכים טיפול, אחרת ח"ו מתנפחים...
(5) אנונימי, 14/7/2011 20:02
עזבו הרבה מילים, פשוט עזבי אותו ותנסי להתנתק רגשית. זו עבודה שרק את יכולה לעשות. לא אף אחד אחר!
בוגד פעם אחת= יבגוד הרבה פעמים.
(4) sarika, 12/7/2011 04:44
א' יקרה !!! הוא לא שווה אפילו שתתאבלי בשבילו !!!
א' יקרה! שבוע אחרי האירוסין שלנו "רבנו" בגלל מתחים של לפני החתונה... התרחקנו אחד מהשנייה למשך כמה ימים. הארוס שלי החליט "לנסות" משהו אחר...הוא נפגש עם מישהי שהכירו לו. האם זוהי בגידה? אמנם ישבו רק לכוס קפה שעתיים ולא עשו כלום. אמנם הוא סיפר לה כי הוא מאורס. אך עדיין זו בגידה !!! למרות הכל ובעיקר בשם ה"אהבה" החלטתי למחול ולהמשיך הלאה. נישאנו. אחרי שנתיים התגרשנו. כשאין "אמון" אחד בשניה כלום , אבל כלום, לא יעזור !!! הכל ייראה יפה למראית עין....בסופו של דבר - זה יתפוצץ בפנים. שום גבר שבעולם לא שווה שתתאבלי בשבילו !! תהיי חזקה !!! תתגברי !!! ותמצאי לך מישהו שיעריך אותך כפי שאת ! שיכבד אותך ! כי אם תמחלי לו עכשיו, הוא ימצא את הפירצה בהמשך חייכם כדי לזלזל בך ולבגוד בך שוב. מחזקת אותך ! sarika
(3) נטע, 10/7/2011 17:28
אהבה וכאב לב
א. צריכה לבדוק האם הוא הרגשי חרטה על שבגד בה או כאב לשלם את המחיר שהוא אובדן הקשר- זה לא אותו דבר!! במילים אחרות, לו לא הייתה יודעת על הבגידה והייתה עדיין איתו- האם גם אז היה מתחרט. עוד לקחת בחשבון שלאחר הנישואין ואם בשעה טובה יש ילדים ואם חו"ח הסיטואציה תחזור שוב- אז היא תמצא את עצמה בכאילו מלכודת- כאב הלב והיכולת לסגת ולהתחיל מחדש יהיו פי 10 יותר קשים ממה שהם עכשיו. אולי התייעצות עם יועץ יחסים תעזור. יכול להיות שזה נס שזה התגלה בטרם הנישואין. כל אחד יכול להשתנות אבל שינוי לוקח זמן ארוך עבודה עצמית ונכונות להתעמת עם כאבים מוחבאים עמוק ו"שדים" פנימיים- הבטחה לשינוי היא לא מספיקה. מה שיוצר שינוי זה תהליך. השלב הראשון הוא להכיר בכאב שגרמת לזולת ולא להכאיב לו יותר- אם הוא היה מבין את הכאב שגרם לך לא היה מבקש ממך לחזור אליו בכזו קלות- זו דעתי. את אומרת שאת אוהבת אותו אבל האם את אוהבת גבר שמועל באימון- או את הגבר שחשבת שהוא? ז"א שראית בו מישהו אחר ממה שהוא באמת ואת המישהו הזה את אוהבת- וזה גם מי שרצית שהוא יהיה ואולי גם הוא רוצה להיות.
(2) תחיה, 10/7/2011 17:07
שאלה דומה
לרון, שאלתך אמנם דומה, אך שונה לחלוטין, בשני המקרים מדובר בשקר. אך יש שקרים שונים, השקר של רעייתך משרת משהו בקשר בינך לבין רעייתך. הוא נמצא בסקלה של בין הפחד להגיד את האמת לבין הרצון לשקר מפני דרכי שלום. אתה צריך לשאול את עצמך-מדוע רעייתי צריכה לשקר לי? אולי היא פוחדת ממך? אולי אתה לא מספיק מראה לה את חיבתך, ואולי יש לה חוסר גדול בחיבה והיא מנסה להשיג אותה אפילו במחיר של שקר. ואולי מפני דרכי שלום אינה מעוניינת שתכעס, אז עשדיף לה לשקר. תנסה לבדוק מה אצלך גורם לה צורך לשקר, ואל תכעס או תלחיץ אותה בעניין, כי הכעס והלחץ שלך יכולים לגרום להתגברות השקר. ואם רעייתך נוטה לשקר, איך לא הבחנת בזה לפני הנישואין. אם לא תכעס ותגביר את החיבה יש סיכוי שרמת השקר תפחת, או תרד לחלוטין.
