תארו לעצמכם שפגעתם בכבוד, באמון ובזכויות של אדם אחר. אם אתם רוצים לתקן את הנזק, יהיה עליכם לנקוט בצעדים מעשיים כדי להשיב את האיזון והשלווה לנפשו של האדם שנפגע מכם.

תוכלו לעשות זאת בקלות על ידי ביצוע עשרת השלבים הבאים, שנועדו לסייע לכם לזכות במחילה המיוחלת ולהשיב את השלווה לחייכם... מהר מכפי שתוכלו להעלות בדעתכם.

שלב 1: ענווה, רגש וכבוד

לפני שתתחילו, עליכם לגשת לנושא בעדינות המרבית. לא מומלץ לקחת סיכונים בגלל טבעו הרציני של המצב. לכן, נסו לבצע את השלבים בדיוק כפי שהם מתוארים.

נהגו בענווה: אם תיגשו למצב מתוך עמדה אחרת מלבד ענווה מוחלטת – אבוד לכם מראש. במילים אחרות, שכחו מהאגו שלכם. עכשיו לא מדובר בכם, מדובר בזולת.

אם תפנו למישהו על בסיס הגיוני בלבד, קטנים יהיו סיכוייכם להשלים עמו

הביעו רגש אמיתי: במחקרים רבים נמצא כי עליכם לעורר במישהו רגשות אם ברצונכם לגרום לו לסלוח לכם. למעשה, רוב החשיבה שלנו מבוססת על רגשות. רק לאחר מכן אנחנו משתמשים בהיגיון כדי להצדיק את מעשינו. אם תפנו למישהו על בסיס הגיוני בלבד, קטנים יהיו סיכוייכם להשלים עמו. כמו כן, אם עליכם "לייצר" רגשות, אל תטרחו - אם זה לא כואב, סימן שלא באמת אכפת לכם, אז כדאי שתחסכו מעצמכם ומהאדם בו פגעתם אי נעימות נוספת ופשוט תמשיכו הלאה.

הפגינו כבוד: כבוד הוא עיקר הקושי בהשבת השלום על משכנו במצבים שונים. לכן, אל תצעקו ואל תתווכחו על הטיעון שלכם, ואל תופיעו במשרדו של האדם שנפגע תוך דרישה שיקשיב לצד שלכם בעניין. הפגנת כבוד פירושה שעליכם לבקש רשות לפני שאתם מדברים ולפני שאתם יוזמים את יצירת הקשר, במקרה והיחסים ניזוקו קשות. הבינו כי אין מדובר כל כך במה שאתם עשיתם, אלא יותר באובדן הכבוד הטמון בבסיס התקרית. התייחסות למצב מתוך כבוד חיונית להצלחתכם.

שלב 2: קחו אחריות מלאה

חשוב שתיקחו אחריות מלאה על מעשיכם. אל תנסו להטיל את האשמה על מישהו אחר או לתרץ תירוצים – הדבר רק יחמיר את המצב. במידה מסוימת, האדם הנפגע מצפה מכם לנסות להתחמק מאשמה. האשמת אדם אחר אינה עוזרת, כיוון שאז רק אותו אדם או אותו דבר יוכלו להשיב את האיזון על כנו.

אם תיקחו אחריות, פירוש הדבר שלכם יש את הכוח לתקן את המצב. שוב, יש להשיב את האיזון למערכת היחסים כדי שתוכלו להשכין שלום.

שלב 3: התנצלו בכנות

השלב הבא הוא להתנצל על התנהגותכם. לפעמים אנו שוכחים לומר בפועל את המילים "אני מצטער". אמנם פעמים רבות אין די במילים אלה, אולם הן חיוניות לניסיון שלכם לזכות במחילה.

ודאו שהכנות שלכם באה לידי ביטוי. לא יאמינו לכם להתנצלות לא כנה. ואם לא יאמינו, אז לא יסלחו. אם אתם מצטערים בכנות, אז לא תחזרו שוב על המעשה הפוגע. אולם אם אתם לא מתכוונים לזה, אל תאמרו זאת.

אם אתם לא באמת מצטערים ומלאי חרטה, ייתכן שזהו הזמן להעריך מחדש את המצב, את מערכת היחסים ואת עצמכם.

שלב 4: היו מוכנים לשאת בתוצאות

היחסים עלולים להיהרס שוב אם האדם הפגוע יחשוב שאתם פשוט מנסים להתחמק מבלי להתמודד עם ההשלכות של מעשיכם

שלב חשוב מאוד בתהליך הוא לומר לאדם שנפגע שאתם מוכנים לשאת בכל התוצאות של מעשיכם. מה שעשיתם הביע חוסר אמון וחוסר אחריות. כשאתם לוקחים אחריות לא רק על מה שעשיתם אלא גם על התוצאות האפשריות, הדבר יעזור לאדם הנפגע להשיב לעצמו חלק גדול מתחושת השליטה שאבדה לו.

יש הבדל בין דיבורים לבין מעשים. היחסים עלולים להיהרס שוב אם האדם הפגוע יחשוב שאתם פשוט מנסים להתחמק מבלי להתמודד עם ההשלכות של מעשיכם. זכרו שגורלכם (לפחות במערכת יחסים זו) מונח בידי הצד השני בשלב זה.

החזירו לצד הפגוע את מה שלקחתם וכך תתחילו לשקם את האיזון. תוכלו להתחיל בכך שתאמרו משהו כגון, "אני יודע שמה שעשיתי לא היה בסדר. יש לך כל זכות לכעוס עליי. אני מוכן לשאת בתוצאות של מעשיי".

שלב 5: נקטו פעולה ממשית שתגבה את דבריכם

שינוי אמיתי שתערכו בחייכם יוכיח לצד הפגוע שאתם כנים. מעשים מדברים בעד עצמם הרבה יותר ממילים.

הסבירו לאדם בו פגעתם מדוע הנסיבות שיצרו תקרית זו לא יכולות לחזור על עצמן שוב. חלק מהכעס שלו על התנהגותכם נובע מכך שמעשיכם היו בלתי צפויים. כלומר, מדובר במשהו שקרה פעם אחת ויכול לקרות שוב ללא אזהרה. אם תוכלו להבטיח שצירוף הנסיבות לא יכול לחזור על עצמו פעם נוספת, הדבר יעזור להקל על חלק משמעותי מהחרדה שהוא חש.

תוכלו לעשות זאת על-ידי עריכת שינוי בחייכם שישקף את העובדה כי טעיתם

כשאתם מבודדים את התקרית כמקרה חד-פעמי, אתם מקטינים את השפעתה על חיי הצד השני והופכים אותה למשהו חריג שעמו לא יהיה עליו להתמודד שוב. תוכלו לעשות זאת על-ידי עריכת שינוי בחייכם שישקף את העובדה שטעיתם וכי אינכם עורכים את השינוי רק כדי שיסלחו לכם. ללא קשר לנסיבות שהובילו לתקרית, שנו את המצב כדי למנוע או לצמצם משמעותית את הסיכויים להישנותה פעם נוספת.

לדוגמה, "זה לעולם לא יקרה שוב. החלטתי ללכת לייעוץ בנושא", או "אמרתי לבוס שלי שאני לא מתכוון יותר לנסוע בסופי שבוע". שימו לב לכך שאינכם אומרים "אגיד, אעשה וכו'", כיוון שהדבר מעביר מסר לא מספיק מחייב, שרומז ש"אני משתנה כי אני רוצה שיסלחו לי". זה לא משקף שינוי אמיתי שאתם עורכים, אלא רק את צערכם על כך שנתפסתם בקלקלתכם.

אם תבהירו לצד הפגוע שהפעולה נעשתה ללא קשר להסכמתו לסלוח לכם, הוא יוכל מיד לראות שהשתניתם כאדם ושאינכם פשוט מנסים לעשות את המינימום ההכרחי כדי להשלים עמו. כשאתם עושים מעשה ללא קשר לצד השני ולתגובתו למעשיכם, הדבר מראה שאתם יודעים כי טעיתם וכי אין מדובר בפיצוי על מעשיכם, אלא בשינוי פנימי אמיתי. אתם יכולים גם לספר למכרים משותפים מה השינוי שעשיתם, כך שהמסר יגיע מכיוונים שונים.

שלב 6: בססו מחדש את הכבוד ההדדי

עשו משהו שמבטא את אופייכם האמיתי. תרמו כסף לצדקה, התנדבו, הקדישו זמן לאדם מבוגר או חולה, הגנו על מישהו או הילחמו למען מטרה צודקת. הראו לאדם הפגוע איזה אדם אתם באמת. עליו לשוב ולכבד אתכם כאדם. הצד השני איבד את הכבוד שרחש לכם והוא חושב שאולי אינכם מי שהוא חשב שאתם.

