רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

סטיבן הוקינג ואלוקים

כ״ט בשבט ה׳תשע״ד כ״ט בשבט ה׳תשע״ד 30/01/2014 | מאת ד"ר ג'רלד שרודר

האם העולם הוא תוצר של תאונות מקריות או של יד מכוונת?

סטיבן הוקינג הכריז בספרו 'תכנית אב' שאין צורך ב"אלוקים" כדי לברוא את העולם; שכן כל מה שנדרש לשם כך הוא "חוקי הטבע".

בהתחשב ברקע התורני והמדעי שלי, אני יכול להסכים עם קביעתו. איך זה יכול להיות? פשוט מאוד – הכל מתחיל בשאלה איך אנחנו מגדירים את "אלוקים", ובבירור מהם בדיוק "חוקי הטבע".

כבר מקדמת דנא תהו הפילוסופים אם "משהו" (בייחוד ובמיוחד היקום המדהים וחסר הגבולות לכאורה) היה יכול להיווצר מ"כלום". הכרעת המדע התקבלה, ותשובתו היא: זה היה יכול לקרות ממה שנקרא "תנודות קוונטיות של הריק".1

מכיוון שניתן להסביר את התנודות הללו על פי המכניזם של הקוואנטים – שהוא חלק מחוקי הטבע – הוקינג מצהיר בביטחון שניתן להסביר את הקיום כולו על פי "חוקי הטבע" בלבד, שכוללים את כל הכוחות והעקרונות שמנחים את עולם החומר.

אבל האם התשובה כל כך פשוטה?

אם חוקי הטבע הם הסיבה – הגורם – לקיום, הרי שהם היו צריכים להתקיים גם קודם להיווצרות העולם. ומכיוון שזמן ומרחב הם ממדים השייכים לעולם הנברא, חוקי הטבע היו אמורים להיות מעבר לזמן ומרחב.

במלים אחרות, החוקים האלה עצמם – כמקור האינסופי לזמן ולמרחב המוגבלים – היו צריכים להיות נצחיים.

אולי נוח יותר לד"ר הוקינג להתייחס לבורא האינסופי של היקום בתור "חוקי הטבע", אבל רוב בני האדם קוראים לו "אלוקים"

מה שנותר לנו אם כן הוא "כוח" אינסופי לא פיסיקלי, שנמצא מעל לזמן ולמרחב, שיצר את העולם. מזכיר לכם משהו? אולי נוח יותר לד"ר הוקינג להתייחס לבורא האינסופי של היקום בתור "חוקי הטבע", אולם במקום שממנו אני מגיע, רוב בני האדם קוראים לו "אלוקים".

זאת למעשה ההגדרה התורנית לשם "אלוקים", רצונו של הבורא האינסופי כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוקי הטבע.2 ואכן, השם היחיד בו נקרא הבורא לאורך כל סיפור הבריאה הוא אלוקים.3

א-ל אוהב ונדיב

עם כל הכבוד לד"ר הוקינג, לא נראה לי שהבעיה העיקרית שלו עם "אלוקים" היא "הכוח" המופשט שברא את היקום. לעניין זה, אפילו הוא עצמו השתמש במספר מקרים בשם "אלוקים"4, ולו אך משום שהוא לא מצא דימוי מוצלח יותר להמחיש את מסתריו ופארו של היקום, ואת ה"כוח" או ה"עיקרון" שעומד מאחורי היווצרותו.

אני מאמין שכשהוקינג טוען שאין צורך ב"אלוקים", הוא מתייחס לאספקט שונה של הא-ל – לזה המכונה בתנ"ך בשם הוויה, השם שאין להגות ומורכב מהאותיות י', ה', ו', ו-ה'. שם האלוקות מייצג את האספקט של חוקים קבועים שמתגלים דרך "סובב ומסובב" או "גורם ותוצאה", שהם לכאורה עיוורים, ולא תמיד מתחשבים ברצונם של אלה שמושפעים מהחוקים האלה. שם ההוויה, לעומת זאת, מייצג את התוכנית והמטרה הרחומה של היקום, שמשתמשות בחוקי הטבע כאמצעים למימושן.5

על פי ד"ר הוקינג, אין צורך ש"כוח" יתערב באופן מעשי ו"אישי" בניהול היקום, ושיהיה לו אכפת מהבריאה ומהכיוון אליו היא מתקדמת. ברגע ש"חוקי הטבע" יצרו את מערכת התנאים האקראית, כל מה שדרוש כדי להפוך את עולמנו למקום שבו מתקיימים חיים מורכבים ומלאי פרטים הוא "מקריות".6

לזרוק קוביה

אבל האם באמת היה לנו כזה מזל?