(1) רון, 10/7/2011 12:28
יש לי שאלה דומה אשמח לעזרת הגולשים
אני נשוי די טרי משהו כמו שנה וחצי וברוך השם כבר עם בת מקסימה לאחרונה אני מגלה שאישתי משקרת לי אומנם לא ממש משקרת אבל בהחלט מעגלת פינות אין לי מושג למה היא עושה את זה ואני גם לא רוצה ךלומר לה בפנים השאלה מה אני כן יכול לעשות עם זה לדעתכם???
נטע, 10/7/2011 17:33
עזרה
אולי תוכל להתייעץ עם מישהו קרוב שמכיר אתה שניכם ואפשר לבטוח בו או בה. יש כמה סיבות לשקרים- חמורות כקלות- זה יכול להיות כדי להמנע מחיכוך או התעמתות או חולשה פנימית או הסתרת סודות שחלקם בעלי משמעות רק לזה שמסתיר אותם אך אילו גם עשויים להיות סודות בעלי משמעות לשני הצדדים. תבדוק את עצמך האם יש בינכם מערכת של תמיכה הדדית, קבלה ואימון שהיא יכולה להרגיש נוח להפתח או האם יש לחצים וחוסר תקשורת שעשויים "לדחוף" אותה להרגיש נוח יותר עם עיגול פינות. במילים אחרות לבדוק את היחס שאתה נותן לה. לטובת הבת והמשפחה כדי לא לעשות שום דבר דרסטי ואולי לבקש עזרה ממומחה ליחסי משפחה פנים מול פנים גם אם ללא אשתך. הכי חשוב לפעול מאהבה. וגם להתפלל כמובן לעזרה ולהאמין שיש עזרה בדרך
אנונימי, 11/7/2011 10:10
למה לעגל פינות?
עיגול פינות הוא לא שקר תלוי מה בדיוק.ואתה צריך לבדוק גם אצלך למה היא מרגישה צורך לעגל פינות ולא להגיד ישירות את הסיטואציה... ברגע שאנחנו מרגישים חופשי עם בן הזוג אנחנו אומרים את האמת וכל מה שמשתמע ממנה ודנים על כך ביחד ז"א זה דו צדדי גם בן הזוג לא חושב פעמים אנחנו במערכת יחסים זוגית נשואים כבר 23 שנה ואין צורך לשקר כי על הגרוע מכל ניתן לדבר עליו
עלול להתפתח, 11/7/2011 22:02
מה אתה ידוע על מערכת היחסים שלה עם הוריה ומשפחתה?
יכול מאוד להיות ש: 1. היא גדלה בבית ביקורתי או מלא סודות בו הייתה צריכה להסתיר את מה שהיא באמת רוצה לעשות וכך למדה לשקר. כדי להגן על עצמה. 2. ההורים עצמם אינם אמיתיים והיא לא מכירה את ההבדל בין אמת לשקר. עדיף למצוא דרך לטפל בעניין כבר עכשיו בעדינות או באופן עקיף. ("אני מעריך אמת", "מעדיף לשמוע דברים קשים אבל העיקר שיהיו אמיתיים" בתחילה בהתייחסות לאדם אחר)
דנה, 14/7/2011 20:10
לא באתי לתקוף, אבל יש סיבה למה היא מעגלת פינות. בד"כ זה נובע מפחד..
לדוגמא, זוג שמצבו הכלכלי אינו מזהיר והוא חוסך וקונה רק מינימום.. לאישה, קשה עם המצב, היא יודעת שבעלה לא יסכים לקנות משהו שהיא מאד רוצה, והיא פשוט מחליטה שהיא תקנה בכו"ז את מה שהיא רוצה.. אבל מה לעשות?! היא נאלצת להסתיר.. לא שאני בעד הסתרות, ממש לא! אבל לדעתי זה מה שקורה כשאין פתיחות מספקת ולא מדברים, ואחד לא מספק ומבין ודואג לצורכי השני.