קשה לנטור טינה למישהו שאנו מכבדים. תנו להם לראות את אופייכם האמיתי, כך שהעבירה שביצעתם תיראה פחות חמורה לאור מעשיכם החיוביים.

שלב 7: החזירו את תחושת האיזון

חשוב שתבהירו שמעשיכם לא גרמו לכם שום הנאה ולא הביאו עמם רווח כלכלי או תועלת מסוג כלשהו. כיוון שאיש לא יכול לחזור אחורה בזמן, עליכם להסביר שלא רק שהייתה זו טעות, היא גם לא הביאה לתוצאות הרצויות.

זכרו, המפתח לסליחה טמון בהשבת האיזון למערכת היחסים – בין אם מדובר ביחסים אישיים ובין אם מקצועיים. אם הרווחתם משהו בדרך כלשהי, יהיה עליכם "להחזיר" יותר כדי להשיב את המצב לקדמותו. לעולם אל תצהירו על תועלת שהפקתם (גמול חיצוני) או סיפוק (גמול פנימי) ממעשיכם. לדוגמה, כדאי שתדגישו אמיתות כגון, "החוויה הייתה נוראית", "מעולם לא נגעתי בפרוטה מהכסף הגנוב", "הייתי יותר אומלל ומלא רגשות אשמה אחרי שזה קרה" וכן הלאה.

עליכם להחזיר את האיזון בכל דרך אפשרית. אם ה"דבר" ברשותכם, החזירו אותו. אם מדובר במשהו שאיבדתם ויש באפשרותכם לספק לו תחליף, עשו זאת בהקדם האפשרי. ספרו על התוכנית שלכם להשבתו וכיצד היא מתקדמת.

זכרו, חשוב שתמשיכו כמתוכנן גם אם הצד השני עדיין מסרב לדבר אתכם. סירובו אינו מהווה הצדקה לכך שלא תדבקו במחויבות שלכם לעשות את הדבר הנכון ו"להשיב את החוב". דבקותכם תוכיח לצד השני מי אתם באמת. אם תמשיכו לעשות את הדבר הנכון למרות שאינכם משיגים את רצונכם – כלומר, למרות שמערכת היחסים עדיין לא שוקמה - זה יוכיח שאתם אדם ששווה להיות איתו בקשר אישי או מקצועי.

שלב 8: ביסוס שקט נפשי

עליכם לענות על השאלה "למה?" מבלי להיכנס לדיון פסיכולוגי מייגע. כל מעשה שגוי מבוסס בסופו של דבר על אותו מניע: פחד. אין זה פלא שפחד הוא חסידו הנלהב של האגו. אם תבחנו את מעשיכם, תגלו כי הפחד נמצא בבסיסם.

למשל, ייתכן שגנבתם כסף, כיוון שפחדתם שתיתקעו בעבודה זו עד סוף חייכם או שלא תוכלו לחיות ברמת החיים שאתם רוצים לחיות. אולי לא הייתם נאמנים כיוון שפחדתם שאינכם מספיק מושכים או שאינכם אהובים. הסוד בהשכנת שלום הוא לגלות מהו מקור הפחד האמיתי. גניבת כסף בגלל שאתם אוהבים דברים יפים אינה מוטיבציה מספקת כמו גניבה בגלל שהיה עליכם לחזק דימוי עצמי רעוע.

ניאוף, למשל, אינו רק דחף. הפחד מסתתר גם מתחת לפעולה זו. ברמה לא מודעת ייתכן שחשבתם, "האם זה כל מה שיש בחיים?" או "האם מישהו ירצה להיות איתי?" ייתכן שפחד עמוק עוד יותר הוא "הדברים מתנהלים טוב מדי. אני לא רגיל לזה, אז אולי כדאי לראות איך אוכל להרוס את הדברים".

נדגים רעיון זה בעזרת התופעה הנקראת משבר גיל ארבעים. אדם הולך ועושה את כל הדברים שהוא פוחד שמא החמיץ או שהוא פוחד להחמיץ. הוא קונה מכונית ספורט. פחד. הוא שואל, "מה קרה לחלומות שלי, לנעורים שלי? אני פוחד".

מדוע אדם לא מתחייב לנישואין? פחד. מה אם מישהו טוב יותר יגיע? מה אם זו טעות? בסופו של דבר, הכל מסתכם בפחד. זה מה שעושה אותנו פגיעים וזה מה שעליכם לבדוק ולהבין בעצמכם. ואז, עליכם לספר על פחד זה לאדם בו פגעתם.

