רוזי ושרי היקרות,

אני יוצאת עם גבר במשך כמה חודשים, וכבר התחלנו לדבר על נישואין, אבל יש משהו שמטריד אותי כבר מתחילת ההיכרות: אנחנו מגיעים מרקע כלכלי שונה לגמרי. למשפחה שלהם יש פחות כסף במידה ניכרת ממה שיש למשפחה שלי. מכיוון ששנינו עדיין לומדים ומתכוונים להמשיך וללמוד, ההורים שלנו יצטרכו לתמוך בנו מבחינה כלכלית במשך 5 השנים הבאות. לא נראה לי הוגן שרק ההורים שלי יצטרכו לממן לנו את החיים המשותפים אחרי שנתחתן.

אני באמת אוהבת אותו ואנחנו מדהימים ביחד, אבל הנקודה הזאת לא מפסיקה להטריד אותי. שנינו אנשים בעלי מוטיבציה חזקה שלא מתכוונים לחיות על חשבון ההורים כל החיים, אבל מטריד אותי שתמיכת ההורים לא תינתן בשווה. כל עצה שתוכלו לתת, תעזור לי מאוד.

ו.

ו. היקרה,

תודה שכתבת לנו. הבעיה שתיארת מתעוררת לעתים קרובות הרבה יותר ממה שאת מעלה בדעתך. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים רבים ושונים, כשבני זוג מגיעים מרקע כלכלי שונה – לצד אחד יש את המשאבים לשלם לחתונה מפוארת יותר ממה שהצד השני יכול להרשות לעצמו; זוג הורים אחד רוצה לתת מתנה משמעותית או אפילו בית, בעוד שההורים השניים לא יכולים לעמוד בהוצאה בסדר גודל דומה; משפחה אחת מציעה מידה ניכרת של תמיכה כלכלית, כשהזוג הצעיר עדיין לומד, בעוד שהצד השני תורם פחות.

למרות שחוסר האיזון הזה מעורר בך חוסר נוחות, לא תוכלי לשנות את מצבה הכלכלי של אף אחת מהמשפחות. הדבר היחיד שביכולתך לעשות הוא לשנות את הפרספקטיבה שלך. נסי לבחון את הדברים בטווח הארוך, במקום בטווח הקצר.

כפי הנראה, את ובן זוגך שוחחתם על מטרותיכם הכלכליות בטווח הארוך, ואתם מתכננים לפרנס את עצמכם כמיטב יכולתכם ברגע שתסיימו ללמוד. אתם תעשו מה שרוב הזוגות הנשואים עושים – תעבדו יחד לבנות בית, משפחה ויציבות כלכלית. ובתור בעל ואישה, כל אחד מכם יתרום על פי יכולותיו ומשאביו, הכלכליים והאחרים. אתם תראו את חייכם יחד כמשימה משותפת, למרות שסביר מאוד שאחד מכם ירוויח יותר מהשני, ולמרות שכל אחד מכם יתרום כמות שונה של מאמצים לטיפול בילדים, לבישול, עבודות בית, תשלום חובות, ניהול השקעות, פריעת חובות, ניהול לוח השנה המשפחתי, טיפול במכונית, פעילויות חסד וכו'.

למרות שבכל תחום ספציפי, ה"תרומות" שלכם תהיינה שונות, אתם תעריכו זה את זה, תעשו את הטוב ביותר שביכולתכם, וכמובן לא תיכנסו למהלך של "ספירת נקודות".

כעת, נסי לראות את הטווח הקצר באותה צורה. שני זוגות ההורים רוצים שהילדים שלהם יהיו מאושרים ולשם כך הם מוכנים לעזור להם ככל הניתן. הם יתרמו אהבה, תמיכה רגשית, ועזרה כלכלית כמיטב יכולתם. האם את מסוגלת לקבל ולהעריך את המתנות האלה, בלי להשוות מי נותן יותר אהבה, מי נותן יותר תמיכה רגשית או מי נותן יותר כסף?

שתי אפשרויות

את יכולה להסתכל על המצב שלך גם מנקודת מבט שונה. אם את ובן זוגך לא הייתם מכירים זה את זה, הוא בכל זאת היה הולך ללמוד באוניברסיטה בשנה הבאה. יתכן שהוא היה משלם את שכר הלימוד שלו עם עזרה מסוימת מהוריו, הכנסות מעבודה כלשהי ומלגת סטודנט. על מנת להקטין את הוצאותיו, הוא היה ממשיך לגור בבית הוריו או עובר לדירה זולה עם חברים. חייו היו פשוטים למדי, אבל הוא היה מקבל את התואר ואז יוצא לבנות את עתידו. יתכן שהעבודה הראשונה שהוא היה מקבל לא הייתה רווחית כל כך, ואולי אפילו יישארו לו חובות מתקופת הלימודים אותם יהיה עליו להחזיר, אבל תהיה לו מוטיבציה להתקדם בלי לצפות לעזרה רבה יותר ממה שהמשפחה שלו יכולה להעניק.

