הבקשה נשמעה פשוטה למדיי.
" סליחה, נגמר לנו הטישו. אפשר בבקשה לקבל קצת?"
אשר היה אחד מקבוצה בת מאה ושישים איש, שנסעה באוגוסט שעבר לתשעה ימים במזרח אירופה. היה זה יומו השני של המסע, והקבוצה כולה שהתה במלון קונטי-הוטל בווילנה שבליטא – עיר מגוריו של הגאון הנודע מווילנה, כמו גם של רבנים ידועי שם אחרים.
אשר עמד מול דלפק הקבלה וחיכה לקופסה, אבל היא לא הגיעה.
"נגמר לנו הטישו", ענתה לו הפקידה.
"את מתכוונת שלא נשאר יותר טישו בכל המלון?" שאל אשר בהפתעה.
"אין יותר טישו", הייתה התשובה המכאנית.
"אני רוצה לדבר עם המנהל", אמר אשר.
כעבור מספר שניות הגיעה למקום אישה בלונדינית, גבוהה וסטואית, בשנות הארבעים לחייה.
"אפשר בבקשה לקבל קצת טישו? נגמר לנו הטישו בחדר."
"באיזו קומה אתם?" היא שאלה.
"אה... אהם.. קומה 5."
"אין יותר טישו לקומה 5", היא ענתה, והלכה.
אשר עמד שם, נבוך. מה הבעיה עם קומה 5 שבגללה זכתה לעונש קולקטיבי? יכול להיות שבאמת נגמר כל הטישו במלון? אולי יש איזו מילת פלאים שאשר שכח לצרף לבקשתו?"
התשובה הכואבת לכל השאלות הנ"ל היא 'לא' מוחלט. העזרה לפתרון החידה הגיעה כבר למחרת בשעת בוקר מוקדמת, כשחברת הקבוצה, דבורה, חגה בתיאבון סביב סל תפוחים בקצה הלובי.
"התפוחים האלה לא בשבילך", שאג איש צוות במדים.
"סליחה", אמרה דבורה, "אני אורחת במלון הזה. אני משערת שגם הם כלולים בארוחת הבוקר הקונטיננטלית."
"לא. אם את רוצה תפוחים את יכולה להיכנס לחדר ההוא (והוא שלח אצבע לכיוון חדר האוכל), שם תמצאי את התפוחים היהודים."
אני לא חושב שאי פעם נתקלתי בתפוח 'יהודי', אבל 'תפוחים רקובים' אני יודע לזהות מרחוק
' התפוחים היהודים', כמו שאתם ודאי משערים, לא חבשו כיפות; לא הצלחנו למצוא אפילו תפוח אחד בצורת שופר או חנוכיה. אני לא חושב שאי פעם נתקלתי בתפוח 'יהודי', אבל 'תפוחים רקובים' אני יודע לזהות מרחוק.
הזלזול והבוז בעיניהם של הליטאים האלה זעקו לשמים, אבל הם גם עזרו להרגיש היטב את אותנטיות החוויה המזרח אירופאית. תחושה שבשביל להבין אותה ולהתאבל עליה הגענו עד לשם. זאת הייתה מציאות עליה אמנם קראתי ושמעתי המון, אולם יחד עם זאת התאמצתי מאוד להכחיש ולהתעלם ממנה. אבל עכשיו היא הישירה אלינו מבט.
הרבה היתקלויות דומות ודוחות הגיעו בימים הבאים. חלקן היו סמויות – מוכרים שפתאום "נגמר להם" הדיאט-קולה; וחלקן בוטות – צלבי קרס שצוירו על פחי אשפה, או "יודנריין" שנחרט על מודעות ישנות.
עקבתי אחר התהליך בו ניסינו, אני וחבריי לקבוצה, להטמיע את ההתנסויות החדשות האלה אל תוך תודעתנו המערבית השאננה. כמו ילד קטן ותמים שנתקל בפעם הראשונה בחייו באלימות, עוול או הטיית דעה, ראינו כיצד בועות השלווה הליברלית המערבית מתפוצצות מול עינינו. לא היה שוטר אליו יכולנו לפנות, לא טופס למלא ולא תצהיר למסור. הם שנאו אותנו מסיבות שגם הם לא יכלו לפרט, ואנחנו נפלנו קרבן לאותה מסורת ארוכת שנים ממנה סבלו שוב ושוב אבותינו.