על פי הסיינטיפיק אמריקן – ירחון מדעי מכובד ורחב תפוצה – מבחינה סטטיסטית, הדבר פשוט לא יתכן ב'זריקת קוביה' קוסמית אחת, בשל תכונותיהם הספציפיות של האטומים וחלקיקי האטום הדרושים ליצירת חיים.7

רק כמה דוגמאות מיני רבות ל"מזל":

  • בשביל חיים מורכבים מכל צורה, חייבים להיות שלושה ממדי מרחב (אורך, רוחב וגובה), וממד זמן אחד (הזמן רק מתקדם, ולעולם אינו חוזר לאחור). בנוסף, היחס בין המסה לגרביטציה חייב להיות קרוב מאוד לזה המצוי בעולמנו.
  • מטען הפרוטון (החלקיק במרכז האטום) חייב להיות שווה ומנוגד בדיוק למטען האלקטרון (החלקיקים שיוצרים את הענן המקיף את מרכז האטום), למרות שמסת הפרוטון גדולה פי 1,837 מזאת של האלקטרון.
  • הכוח שמחזיק את האטומים יחד, הכוח האטומי החזק, מאוזן על חודה של מחט כדי לאפשר לאטומי המימן להימצא במינונים גבוהים ביקום. בלי מימן, אין כוכבים. האנרגיה והאור של הכוכבים נוצרים ממיזוגם של אטומי מימן (היסוד הקל ביותר בעולם) להליום, היסוד השני במשקלו בעולם, וזה אומר באופן עקיף שאין שום אלמנט כבד יותר – ולכן גם אין חיים. פחמן, היסוד היחיד שמסוגל ליצור שרשרות מורכבות הדרושות לקיום חיים, נבנה מיסודות קלים יותר בליבות הכוכבים. התהליך כולל סדרת ריאקציות מתואמת להפליא.

סבירותו של התהליך הזה כל כך נמוכה, שסר פרד הולי8, שהחל את הקריירה המדעית שלו בגישה סקפטית לדת, התעורר לכתוב9:

"האם לא הייתם אומרים לעצמכם, 'איזשהו אינטלקט סופר-מחושב היה חייב לתכנן את סגולות אטום הפחמן, אחרת הסיכויים שהייתי מוצא אטום כזה מתוך כוחותיו העיוורים של הטבע היו אפסיים לחלוטין?' מובן שהייתם אומרים... פירוש הגיוני של העובדות מראה שאינטלקט-על השתובב עם הפיזיקה, וכן עם הכימיה והביולוגיה, ושאין בטבע כוחות עיוורים ששווה לדבר עליהם. המספרים שאנו מחשבים מהעובדות נראים כל כך בלתי נתפסים, שהם מעמידים את המסקנה הזאת כמעט מעל לכל ספק."

פלטפורמת הארץ

כעת יש לנו עולם בעל סגולות פיזיות שמתאימות היטב לחיים. אולם זה עדיין לא מבטיח שחיים אכן ייווצרו. לשם כך אנחנו זקוקים למצע – שאנו מכנים בשם 'ארץ'. המסה המתאימה בדיוק, לכוח הכבידה המתאים בדיוק, כדי להחזיק בדיוק את האטמוספרה הדרושה עם מספיק חמצן כדי לאפשר בעירה (קרי הפקת אנרגיה), אבל לא יותר מדי, כדי שלא תיווצר בעירה ספונטנית של מולקולות פחמניות בסיסיות.

כעת מגיע גם המרחק המדויק שלנו מהשמש שמאפשר מציאות מים במצב נוזלי - להבדיל מקרח בלבד (כמו במאדים) או אדים בלבד (כמו בנוגה).

מעבר לזה, אם נתבונן בפיזור הכוכבים סביב השמש ונבין שחגורת האסטרואידים בין מאדים ליופיטר היא שרידים של מה שהיה יכול להיות כוכב, שלא הצליח להתעצב בשל כוח המשיכה של יופיטר הענק, נגלה שכל כוכב רחוק פי שתיים מהשמש לעומת הכוכב הקודם – להוציא כוכב אחד, כדור הארץ. בהתחשב בסיכויים, לא היה אמור להיות כוכב בתחום הצר הכשיר לחיים שבו נמצא כדור הארץ. אבל הנה אנחנו – בדיוק הכוכב הנכון, ובדיוק במקום הנכון, וכו' וכו'...

