רוזי ושרי היקרות,

מצד אחד, אני יודעת בדיוק מה אני מחפשת בבן הזוג, ומצד שני אני יודעת שפשרה היא מרכיב מרכזי בכל מערכת יחסים ושאי אפשר לצפות שלבן הזוג יהיו את כל התכונות שהיינו רוצים שתהיינה לו – אך עדיין לא הייתי רוצה להתפשר יותר מדי ולהרגיש שאני נאלצת "למכור את נשמתי" תמורת מערכת יחסים יציבה.

איך אפשר לדעת על מה לוותר ועל מה מוגזם לוותר, מה חשוב ומה לא חשוב? נראה לי שרווקים רבים מתחבטים בשאלה זאת. אנחנו כמהים להינשא, אבל מוצאים את עצמנו נאלצים לוותר על המון כדי שזה יקרה.

ג.

ג. יקרה

לפני שתוכלי אפילו להתחיל לחשוב על פשרות בזמן בניית מערכת יחסים שעשויה להוביל לנישואים, עליך לדעת מי את ומה את רוצה מהחיים. חייב להיות לך מושג ברור מהן מטרותיך בטווח הקצר ובטווח הארוך בתחומים רבים – לימודים, קריירה, סגנון חיים, השקפה דתית, משפחה ומעורבות בקהילה. עליך להכיר את העדפותיך, את הערכים שחשובים לך, את מעלותיך וחסרונותיך ואת תכונות האופי שהיית רוצה למצוא בבן זוגך לעתיד.

אנשים רבים אינם מכירים את עצמם בבהירות מספקת, פשוט משום שהם לא הקדישו את הזמן המתאים לחשוב מי הם ולאן הם היו רוצים שחייהם יובילו אותם.

אחת הדרכים להבהיר את תחושותיך בנושאים אלה, היא להעלות את מחשבותיך על הכתב ולהמתין מספר ימים כדי לבחון ולחשוב על מה שכתבת. במהלך בחינת מחשבותיך, יתכן שתפתחי רשימה מוקדמת של מה שאת מצפה למצוא בבן זוגך לעתיד. בכל אופן, אם לא תערכי את הרשימה שלך לפי סדר עדיפויות, סביר שהיא תהיה יותר מידי ארוכה לשימוש מעשי כלשהו, משום שיותר מידי רצונות "פחות חשובים" יתערבבו עם אלה שחשובים לך באמת. בנוסף, הרשימה הזאת עלולה לקבל חיים משל עצמה, עד כדי כך שתהיי עלולה לחשוב שכל חריגה ממנה היא ויתור שאת לא מוכנה לעשות. כתוצאה מכך, את עלולה לוותר על מועמדים מבטיחים רבים להיות בני זוגך לעתיד. האם זה משום שאת חסרת גמישות? בדרך כלל מדובר בחוסר הצלחה לקבוע סדר עדיפויות נכון.

כתיבת סדר עדיפויות

הם ממיינים את סדרי העדיפות שלהם, כך שיוכלו להתמקד בדברים החשובים ביותר

אם את שואלת את עצמך כיצד תוכלי להתחיל בכלל למיין את הרשימה שלך על פי סדר עדיפות, התבונני באנשים שמתפקדים היטב בחייהם הכלליים. הם יודעים שמידי פעם עליהם לעצב מחדש חלק מהמטרות, או אפילו להניח אותן בצד כדי לפנות מקום לדבר חשוב יותר. הם אולי חולמים ללכת למסלול אקדמי יוקרתי, אולם בוחרים במוסד אחר או במסלול של קריירה שונה, משום שהם לא התקבלו או לא יכולים לשלם את שכר הלימוד. אם הם מכניסים את עצמם ליותר מדי התחייבויות בעבודה והתחייבויות בקהילה, הם לומדים לומר "לא", משום שהם יודעים שיש גבול למה שהם יכולים להשיג בבת אחת. בכל אופן, הם ממיינים את סדרי העדיפות שלהם, כך שיוכלו להתמקד בדברים החשובים ביותר עבורם, ולא במטרה לא מציאותית, שלרוב נכשלת, כמו להשיג את הכל.

כך גם במערכות יחסים שיכולות להוביל לנישואים, ובנישואים עצמם. את לא יכולה לראות כל דבר ברשימה שלך ככזה שאי אפשר לוותר עליו.

מובן שהעיקרון הוא לברר מה להציב כבעל חשיבות גבוהה, ובמה ניתן להתגמש. קדימויות יכולות להשתנות בשלבים השונים בחיים. יתכן שבת 21 שחולמת לגור במצפה בצפון הארץ לא תוותר על החלום שלה, כשהיא רק מתחילה לצאת למטרת נישואים. היא רואה מספר תסריטים כיצד היא והגבר אליו תינשא ביום מן הימים יוכלו לממש את החלום הזה, ומאמינה שתהיינה עבורה הזדמנויות רבות לעשות זאת. בת 35 שהשיגה רבות מהמטרות שהציבה לעצמה ונפגשת כעת עם שותף פוטנציאלי לחיים, עשויה להתייחס לשאלה בצורה שונה: יש כאן גבר שמוצא חן בעיניי ושיש בו את רוב הדברים שאני מחפשת – חוץ ממחויבות כלשהי שמונעת לגור באזור כפרי ומנותק. מה יותר חשוב לי – להגיע לנישואים טובים כמו שתמיד רציתי, או לממש את החלום שלי לגבי מקום מגורים? במה אבחר, והאם זה נקרא לוותר?

אנו מכירות אנשים ששינו את דעתם על גורמים שונים – כמו למשל לקבל אדם עם ילדים כמועמד סביר לנישואים, להסכים לשמור על כשרות בבית ולשלב יותר לימודי יהדות ושמירת מצוות בחייהם, או להחליט לרדת מעט מהרכבת המהירה של הקריירה כדי שיוכלו להקדיש יותר תשומת לב למשפחה העתידית שלהם. כל אחד מאיתנו בוחר באופן אישי אילו מטרות או ערכים להעמיד בעדיפות ראשונה, ואילו אנחנו מוכנים לדחות, לוותר או לשנות.

שאלת אותנו מתי מוגזם לוותר. לפעמים קשה לסמן את הגבול. יש אנשים שעושים ויתורים משמעותיים, מתוך אמונה שהתשלום שווה את מה שהם יקבלו תמורתו, והם ממשיכים הלאה מתוך גישה חיובית. אחרים לא יכולים להרגיש טוב עם פשרות מעין אלה. הם עלולים להרגיש שהם מתעלמים מערכי היסוד שלהם, תקוותיהם, ציפיותיהם או מהאישיות שלהם ברמה בלתי נסבלת; או שככל שהם מתאמצים לגרום לקשר להצליח, הם מרגישים יותר אבודים, מתוסכלים או מיואשים; או יתכן שהם הגיעו להכרה שמרוב שהם רוצים להינשא לאדם מסוים הם "עיקמו את עצמם כמו בייגלה" כדי שזה יצליח, עד שהתחילו להרגיש ש"זה לא אמור להיות עד כדי כך קשה" - הם צודקים! אלה דוגמאות שבהן ויתורים עלולים להיות "יותר מדי".

אנו מקוות שקוים מנחים אלה יועילו לך, ומאחלות לך הצלחה במציאת דרכך במבוך השידוכים.

רוזי ושרי