מעשיכם ייראו פחות כבגידה שהפרה את האמון ויותר כמעשה לא הגיוני של אדם מבולבל ומפוחד

לאחר מכן, מעשיכם ייראו פחות כבגידה שהפרה את האמון ויותר כמעשה לא הגיוני של אדם מבולבל ומפוחד. זה יגביר את הפגיעות שלכם ויעזור להשיב את תחושת הכוח והכבוד של הצד הפגוע. שיכוך פחדיכם יעניק לו תפקיד חשוב ופעיל בהשבת תחושת השליטה שלו עצמו.

כשתתוודו על הפחד המסתתר מאחורי המניעים שלכם, הדבר ידגים לצד השני שמעשיכם לא באמת נבעו מהאגו. שכן, פחד הוא תגובה לחוסר היכולת שלכם להתמודד עם המצב. ופחד עומד בניגוד מוחלט לרברבנות ולאגוצנטריות – תכונות שאתם לא רוצים להפגין בשלב זה.

אם הצד השני תופס אתכם כמי שנמצאים בשליטה, אז הוא ימשיך לשמור על עמדת הנפגע. במערכת יחסים, פחד הוא סימן להכרה בכוחו ובמעמדו של האחר. לכן, כשתביעו את הפחד ששלט במעשיכם, הדבר יגרום לו להרגיש חזק ומוערך. הוא ירגיש שוב שהוא בשליטה.

לאחר חשיפת המוטיבציה המבוססת על פחד, ביסוס מחדש של המחויבות שלכם כלפי האדם הפגוע וכלפי מערכת היחסים הוא חיוני ביותר. כל שעליכם לעשות הוא לומר משהו כגון "את יודעת שהנישואין שלנו הכי חשובים לי בעולם ואני אוהב אותך היום אפילו יותר מכפי שאהבתי אותך כשהתחתנו". או "העבודה הזו תמיד הייתה במרכז החיים שלי. תכננתי לעבוד כאן עד שאצא לגמלאות" (במקרה שגנבתם כסף ממקום העבודה שלכם).

שלב 9: הצדקה פנימית

למה להשיב את המצב לקדמותו, כשאתם יכולים לשפר את מערכת היחסים?

אם תוכלו להמחיש לצד שנפגע כיצד מערכת היחסים תהיה טובה יותר ממה שהייתה לפני התקרית, זה יהיה מצוין. אחרת, אם הוא יסכים לסלוח לכם, הוא יחשוב שזה רק כדי לחזור למערכת יחסים פגועה שאולי כבר לא שווה יותר מדי. איש לא רוצה לוותר על סירת ההצלה שלו כדי לחזור לספינה טובעת. אבל אם תראו לצד השני את מה שקרה ואת השינויים שערכתם כתוצאה מכך, הוא ירוויח משהו טוב יותר ממה שהפסיד.

משפט כגון, "עברנו את כל מה שעברנו כדי להגיע לנקודה זו. מדוע להשליך את זה?" הוא רציונל שנשמע הגיוני ומשכנע. לטיעונכם יהיה משקל גדול עוד יותר אם תדגישו את האופן בו תוכלו לשפר את המצב הנוכחי, בהשוואה למצב העניינים הקודם. כדאי שתעשו משהו בפועל כדי לעמוד מאחורי דבריכם, כפי שעשיתם בשלב 5.

שלב 10: בניית תוכנית ספציפית

חשוב לספר לאדם הפגוע כיצד תתנהל מערכת היחסים מכאן והלאה: באיטית, בקלילות, וכשהוא זה שיושב במושב הנהג לאורך כל הדרך. הצד השני עלול לחשוב, "אם אסכים, יהיה לי קשה להיפרד ממנו שוב" (או לפטר אותו, או כל דבר). לכן, כדאי לכם להציע תוכנית שמתקדמת באיטיות אך בבטחה לכיוון המטרה של ביסוס מחודש של מערכת היחסים. הציעו מהלך עניינים ספציפי וברור להמשך הדרך והקפידו על כך שתהיה לצד השני אפשרות, בכל שלב, להמשיך, לעצור או לשנות כיוון.

כשיש לנו מוטיבציה מסוימת לנקוט בפעולה ולהתקדם, חיוני שנבין את הכיוון אליו אנו הולכים ונדע מה הדרך שמובילה לשם. כשאתם רוצים שמישהו יתפייס עמכם, עליכם לספק לו לא רק את היעד הרצוי, אלא גם את המפה המסבירה כיצד מגיעים לשם.