כמות המים באוקיינוסים הייתה מכסה את כל העולם בעומק של 2.5 ק"מ

למרות כל זה, בני האדם והחיים בכללם לא היו מתקיימים אלמלא גחמה "אקראית" נוספת של הטבע: תנועת הלוחות שנוצרו על פני הכדור, כשהכוכב המותך בעבר הצטנן ויצר יבשות שהתרוממו מעל לגובה פני הים. אילו התנועה הטקטונית הזאת לא הייתה קיימת, לא היו נוצרות יבשות. נשמע בסדר, עד שאנחנו מבינים שאלמלא היו נוצרות יבשות והארץ הייתה נשארת חלקה יחסית, כמות המים באוקיינוסים הייתה מכסה את כל העולם בעומק של 2.5 ק"מ.

אלה רק מעט מהדוגמאות הרבות של מה שמוכר בשם "העיקרון האנתרופי". כפי אמר הפיזיקאי הידוע פרימן דייסון, הרי זה כאילו ש"העולם ידע שאנחנו מגיעים".10

נקודת ההתחלה

כל זה מוביל לשאלה הגדולה ביותר: כיצד התחילו החיים? איש אינו יודע עדיין. ריצ'רד דוקינס, ב"אשליית האל", מייחס למקריות המזל את שתי התופעות הבסיסיות ביותר בחיים: מקור החיים מחומר דומם, והופעתה של תודעה מחומר דומם.11

הזוכה בפרס נובל, פרנסיס קריק, שמתאר את השקפתו הדתית כאגנוסטיקן הנוטה לאתיאיזם, מתאמץ להסביר את הופעת החיים על פני האדמה:

"אדם ישר החמוש בכל הידע שהשגנו עד כה יוכל לקבוע רק שבמידה כלשהי, כרגע, הופעת החיים היא כמעט נס, כשלוקחים בחשבון את התנאים המוקדמים הרבים שהיו חייבים להתמלא כדי שזה יקרה."12

ובכל זאת, למרות כל המורכבות, החיים התחילו לשגשג במהירות על פני האדמה. הסלעים הקדומים ביותר שיכולים להכיל מאובנים, כבר מכילים מאובנים של מיקרובים, שחלקם עוברים חלוקת תאים.13 העובדה שהקוד הגנטי של הדי. אן. איי ומערכת פענוח המידע שנמצא בקוד, זהים בכל צורות החיים, מעידה שכבר כשהם הופיעו לראשונה, המערכת פעלה בצורה נכונה.14

בנוסף, אין כל הוכחה לשינוי או התאמה אבולוציונית בתוך הדי. אן. איי,15 ובכל זאת, היינו מצפים לשינוי אבולוציוני או התפתחותי שיביא לשיפור או חידוש במשך "מליארדי השנים" בהן המערכת כבר פועלת. אם נתבונן במערכת בסיסית אחרת של אחסון מידע והעברתו – שפה וכתיבה – נראה שינויים נרחבים ויסודיים בהתאם לזמן ולמקום. האם טבע אקראי היה מייצר שלמות גנטית שכזאת בניסיון אחד?

בחיפוש אחר תשובה לחידת מוצא החיים, כתב כריסטיאן דה דיוב:16

"אם נשווה את הסיכויים להיווצרות תא של חיידק להסתברות שהוא יורכב באופן אקראי מכל האטומים הדרושים להרכבתו, הנצח לא היה מספיק כדי ליצור אחד... המהירות שבה התחילה האבולוציה להתקדם ברגע שהיא גילתה את המפתח הנכון, כביכול, והאופי האוטו-קטליסטי לכאורה שבו היא מואצת, באמת מדהימים... [ובכל זאת] האקראיות והאקראיות לבדה עשו כל זאת. אבל זאת לא, כפי שיש מי שיאמר, התשובה כולה, מכיוון שאקראיות אינה פועלת בריק. היא פעלה ביקום שנשלט על ידי חוקים מסודרים ובנוי מחומר בעל תכונות קבועות. החוקים והתכונות הם האילוצים שעיצבו את הרולטה ההתפתחותית והגבילו את המספרים שהיו יכולים לעלות בגורל...