הרגעים המפחידים ביותר במסע שלנו, היו ללא ספק יומיים בלבד אחרי שיצאנו מווילנה. לאחר בדיקת דרכונים מייגעת, שנמשכה למעלה מחמש שעות בגבול ביילורוסיה (רק "בדיקה שגרתית" כמובן), הגענו תשושים ומרוטים ליעד – העיר וולוז'ין. השעה הייתה 11:30 בלילה. באותו מקום הוקמה אם הישיבות – מעוז התורה שפרח תחת שרביטו של הרב חיים מוולוז'ין.
יצאנו ממעבה השיחים, ולפנינו התנשא המבנה הקדוש, שניצב במקומו זה למעלה מ-200 שנה. התקדמנו בחשיכה לכיוון בית הא–לוהים שנשאר נטוש מאז 1892. בניין שבמשך 86 שנות תפקודו הכיל ענקי תורה בעלי ידע מופלג ומורשת של מוניטין טהור מרבב.
תחושה מרגשת, של עבר הקם מולנו לתחייה, עברה בין חברי הקבוצה – עד שגילינו שאנחנו לא לבד. מחוץ למבנה, שעדיין ניצב בגאווה, התאספה קבוצת חוליגנים מקומיים. למעלה ממאה בריונים מקומיים, רבים מהם שיכורים, עמדו ועקבו אחר ה'יהודים' שעשו את דרכם אל בית המדרש הישן. היהודים חזרו!
תחושת התחייה התחלפה במהירות באימה וחרדה
תחושת התחייה התחלפה במהירות באימה וחרדה. אחד הבריונים צעק משהו לא ברור, שהפחיד עד העצם רבים מהקבוצה. מישהו אחר השליך בקבוק שלא כוון לאף אחד במיוחד, אם כי קול התנפצות הזכוכית בחושך הספיק לזרוע חרדה אף בליבות האמיצים שבינינו. נכנסנו במהירות אל המבנה, מנסים בכל כוחנו להעמיד פנים כאילו אנחנו לא פוחדים מהאיום שמרים ראש מולנו.
רבים הודו אחר כך, שבמוחם עלו התרחישים המפחידים ביותר שאפשר לדמיין. תרחישים שנשאבו הישר מתוך עדויות ניצולים וסרטי שואה מזעזעים. אישה אחת הייתה משוכנעת שעוד מעט יפרוץ כאן פוגרום אמיתי, ושאנחנו נאלץ להימלט על חיינו.
בפועל, עזבנו את הזירה, תודה לא-ל, בלי שיקרה שום דבר נוסף. חוץ מזה ששימשנו אובייקט לחיצי לשונם של החוליגנים, חשנו ברי מזל שזכינו להינצל מהביקור שנקטע באיבו.
למרות כל זאת, האנטישמיות המכאיבה והמפחידה בה נתקלנו, לא שלטה במסע בן תשעת הימים שלנו לעבר. מסעותינו לערים מיר, טלז, ווילנה, קלם, פונוביז', סלבודקה, קובנה, ראדין וולוז'ין, כמו גם אל אימי אושוויץ ומיידאנק, הותירו בנו רושם עז והחלטה נחושה ללמוד יותר, ללמד יותר ולעשות יותר, כל אחד על פי כישרונותיו הייחודיים וזהותו היחידה והמיוחדת.
עם תום הטיול עזבנו את אירופה וכאשר הגעתי הביתה חיבקתי את ילדיי חיבוק חזק מהרגיל, ונשאתי תפילה חרישית שלעולם לא יטעמו מצערה וייסוריה של האנטישמיות.
אולם עד כמה מציאותית הבקשה הזאת? האם עברנו המיוסר לא מעיד בבירור שהשנאה ממנה אנחנו סובלים באופן מתמיד היא פשוט כורח המציאות? האם אנחנו יכולים להעמיד פנים ברצינות, שההיסטוריה באמת לא חייבת לחזור על עצמה? האם חכמינו לא קבעו ולימדו אותנו שהשנאה התמידית כלפי עם ישראל - שהחלה ביחסו צר העין של עשיו ליעקב - תמיד תהיה חלק מהווייתנו בעולם הזה?
אנחנו מעדיפים להתכחש לגורל המוכר. אנחנו מעמידים פנים כאילו תקוותינו יכולות להתממש ולהפוך למציאות – כאילו רגיעתה הזמנית של השנאה במדינות המערב, עלולה איכשהו לשנות את אופיו הטבעי של הארס ההיסטורי המדובר ביותר. אולם המציאות היא שהאנטישמיות רודפת ומעיקה, ותמיד תרדוף ותעיק, על חיי היומיום שלנו – בכל מקום בו נהיה ובכל דבר שנעשה.
