רוזי ושרי היקרות,

קשה לי לקבוע אם מערכת היחסים הנוכחית שלי מתקדמת לכיוון הנכון או לדרך ללא מוצא.

לליאורה ולי טוב יחד, אנחנו מגיעים מרקע דומה ושנינו יוצאים למטרת נישואים. בכל אופן, בעוד שהשכל שלי אומר שהקשר בינינו הגיוני, אני לא מצליח להתנער מהתחושה שמשהו בכל זאת לא בסדר. אנחנו יוצאים כבר למעלה מארבעה חודשים, ואני לא בטוח שיש בינינו כימיה. בעוד שאני נהנה מהזמן שאנחנו ביחד, אני לא מרגיש שאני מתגעגע להיות איתה, ולא מטריד אותי אם אנחנו לא מדברים במשך כמה ימים. אחרי ארבעה חודשים, האם לא הייתי צריך להיות קצת יותר נלהב?

אני חושש שקיים גורם נוסף שעלול לתרום לבעיה: ליאורה אינה נוטה לבטא את תחושותיה, ופעמים רבות אני מרגיש כאילו היא מתייחסת אלי בתור "עוד חבר". לדוגמא, לפני זמן מה הגעתי אל בית הוריה לארוחה. זאת הייתה הפעם הראשונה שאכלנו יחד עם המשפחה שלה, ואני חשבתי שמדובר באירוע מיוחד. ובכל זאת, ליאורה בקושי התייחסה אליי כשהייתי שם, ובשלב כלשהו אפילו עזבה את השולחן כדי לשבת בסלון ולשוחח במשך זמן מה עם אורח אחר. לאחר הארוחה אמרתי לליאורה שזה מאוד הפריע לי וגם הסברתי מדוע, אולם לא נראה לי שהיא באמת הבינה אותי.

בדומה, אחרי שהיא הייתה אצלי בבית, כמה אנשים שמו לב שהיא לא התייחסה אלי במיוחד. אמא שלי העירה שליאורה לא מסתכלת עלי באותה צורה שאחותי הנשואה מסתכלת על בעלה, או שאשתו-בקרוב של אחי מסתכלת עליו. ליאורה ואני יצאנו פעם עם אחי וכלתו, ושניהם שמו לב לאותה נקודה: פחות מדי תשומת לב, פחות מדי כימיה. כשאני אומר את זה לליאורה, היא אומרת שהיא לא טובה בהבעת רגשות ושהיא "תנסה להשתפר". אבל לא נראה שהיא מתייחסת לכך כאל בעיה רצינית.

בשלב זה, אני לא יודע מה לעשות. אני באמת מחבב אותה ולא רוצה להרוס משהו שיכול להיות טוב. ליאורה הרגיעה אותי שהיא לוקחת את העסק ברצינות, ובאמת מחשיבה אותי בתור יותר מ"עוד חבר". אז בעוד שהראש שלי אומר "תמשיך הלאה", הבטן שלי אומרת לי לצאת להפסקה. מה אתן מציעות?

ג.

ג. היקר,

כשאנחנו קוראות את מכתבך, אנחנו כמעט יכולות לשמוע אותך שואל, "למה זה צריך להיות כל כך מסובך לצאת עם ליאורה?" אתה נמשך אליה ומחבב אותה, יש לכם את אותם ערכים בסיסיים ומטרות חיים, ואתם מחבבים זה את משפחתו של זה - אז מדוע אתה מרגיש חוסר יציבות שכזה?

לדעתנו תחושת הבטן שלך, ש'משהו לא בסדר', נכונה למדי. משהו אכן לא בסדר במערכת היחסים הזאת. אחרי ארבעה חודשים, שני אנשים שיוצאים למטרת נישואין, אמורים לצפות לקראת כל הזדמנות לשוחח בטלפון או להיפגש, ואמורים לחוש מוטיבציה לקדם באופן מעשי את המערכת לשלבים הבאים. אף אחד מהדברים האלה לא מתרחש אצל אף אחד מכם.

בני זוג רבים שנמצאים בשלב ההיכרויות, נתקלים בקושי דומה. הם יוצאים עם מישהו שלפחות "על הנייר" יש בו את כל מה שהם מחפשים. הם נהנים זה מחברתו של זה, אבל משום מה אין התקדמות, ובמקביל גוברת אצלם תחושה פנימית שמשהו לא בסדר. הם ממשיכים לצאת, בתקווה שהמצב ישתפר, אבל ככל שהם יוצאים יותר, ככה הם נהיים יותר מתוסכלים.

להלן עצתנו: במקום להמשיך וסתם "לקוות לטוב", קח צעד לאחור ובדוק מהו המקור האמיתי לחוסר הנוחות שלך. אחרי שתעשה זאת, תוכל לבחון אם הבעיה היא דבר שניתן לפתרון או לא. דוגמאות לסוגיות שניתן לישב:

• ציפיות לא ריאליות.