"מול מספרן הגדול של הטלות הקוביה שמאחורי הצלחת המשחק האבולוציוני, האדם יכול לתהות בצדק עד איזו מידה ההצלחה הזאת הוכתבה למעשה לתוך מרקם היקום."

במילים אחרות, בהתחשב בכך שנראה שהעולם מתוכנן באופן יוצא מן הכלל עבור החיים, לא יהיה זה הגיוני להסיק שהעולם המורכב ו'מכניס האורחים' הזה הוא תוצאה של תאונה מקרית.

ג'ורג' וולד, שזכה לא מכבר בפרס נובל, קבע נחרצות בשלב מוקדם יותר של הקריירה שלו, שכל מה שהחיים היו צריכים כדי להתחיל הוא ריאקציות אקראיות מוצלחות. ובכל זאת, בהתבסס על גילוייו בהמשך דרכו הוא כתב:17

"התגלה לי לאחרונה – ואני מוכרח להודות שבתחילה זה גרם הלם לתחושתי המדעית – ששתי השאלות [מקור התודעה בבני אדם והיווצרות החיים מחומר דומם] נכנסו אולי לרמה כלשהי של התאמה. וזאת מתוך הנחה שהתבונה, להבדיל מפריצתה כהתפתחות מאוחרת באבולוציה של החיים, הייתה קיימת כל הזמן בתוך המטריצה. המקור והתנאי לקיום המציאות הפיזיקלית, הוא שהמארג ממנו היא בנויה הוא מארג תבוני. המחשבה היא שיצרה עולם גשמי מתאים לחיים, שבסופו של דבר מכיל יצורים תבוניים שמבינים ויוצרים: מדע ואמנות וטכנולוגיה. בהם העולם מתחיל לדעת את עצמו."

לא רק ש"חוקי הפיזיקה" נראים יותר ויותר כעיצוב של "מחשבה"; המציאות הפיזיקאלית עצמה נראית יותר ויותר כמו "רעיונות", כפי שכתבה הזוכה בפרס נובל לורט וורנר הייזנברג.18

"קשיים המוטבעים בתיאוריה המטריאליסטית [של הקיום] נראו בבירור רב בהתפתחות הפיזיקה במאה העשרים. הקושי הזה מתייחס לשאלה האם היחידות הקטנות ביותר של החומר, כמו האטומים [שמהם אנחנו - וכל דבר, מחיידקים ועד גלקסיות - מורכבים], הם אובייקטים פיזיקליים פשוטים באותה מידה, בין אם הם מתקיימים כאבנים או כפרחים. כאן יצרה תיאוריית הקוואנטים שינוי מוחלט של המצב... היחידות הקטנות ביותר של החומר הן, למעשה, לא אובייקטים פיזיקליים במובנה הרגיל של המילה; הם – בתפיסה אפלטונית – רעיונות."

כיצד משיבים אם כן הוקינג ואחרים לגישה המתחזקת שכל מה שאנחנו רואים הוא ביסודו של דבר ביטוי של תבונה מטאפיזית? הם מסכימים שיש סיכויים נמוכים מאוד להסביר את העולם המורכב ומכיל החיים שלנו באקראיות, אבל אולי יש מספר אינסופי של עולמות, ורק במקרה יצא לנו לחיות בבר המזל מביניהם. תשובה זאת מוכרת כתיאוריית העולמות המרובים.

אני מתבייש שהיגיון מפותל כל כך עלה לדפוס בירחון מדעי מבוסס

הדבר פורסם אפילו בכתב העת המכובד – הסיינטיפיק אמריקן. על פי התיאוריה, מכיוון שהיקום שלנו כל כך מושלם, מבחינה הגיונית חייב להיות יקום לא מושלם. שימו לב להיגיון הנפתל: מציאותו של יקום המתאים בשלמות לחיים, מעידה על כך שחייבים להיות יקומים לא מושלמים. מובן ששלמותו של העולם שלנו אינה מעידה בשום אופן על קיומם של יקומים אחרים, מושלמים או לא. ולכן, בתור מדען, אני מתבייש שהיגיון מפותל כל כך עלה לדפוס בירחון מדעי מבוסס.

ברנרד קאר, קוסמולוג באוניברסיטת קווין מארי בלונדון, התייחס בקיצור ל"היגיון" הזה כך, "אם אתה לא רוצה אלוקים, עדיף שיהיו לך יקומים מרובים."19 במילים אחרות, אם אנחנו באמת היקום היחיד, אז אנחנו עולם מתוכנן עם "מתכנן".