למרות שלא נעים לעשות את זה, כולנו צריכים לחשוב על מציאותו החמקמקה של גורל מפחיד זה. נראה כאילו תמיד מתרחשים, או עומדים להתרחש, פוגרומים, רדיפות ואיומי השמדה, ובכל פעם שאנחנו עומדים עם הגב אל הקיר, נעלמים פתאום אפילו החברים הטובים ביותר שלנו – או שהם מגיעים מאוחר מדי, עם מעט מדי. דיקטטורים ומטורפים מצהירים, בלי בושה, על מלוא כוונותיהם "למחוק אותנו מעל פני האדמה", או "לזרוק אותנו לים" ואף אחד לא מניד עפעף או טורח לדאוג. נראה כאילו האו"ם המגוחך קיים למטרה אחת ויחידה בלבד, לתעד את שנאתם התמידית והמוחלטת של עמי העולם כלפי היהודים. ישראל תמיד תעמוד לבדה.
ואף פעם לא קל להיות לבד – לא כיחיד, לא כקבוצה, ובהחלט גם לא כעם. אבל באותה מידה אנחנו יכולים גם להתרגל לזה, משום שלא סביר שהתופעה עומדת להשתנות. ואם נתלונן על מר גורלנו, נחכה לתמיכה ודאית או נצפה למשהו שונה, רק נעלה את רמת התסכול שלנו ונעצים את הצער.
אבל בוא יבוא יום, בו עם ישראל יגיע אל מלוא הפוטנציאל שלו, העולם כולו יגלה ויכבד את מציאות הא-ל, והשלום יפרוש כנפיו על הכל.
ועד אז, אנחנו נחזיק מעמד. אולי עם קצת פחות טישו... ותפוחים... ואפילו דיאט-קולה. אבל אנחנו נחזיק מעמד.
זוהי הבטחתו האיתנה של א–לוהים.
ואת זה, אל תשכחו לעולם!
(34) הדס, 3/8/2019 22:25
תודה על הכתבה. מעלה נקודה נוספת - כשנוסעים למדינה אנטישמית, אנחנו מפרנסים אותה
קל וחומר למלון אנטישמי שמשלמים לו ישירות
(33) אנונימי, 3/1/2010 17:09
כישראלית החיה למעלה מ-30 שנה בהולנד
כאבתי את כאבכם בקריאת הכתבה, כישראלית החיה למעלה מ-30 שנה בהולנד,תמיד מבטאת את היותי מי שאני: אדם, ישראלית., אם למישהו יש בעיה עם זה שיגיד, עד כה לא ניתקלתי במישהו שיגיד.. בדרך כלל התנהגות שאמורה טובה שלעיתים אמורה לכסות על...מרגישה את חובתי האנושית להיות אדם מול אדם ולאתגר את מי שמולי להיות אדם למזלי לא ניתקלתי בביריונים שיכורים ואלימים שאיתם אי אפשר לדבר,אלא רצוי לנוס מקרבתם כמה שיותר מהר. והאמונה בהיותינו לדוגמא חיובית לעמים,לצערי... עוד רבה הדרך, זו חובה אנושית לכל אדם מכל לאום , לא רק לנו.
אגמי חוטר חני, 10/6/2012 21:27
אדם מול אדם
בס"ד לצערי את מכסה בהתנהגותך ובהתנהגותם (אירופאים) על כל השינאה והחוסר איכפתיות כלפי העם היהודי. ומה זה אדם לאדם, שכחת איפה התרחשה השואה?! הכל התיפייפות שלך ושל האירופאים, את חיה בסרט, את יכולה להשאר שם לצערינו ולכסות כמוהם בדיוק. האם את מסתירה שאת יהודיה, או שגם על זה את מכסה. מאחלת לך כל טוב מכל הלב וחזרה מהירה הביתה לעמך, למדינתך.
(32) momo, 17/12/2009 09:57
האוקראינים
זה ידוע, האוקראינים שימשו כחוליות הרצח של היהודים באוקראינה בימי השואה. באבי יאר הוא באוקראינה. הרבה פרעות עברו על היהודים שם. לדוגמא חמלניצקי
(31) אלון, 16/12/2009 21:22
הבעיה האמיתית במערב אירופה שם האנטישמיות היא חבויה
גם בפראג לא מתים עלינו, אבל הבעיה האמתית היא במערב אירופה שם שונאים אותנו אפילו יותר אבל יודעים איך להסתיר את זה.
(30) אנונימי, 8/12/2009 16:45
כשאנחנו שומעים ברדיו על בתי ספר נפרדים לילדים אשכנזיים
ולילדים מזרחיים - אז לא צריך להתרחק מגבולות ארצנו כדי לפגוש את הרע.
(29) שלומית, 8/12/2009 16:42
הייתי שם..
אמי ילידת ליטא. רציתי מאד לטייל איתה לשם אולם היא טענה כל השנים שהליטאים היו יותר גרועים מהנצאים וטבחו ביהודים בטרם הגיע היטלר לליטא. סרבה לנסוע לשם, סרבה לדבר את השפה אף כי ידעה אותה היטב. לאחר מותה נסעתי עם ד"ר מוטי זלקין לשם ומאד נהנתי. זה היה הטיול של חיי. ליטא, זה שורשים אבל כנראה שהאנטישמיות טמונה עמוק בליבותיהם של האנשים. אני כן בעד לנסוע, אבל צריך לדעת איך לטייל בעולם בכלל.
(28) , 8/12/2009 15:47
שנאת היהודים
כל שנכתב הוא חלק מההיסטוריה שלנו.כיון שאינני נוהגת לחשוב שכלנו טלית שכולה תכלת,ראוי שגם אנו נפשפש במעשינו במובן זה שנוכל לשמש דוגמא ליתר העמים.ולואי שכך יהיה במהרה בימינו.
(27) נורית אלקלעי, 8/12/2009 10:17
האמת העירומה
לצערי העמוק האמת זועקת מהמאמר וטוב שנסגל אתיכולותינו לסמוך על עצמנו ולשמור עלינו ועל מדינתנו ואם כך חשוב שכל צעירנו הדתיים והחילונים יתגייסו לצבא כל אחד בזמנו. תודה לכותב המאמר שהאיר שוב את עיננו והעמידנו מול האמת
(26) אנונימי, 8/12/2009 09:46
"זכור"
על היותה של האנטישמיות מחלת נפש כרונית חסוכת מרפא כבר כתב ד"ר פינסקר. עוד לפניו ציווה הקב"ה פעמים אין ספור , כמעט כמו "פרסומות", לזכור(רוחנית ולא אופטית) כי היינו עבדים במצרים , הוא מעולם לא המליץ לקפוץ למצרים (למרות קירבתה הגיאוגרפית) כדי לראות ולחוות את עבדותינו. התורה החכמה מסתפקת בזכרון לדורות ואינה נזקקת להתנסות חווייתית על מנת שנשכיל להפנים את משמעות הגלות. מלבד זאת למיטב הבנתי, מסע שורשים שלנו צריך להיות לתוך נבכי התרבות והערכים שלנו, הרי אנו "עם הספר" לא!? כ-4000 שנה אנו לומדים את מורשתו של משה מבלי לבקר בארמון רעמסס או בערי המסכנות, ווואללה זה מחזיק מעמד. לי אין שורשים גיאוגרפיים אלא בארץ ישראל למרות שלא נולדתי בה. ההתנסות באנטישמיות של מסעות ל"ערי קודש" נוכריות ו/או לאתרי השמדה אינה מעידה אלא על חולשותינו הגובלות בפטישיזם. חכמים מסבירים שהקב"ה 'קבר' את משה כדי שלא נסגוד לקברו , למה אנו מתעקשים כל כך בפולחן קברים ועוד על אדמת הנכר? כדאי אולי לעשות הפגוה בחיים ואת אותו הזמן שהיינו מקדישים למסע לתוככי אוכלוסיות סלביות בלתי שפויות, כדאי היה להקדיש לימי עיון ביצירה היהודית שנוצרה במקומות אלו. לשבת מול הרי הגולן, על גדות הים התיכון או במרחבי הנגב ולהפליג מהם רוחנית אל המורשת שנוצרה אי שם בגלות המזרח אירופאית או בכל גלות בה בני עמינו יצרו והגו. כל מקום אחר דוגמת אומן או וילנא הוא קודש למקומיים אשר במסעותינו אחר זכרונות שלא אנו חוינו, אנו סוגרים להם את התקציב השנתי. אינני נגד נסיעות לחו"ל חלילה, אלא שבכל מקום המקבלים בחילה מאיתנו, רצוי לא לחזר על פתחו.
(25) , 7/12/2009 19:26
לא רק שם
לדאבון לב, יותרויותר יהודים מפרנסים את האנטשמיות/האנטישמים בליטא כמו במקומות רבים אחרים . גם בארצנו שלנו יש גילויים של שינאה בלתי מובנת לשומרי תורה ובודאי של ערבים וחוליגנים רוסים בערים מסויימות. התובנה - יש לחזק מאוד את הזהות והלאומיות שלנו בעוז ובגבורה. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו .
(24) יחיאל, 7/12/2009 11:55
איו מקומות קדושים בחו"ל זולתי ארץ ישראל ואתריה.
"...מסעותינו לערי הקודש מיר, טלז, ווילנה, קלם, פונוביץ', סלבודקה, קובנה, ראדין וולוז'ין, כמו גם אל אימי אושוויץ ומיידאנק - כל הערים הקדושות הללו"... מי קידש את הערים הללו? ואם היו קדושות זה היה בעבר, בעת שישבו בהן יהודים קדושים. מה לכם בערים "קדושות" אלו? נוסטלגיה? המקום היחיד הקדוש באמת היא ארץ ישראל. אין מה לעשות במקומות טמאים.
(23) אנונימי, 7/12/2009 11:39
אנטישמיות
שלום רב, נדהמתי מגילויי האנטישמיות שחוותה קבוצתכם. אני ובני משפחתי מתכננים מסע שורשים בעוד מספר שנים לליטא . קובנה , זז'מר ) ו עכשיו "נעשה חושבים". מעניין אותי לדעת האם הגשתם תלונה לשגרירות הישראלית בליטא או למשרד החוץ ומה היתה התגובה?! בברכה, רנה
(22) ימית, 7/12/2009 06:52
האם אכן ערי קודש?
"מסעותינו לערי הקודש מיר, טלז, ווילנה, קלם, פונוביץ'..." זוהי ציטטה מתוך מאמרך, המעניין, החשוב לכולנו. אך האם ראויות ערים אלה להקרא ערי קודש? האם מקומות שאיפשרו רדיפה ורציחה של יהודים , או כל אדם אחר ראויים להקרא "ערי קודש" , התורה, הידע , והמסורת היהודית העתיקה והנפלאה, לא נבנתה משום שהייתה בערי הקודש הללו, אלא משום האנשים שבנו חייהם שם, בערים ובמקומות בזויים, עם אוכלוסיה וחינוך בזוי לא פחות. לא כולם, אולי אף לא רובם. אך חלק מהם בוודאי כן. לא המקום הופך את המקדש, או המדרש לקדוש. האנשים והאמונה מקדשים אותו. ואם הם אינם שם משום שנרצחו, או גורשו, או נמלטו על חייהם, המקום עצמו לא נשאר להיות "עיר קודש".
(21) אנטישימיים יש גם כאן אבל הם באו מחבר העמים, 7/12/2009 06:05
גזענות
אדם שבא מרוסיה וקורה לי נאצי גזען והוא אומר שכל המזרחיים ברברים הוא אנטי שימי
(20) שלומי, 6/12/2009 21:34
חבל מאד....
חבל מאד שבארץ לא הפנמנו את העובדה הכמעט מדעית....כי הם לעולם ישנאו אותנו ,גם ללא סיבה נראת לעיין,חוץ כמובן מהקומץ.....!!החבל שלי הוא לאותם יהודים ישראלים שהם בעצמם שונאי יהודים חצי מקצועיים....... שאוהבים לשנות את היהודי השונה ממנו.מתי נהייה יותר סובלניים.... או טולרנטים,את זה אני אומר במיוחד, לליברלים מתוכנו שהם לרוב אוהבי חיות,זרים וערבים....
(19) , 6/12/2009 19:43
VILNA
WHY YOU NEED TO TRAVEL TOPLACE THEY ARE ANITSMIT DO NOT SPEND IN THE COUNTRY IN EAST Euorpe 1 $
(18) יעל פלד, 6/12/2009 19:14
אין לנו ארץ אחרת
המקום היחיד המקודש הוא ארץ ישראל....ואין מה להתרפק על עיירות באירופה שנחלים ונהרות אדומים מדם של יהודים..... יש לחנך לאהבת הארץ ולדבוק בה...גם לארצות נאורות תגיע שנאת ישראל במוקדם או במאוחר... ועל הרבנים להורות לאנשיהם להתגייס לצהל" , כי גיוס לצה"ל הוא למלחמת מצווה...ולא לצפות לשום אהדה , אהבה, הבנה מהגוי המתקדם ביותר...החוליגנים מבצעים את מה שהמתקדמים כביכול לא היו מעיזים ... השמאל האירופאי מתחסד ושקרן...מתכחש להיסטוריה ולאמת...בוכה בדמעות תנין על המוסלמים המסכנים... האנטי ציונות היא האנטישמיות המודרנית...