• אי הבנות ובעיות אחרות שניתן ליישב על ידי שיפור התקשורת ביניכם.

• לחץ כללי שאינו מבוסס על שום דבר במערכת היחסים עצמה.

• בעיה לוגיסטית או פרקטית.

בעוד שלא מציאותי לצפות ל"זיקוקים", מציאותי בהחלט לצפות שתחשבו זה על זה כשאתם לא ביחד

למרבה המזל, כבר הגדרת חלק מהבעיות שמטרידות אותך. הנקודה הראשונה שהעלית היא שאתה לא מרגיש "כימיה". מה המושג הזה אומר לך? רגשות ומשיכה פיזית ונפשית בדרך כלל מתפתחים עם הזמן. בעוד שלא מציאותי לצפות ל"זיקוקים", מציאותי בהחלט לצפות שתחשבו זה על זה כשאתם לא ביחד, שתחכו לפגישה הבאה, ושתרצו לשתף את מחשבותיכם וחוויותיכם זה עם זה. לא כך נשמע המצב שאתה מתאר.

מדוע האלמנטים האלה חסרים? האם משום שליאורה אינה מסוגלת להיות פתוחה יותר איתך, בשל הקושי שלה לבטא את רגשותיה ומחשבותיה העמוקות יותר? אולי בגלל שליאורה פשוט אינה בשלה להתייחס לאדם אחר ברמה עמוקה יותר – מה שיכול להסביר מדוע היא לא מתייחסת אליך מספיק כשאתם נמצאים בקבוצה? האם אתה נרתע משום שאתה מרגיש שהיא לא משקיעה את עצמה במערכת היחסים כמו שהיית רוצה? אנחנו לא מסוגלות אפילו להתחיל לשער מהן הסיבות להתנהגותה של ליאורה, אבל כשאנחנו מביטות במערכת היחסים המתפתחת, היינו מצפות מליאורה לתת יותר ממה שהיא נותנת, וממך להרגיש יותר ממה שאמרת שאתה מרגיש.

אחרי הכל, עדיין תיתכן סיבה פשוטה יותר מדוע נראה שהעניינים לא מתקדמים – אולי אתם פשוט לא מתאימים. אם זה המצב, לעולם לא תוכלו להיקשר זה אל זה ברמה עמוקה מספיק, ולא תהיה כל תועלת במאמציכם לשנות את המצב.

כשאתה מנסה לבחון את הדברים, היינו מציעות לך להתחשב ברצינות בעובדה שגם בני המשפחה שלך חשו שמשהו ביניכם חסר. כשיותר מאדם אחד שאוהב אותך מבטא דאגה לגבי מערכת יחסים, מן החוכמה להתייחס לדבריו. פעמים רבות, בני משפחה וחברים יכולים לראות את המצב מנקודת מבט שונה, והתובנות שלהם יכולות לסייע לך להתעמת עם דבר שממנו אתה מנסה להתעלם, או שאתה אפילו לא רואה כלל. אמנם לא תמיד הם צודקים, אולם לכל הפחות ראוי להתייחס בכובד ראש להערותיהם. ובמקרה שלך, נראה שבני משפחתך רק מאשרים את האינטואיציה האישית שלך.

כיצד תוכל למצוא אם כן מוצא מהסבך? אנחנו מציעות למצוא זמן רגוע ושקט, שבו תאמר לליאורה משהו בסגנון: "אני באמת נהנה להיות איתך, אבל אני מרגיש שקשה לנו לפתח קשר ברמה עמוקה יותר. האם גם את מרגישה כך? אני חושב שעלינו לשוחח על איך היינו מצפים ממערכת היחסים להיראות בשלב זה, ומדוע לא הגענו לכך עד כה." יתכן שהשיחה הזאת תימשך מספר פגישות. אם אתה מאמין שמעט עזרה תועיל לליאורה להיפתח יותר לגבי רגשותיה, יתכן שהיא תוכל לפנות לעזרה בתחום זה.

בסיכומו של דבר, אנחנו מאמינות שאתה צודק ש"זה לא אמור להיות ככה". התחושות שלך שחסרה לכם כימיה, שאתם לא מספיק מתלהבים זה מזה, ושאתם לא מסוגלים להעמיק את הקשר שלכם, כולן בעיות רציניות שאינן ניתנות ליישוב.

במקום להמשיך בסטאטוס קוו, אנחנו ממליצות לבדוק אם ליאורה ואתה מסוגלים לטפל בסוגיות אלה, כדי שמערכת היחסים שלכם תוכל להתפתח. אם אתם מחליטים שאינכם יכולים לפתור אותן, אנחנו ממליצות לך ולהתקדם הלאה.

רוזי ושרי