"תבונה" כתכונה יסודית בקיום כולו, ו"חומר" כביטוי של רעיון שנכתב לתוך מרקם היקום – אינם מתאימים בשום אופן לדיוקן ה"טבע נטול ההכוונה" שמצייר דר' הוקינג. אין שום בעיה תיאולוגית עם זה שאלוקים אולי השתמש בחוקי הטבע כדי לברוא את העולם. אבל כל העובדות בעולם מעידות על מעורבות מתמשכת של הבורא בבריאה שהוא יצר.


  1. בשנת 1973, אדוארד טריון, פרופסור לפיזיקה, פרסם מאמר בירחון ביקורת העמיתים היוקרתי "Nature", שמתאר את הסבירות שבריאת היקום יכולה להיות תוצאה של מה שמכונה בז'רגון המדעי, תנודות הריק (טריון; "האם היקום הוא תנודות ריק?" Nature 246, 1973, עמודים 396-397). לאדם שמתעניין בפרטים שיוצרים את האפשרות הזאת, מאמרו של טריון יכול להיות נקודת פתיחה מצוינת.
  2. השם אלוקים מקביל למילה דין שמשמעותה - "חוק" (ר' רש"י בראשית א:א). ניתן אפילו להשתמש במילה אלוהים כשם לדיינים, או למי שמייצג את החוק והסדר (ר' רש"י בראשית ו:ב).
  3. בראשית א:א-לא, ב:א-ג.
  4. הדוגמא המפורסמת ביותר של הוקינג היא פסקת הסיכום של 'קיצור תולדות הזמן': "בכל אופן, אם נגלה תיאוריה מושלמת, היא תצטרך להיות מובנת לכולם, לא רק לכמה מדענים. ואז כולנו, פילוסופים, מדענים וסתם אנשים פשוטים, נוכל לקחת חלק בדיון על השאלה מדוע אנו והיקום קיימים. אם נמצא את התשובה לזה, יהיה זה הניצחון המוחלט של התבונה האנושית – משום שאז נבין את דעת האלוקים."
  5. השוו עם המורה נבוכים לרמב"ם, חלק ב' פרקים ה,ו.
  6. השאלה היא: האם הדרך בה התחיל העולם נבחרה על ידי הא-ל מסיבות שאין ביכולתנו להבין, או האם היא נקבעה על ידי חוקי המדע? אני מאמין בשנייה. אם תרצו, אתם יכולים לקרוא לחוקי המדע 'אלוקים', אבל זה לא יהיה א-ל אישי שאתם יכולים לפגוש, ולשאול שאלות." (הוקינג בסדרה גאוני בריטניה יוני 2010).
  7. עולמות אינסופיים ביקומים מקבילים אכן קיימים; סיינטיפיק אמריקן, מאי 2003.
  8. הוא זכה בתואר אבירות על גילוי 92 האלמנטים בתהליך הכוכבי.
  9. הרבעון להנדסה ומדע, המוסד הטכנולוגי של קליפורניה.
  10. כמצוטט במגזין דיסקובר, "האלטרנטיבה המדעית לבורא תבוני: התיאוריה של ריבוי יקומים."
  11. (אשליית הא-ל) The God Delusion, עמ' 141.
  12. החיים עצמם.
  13. “The Oldest Fossils” (המאובנים הקדומים ביותר) סיינטיפיק אמריקן.
  14. קלוג וקומינגס, יסודות הגנטיקה.
  15. לעיל.
  16. כימאי אורגני ומוביל בחקר מוצא החיים, בספרו, Tour of a Living Cell.
  17. פרופסור לביולוגיה, אוניברסיטת הרוורד, זכה בפרס נובל על גילוי המורכבות בה הרשתית מעבדת את המידע החזותי בשברירי שנייה; מופיע ב “Life and Mind in the Universe” (חיים ותבונה ביקום), International Journal of Quantum Chemistry: Quantum Biology Symposium , נובמבר 1984.
  18. אחד מאבות כל המכאניזם הקוואנטי המודרני בספרו, Physics and Beyond (פיזיקה ומעבר).
  19. "Science's Alternative to an Intelligent Creator: the Multiverse Theory" (האלטרנטיבה המדעית לבורא תבוני: תיאוריית היקומים המרובים), דיסקברי מגזין, דצמבר 2008.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן