רוזי ושרי היקרות,

יש לי שאלה קצרה שעוסקת בבעיה ארוכת טווח. אני רוצה לשמור שבת ובן הזוג שלי לא. אנחנו מאוד אוהבים זה את זה, ואני לא מסוגלת לחשוב על החיים בלעדיו, אבל אני חוששת שיהיו לנו המון בעיות בעתיד.

אני אוהבת ללכת לבית הכנסת, לערוך סעודות שבת ולעשות דברים נוספים שמייחדים ומקדשים את היום. אני לא נוסעת בשבת, וכבר עתה יש לנו בעיות בכל פעם שמגיע סוף השבוע, והוא רוצה לצאת מהעיר בליל שבת או לטייל בשבת. אני בטוחה שאתן יכולות לצייר בדמיונכן תסריטים לעתיד.

מה אני אמורה לעשות? הוא לא דתי והוא לא מעוניין לשמור שבת. בכל אופן, הוא הסכים לערוך קידוש, לאכול סעודות שבת ולקיים מנהגים אחרים בחגים, לשלוח את הילדים לבית ספר דתי ולשמור כשרות בתוך הבית.

אני יוצאת מדעתי, ומתחילה לחשוב להצטרף אליו לנסיעות בשבת, למרות אני שונאת את הרעיון. האם תוכלו לעזור לי?

י.

י. היקרה

באופן אידיאלי, בני זוג צריכים להתחיל את חיי הנישואים שלהם מתוך מטרות וערכים משותפים. זה הדבר הראשון שאנו מעודדות אנשים לבחון, כשהם בוחרים בן/בת זוג להיכרות. לרוע המזל, אנשים רבים בוחנים תחילה קריטריונים אחרים, כגון, אדם שכיף להם להיות איתו, שהאישיות שלו מוצאת חן בעיניהם, שנראה טוב בעיניהם או שמחפש סגנון חיים תרבותי או כלכלי הדומה לזה שהם מחפשים.

כל הנ"ל אמנם חשובים בקשר זוגי, אולם אנו לא מאמינות שהם אמורים להיות הקריטריונים הראשונים ברשימה

כל הנ"ל אמנם חשובים בקשר זוגי, אולם אנו לא מאמינות שהם אמורים להיות הקריטריונים הראשונים ברשימה, וזאת משום שראינו זוגות רבים במצבים דומים לשלך: הם מאוד אוהבים ומעריכים זה את זה, ויכולים לראות את עצמם בונים חיים מספקים יחד- חוץ מזה שלכל אחד מהם יש מערכת מטרות או השקפת עולם שמאוד חשובה להם, ושלא פשוט להתאים אותה לזאת של בן/בת הזוג.

אצל זוג אחד זאת יכולה להיות שאיפת החיים שלו לגור במצפה בצפון, מול חוסר הנכונות שלה לעשות זאת בשל אחריות להוריה המזדקנים באזור המרכז. זוג אחר יכול להיקרע בין רצונו לפתוח בקריירה עסקית בינלאומית שתדרוש ממנו לנדוד בין קהילות שונות בעולם, לבין הציפיות שלה לפתח קשרים הדוקים בקהילה בה היא מתגוררת. אצלכם הדילמה נובעת משוני הגישות שלכם לגבי שילוב שמירת מצוות היהדות בחייכם האישיים ובביתכם. בכל אחת מהדוגמאות הנ"ל, יש לבני הזוג ציפיות שונות לגמרי כיצד יראו חיי הנישואים שלהם, והם מבינים שפערים אלה מהווים מכשול רציני ליכולתם להקים יחד בית ומשפחה.

אז מה קורה כשבני זוג שמאוד אוהבים זה את זה ורוצים להתחתן, מבינים שאם לא יישבו את המטרות והערכים המתנגשים שלהם הם יילכדו בקונפליקט נצחי? לפעמים אחד מבני הזוג מחליט לבחון שוב את ערכיו או מטרותיו, ומגלה שהגורם לקונפליקט אינו חשוב לו כל כך, כמו שחשב קודם. לדוגמא, אנחנו מכירות גיאולוג שבילה חלק ניכר מחייו בעבודה באזור מרוחק ואהב את האקלים הקשה ואת הבדידות היחסית של מקום עבודתו. אולם, האישה שאיתה יצא לא יכלה לראות את עצמה חיה בבדידות יחסית, הרחק מקהילה יהודית ואפשרויות תעסוקה. הגיאולוג החליט שיש לו אפשרויות תעסוקה מספקות נוספות, ושגם לו יהיה חשוב להכות שורש בקהילה שבה הוא יוכל לגדל את ילדיו ושבה יהיו לו יותר אפשרויות למימוש עצמי מבחינה יהודית.

פעמים רבות אנשים מרגישים שהם מוותרים על חירותם וכבודם העצמי

לפעמים, אחד מבני הזוג מחליט לעשות ויתור משמעותי למען עתיד חיי הנישואים שלהם, בלי לעבור תהליך בחינה מחודשת של ערכיו ויצירת מערכת ערכים חדשה. פעמים רבות, אדם זה מרגיש שהוא "מוותר" במידה מסוימת על חירותו וכבודו העצמי. ראינו את זה קורה כשאחד מבני הזוג, שנמצא ברמה גבוהה יותר של שמירת מצוות, מוותר על שמירת כשרות או שבת למען ההרמוניה, אולם מתרעם על העובדה שהוא זה שהיה צריך לוותר. התרעומת הזאת נותרת בעינה, ולכן היא עלולה להוות מקור מתמשך לאי שקט פנימי למי שעשה את השינוי, ולקונפליקט עבור שני בני הזוג.

יש גם זוגות שמוצאים דרכים נוחות ופשרות שמכבדות את הערכים והמטרות שחשובים לכל אחד מהם. נשמע שאת ובן זוגך ניסיתם לעשות זאת, בהסכמתו לשמור על אספקטים מסוימים של היהדות ובחינוך ילדיכם לעתיד בבתי ספר דתיים – ובהסכמתך לוותר על חלק מציפיותיך כיצד יראה ביתך בשבתות ובחגים. בכל אופן, ברור שאף אחד מכם אינו מסוגל להתאים את עצמו מספיק לרצונותיו של בן/בת זוגו.

מה שהכי מטריד אותך הוא מה שהכי מטריד אותנו. החתן שלך מצפה ממך לפעול בניגוד לאחד העקרונות החשובים בשמירת השבת – לא לנסוע במכונית בשבת – דבר שגורם לך להרגיש מאוד לא בנוח ומעורר בך כעס. הוא לא יכול לכבד את עקרונות הדת שלך מספיק בנושא זה, משום שהם מתנגשים עם רצונו האישי "לצאת" בסוף השבוע.

מצד אחד, אנחנו יכולות להבין את נקודת המבט שלו – סגנון החיים שהוא מצפה לעצמו, כולל יחס של כבוד לסופי שבוע בנוסח המערב, והוא רוצה לעשות זאת יחד עם האישה שהוא אוהב. מכיוון שהוא לא מסונכרן לשמירת מצוות כמוך, הוא לא יכול להיות שותף לחלומך כיצד תיראה השבת בביתך. הוא גם לא מבין שכשהוא מפעיל עליך לחץ לחלל את השבת, הוא מצפה להרבה יותר מפשרה בהעדפה זו או אחרת בסגנון החיים; הוא מצפה ממך לבגוד בערכיך הבסיסיים ביותר.

חלק מהבעיה נובע מאי ההבנה שעבור יהודי שומר מצוות, היהדות היא הרבה יותר ממערכת מנהגים או שיקולים פרקטיים. אמונה בתורת האלוקים מעצבת את כל מערכת הערכים והאמונות של האדם – ומשפיעה על הצורה בה הוא מעצב את ביתו, מגדל את ילדיו ומגיע להחלטות אישיות בחייו.

התאמה רוחנית

אנחנו מבינות שלשניכם לא היה קל להתפשר. ודאי קיימות נקודות נוספות שעשויות לגרום לכם צער, כמו למשל מה קורה כשאתם רוצים לצאת יחד למסעדה – האם את צריכה להיאבק כדי לצאת למסעדה כשרה? מה תאמרו כשהילדים שלכם ישאלו על ההבדלים ביניכם? האם הוא נכון ללמוד יותר מדוע שמירת מצוות היהדות כל כך חשובה לך? האם יתכן שלמרות שתגיעו להסכם שעל פיו לא תצטרכי לחלל את השבת, עדיין תהיה בך מרירות שלא קיים ביניכם תיאום רוחני, והוא יתמרמר שהוא לא יכול לחיות בצורה שנוחה לו?

יש עוד נקודה שהיינו רוצות שתשקלי. מהטון שעולה ממכתבך משתמע שאת אולי נמצאת במסלול לכיוון שמירת מצוות בצורה יותר מסורתית. מה יקרה אם תמשיכי לצמוח מבחינה רוחנית אחרי הנישואים שלכם, ובעלך יאמר, "כבר התפשרתי בנושא הזה... למה את מצפה ממני ליותר?" ומכיוון שהוא ויתר על דברים רבים מתוך הנחה שאת תישארי ברמת דת מסוימת, מבחינתו, השאלה תהיה מוצדקת. זוגות רבים עורכים מסע רוחני יחד, אבל אם אחד מבני הזוג אינו מעוניין בצמיחה באותו כיוון, צפויים להם קונפליקטים רבים.

נתנו לך חומר רב למחשבה. בעוד שהארנו רבות מהבעיות שאנחנו רואות במצב שלך, חשוב גם לדעת שיש נישואים שהצליחו, למרות שלבני הזוג יש אוריינטציות דתיות שונות בבירור. בכל אחד מהמקרים שמוכרים לנו, בני הזוג שהקפידו יותר בשמירת המצוות, הצליחו לשמור על רמת הדת שלהם והקנו אותה לילדיהם, ושני בני הזוג היו מסוגלים לכבד זה את בחירתו של זה. אנחנו מכירות גם זוגות שניסו בכל כוחם לפשר את ההבדלים ביניהם, אולם לא הצליחו.

עיקרון בסיסי בהסכם אינו עומד לדיון

יש עיקרון בסיסי בהסכם שלדעתנו אינו עומד לדיון: לא יופעל לחץ על בן הזוג היותר דתי לרדת בשמירת המצוות שלו או להתפשר עליה. וזאת משום שבן הזוג שומר המצוות לא יכול להתפשר מבחינה פילוסופית על ערך מוחלט על פי ההלכה היהודית. מעבר לכך, דיכוי הכמיהה הרוחנית של האדם, אינו דבר שהוא יוכל לסבול עד אין קץ, ובסופו של דבר זה יוביל למרירות.

מובן שכל נישואים דורשים ויתורים ופשרות. בכל אופן, לאלה שאינם נשואים, אנחנו מטילות ספק בחוכמה לצאת למסע שבו כל אחד יצעד על פי מפת דרכים שונה באופן משמעותי. הנישואים קשים מספיק, על האתגרים הבלתי צפויים שבהם, ולא הייתם רוצים להיכנס לקשר קבוע, מתוך ידיעה שחלק ניכר מהדרך לא תוכלו לצעוד יחד.

נראה לנו שטוב יהיה לך ולבן זוגך להיפגש עם זוג ששומר תורה ומצוות או עם רב שעוסק בקירוב. יתכן שהם יוכלו לסייע לך ולחתנך להבין טוב יותר את הרגישויות המעורבות כאן, ולהציע פשרות נוספות שלשניכם יהיה נוח לעשות. בין אם מאמצים אלה יצלחו ובין אם לאו, אנחנו יודעות שמצפות לכל אחד מכם כמה החלטות קשות.

מאחלות לך הצלחה רבה בדרכך.

רוזי ושרי