את יכולה להחליט לחיות איתו בצורת חיים צנועה זאת אחרי החתונה. שניכם תלמדו, ותקבלו עזרה כלכלית זהה משני הצדדים. כל אחד מכם ישיג את התואר, ותיהנו להיות יחד למרות ההתמודדות הכלכלית שתהיה לכם, משום שתחיו מתוך ציפייה לעתיד מבטיח. כך לא תצטרכו להרגיש חוסר נוחות על כל חוסר פרופורציה בעזרת ההורים משני הצדדים.

בסופו של דבר, אין כל רע לבחור באחת מצורות החיים – לצעירים רבים יש התמודדות כלכלית עד לסיום הלימודים והיציאה לחיים, ולעומתם צעירים רבים אחרים, שלהוריהם יש אמצעים לעזור להם, חיים קצת יותר בנוחות עד שהם יכולים להגיע לעצמאות. אם את מעדיפה לבחור בסגנון החיים הנוח יותר, אז את צריכה לקבל את העובדה שההורים שלך ישלמו את הרוב, פשוט משום שהם יכולים בעוד שהצד השני לא. אם את עדיין מרגישה לא נוח לקבל יותר עזרה מההורים שלך מאשר משלו, את יכולה לבחור לחיות בצורה צנועה יותר.

להורים יש הנאה מיוחדת להעניק לילדיהם

עליך לשקול גורם נוסף: ההורים שלך ודאי היו רוצים לראות אתך חיה בנוחיות רבה יותר, ומכיוון שיש להם אמצעים לעזור לך, הם יעדיפו לראות אותך חיה בסגנון חיים נוח יותר במשך לימודייך. אולי יעזור לך אם תדמייני את עצמך במקומם: מה היית עושה אילו היו לך אמצעים כלכליים והבת שלך הייתה נמצאת במצב דומה? להורים יש הנאה מיוחדת להעניק לילדיהם, ולמרות שלא תמיד נוח "לקבל", עצם זה שמאפשרים לזולת לבטא את צורך הנתינה שלו, גם זה סוג של "נתינה".

האם שוחחת עם הבחור עמו את יוצאת על רגשותייך? האם גם לו לא נוח להיות בעמדת מקבל?

ציפיות לעתיד

נקודה נוספת: חשוב ששני בני זוג שעומדים להתחתן ישוחחו על ציפיותיהם הכלכליות ועל סגנון החיים שאליו הם מצפים להגיע בעתיד. הרקע הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם, הגישה הכלכלית של הוריו וניסיון החיים האישי שלו, ממלאים כולם תפקיד בעיצוב גישתו. אם עדיין לא עשיתם זאת, נראה לנו שייטב אם תשוחחו על סגנון החיים שכל אחד מכם מקווה להשיג כשתתחילו לכלכל את עצמכם; איזה חלק מהכנסותיכם תרצו לחסוך; כיצד אתם רוצים לחלק את המשכורת בין הוצאות יומיומיות, חופשות ורכישות רציניות; אילו החלטות כלכליות הייתם רוצים להחליט יחד, ואילו נראה לכם שתעשו לבד; כיצד תטפלו בחובות וכיוצא בזה.

אם הגישות שלכם יותר מדי שונות, תרצו ודאי לחשוב כיצד להפוך את הציפיות האלה למשהו ששניכם תחושו עמו בנוח. סוגיות כלכליות הן מקור למחלוקות אצל זוגות נשואים רבים, ומחלוקות אלה עשויות להצטמצם כששני בני הזוג מבינים את ההבדלים ביניהם ועובדים עליהם בטרם יתחילו את חייהם המשותפים.

נראה שאת והגבר עמו את יוצאת יכולים לבנות חיים טובים. אנו מקוות שתוכלי לשנות את גישתך וקבל את השוני ברקע הכלכלי שלכם, משום שזה הדבר היחיד שביכולתך לעשות בנסיבות אלה, וחבל לוותר על מערכת יחסים מוצלחת בשל כך.

בהצלחה!

רוזי ושרי