(17) אנונימי, 6/12/2009 19:06
משלחות התלמידים לפולין מפרנסות את אותם אנטישמים ניאו נאצים!
ישראל מוציאה עשרות מליוני שח בשנה על משלחות התלמידים, אותו כסף מפרנס את אותם אנטישמים צאצאים לעוזרי הנאצים. יש לחדול מכך בהקדם!
(16) מינדל, 6/12/2009 17:13
בקר טוב, אליהו
האירוע יכול להיות מכונן עבור כל המאושרים שנולדו לתוך מדינה יהודית ודמוקרטית ,עדיין. אלו שטעמו בנעוריהם את המטעמים האנטישמיים- אינם מופתעים כלל. לכן לא אחזור ללבוב ,אוקראינה.מי שנכווה ברותחין-נזהר מצוננין ומזהה את השנאה ממבט ראשון. זה לא גשם,רבותיי- זה רוק...
(15) אנונימי, 6/12/2009 17:12
כמה חבל
כמה חבל שדווקא אלה שאמורים לקרוא את הכתבות לא קוראים ולכן חדשות לבקרים אנו שומעים "זה היה ולא יחזור" ולא מוכנים לראות את המציאות כמות שהיא "אין חדש תחת השמש" לפחות בשלב זה. מאות ישראלים מוציאים תעודות לאזרחות פולנית, הונגרית, רומנית ועוד. כאילו שתעודות אזרחות מנעו אי פעם את כל מעשי הזוועה....הטחו עיניהם לראות?
(14) תקוה לוי, 6/12/2009 16:33
אנטישמיות
הפתרון הוא לנפוש בארץ הקודש. שום מדינה בעולם אינה מושכת אותי . אני מתעבת את הגויים אשר שונאים אותנו, בחזקת מידה כנגד מידה. ובמקביל, אני אוהבת כל יהודי באשר הוא. מכל זרם. אני מתפללת ללא הרף לשלום כולם. יבוא יום ואור הגאולה יפציע אי"ה ואז ילמדו כל שונאינו כי הקב"ה שלנו הוא והוא איתנו, גם כשהוא כועס. יהיה אשר יהיה.
(13) אתי, 6/12/2009 15:04
"עם חלש"
במשך כל קריאת הכתבה צפיתי שמישהו מכם יעשה מעשה יתקומם ויגן על עצמו אבל לא מתנהגים כפחדנים ונותנים לגוויים לתת לנו הרגשה שהם מעלינו לא ככה התחילה השואה. אני בת לניצול שואה ואני אומרת איך אפשר להתנהג ככה הייתם צריכים לעמוד על הזכויות שלכם ולא לפחד מהם זה מה שאני הייתי עושה.
(12) בת מלך, 6/12/2009 15:03
הסיבה לאנטישמיות היא שנאת החינם שעדיין לא עקרנו מלבנו ושבגללה נחרב בית המקדש
המאמר לא נותן את התשובה לשאלה: מדוע שונאים אותנו כל הדורות? האם זה סתם? האם שכחנו את שנאת החינם שבין יהודי ליהודי? האם בארץ אנחנו חיים באהבה ללא תנאי איש לרעהו? האם הפלגים השונים ביהדות החילונית הדתית והמסורתית נקיים משנאה והשמצות? בתי המקדש נחרבו בגלל שנאת חינם. אנחנו עדיין לא עקרנו את שנאת החינם מלבנו. בכל אחד מאתנו קיים גם עשו, ועד שלא נכיר בזה, ועד שלא נודה בזה, ועד שלא נעקור מלבנו את השנאה לשונה מאתנו ואת ההתנשאות על הגויים, נהיה שנואים בגויים.
(11) אנונימי, 6/12/2009 14:58
אנטישמיות
מי שמוכן לספוג יחס כזה וממשיך לשהות במלון - שיבושם לו. אני הייתי עוזבת מיד ולא חוזרת להסתובב ב"מקומות הקדושים" הללו הספוגים שנאה.
(10) יפה, 6/12/2009 14:53
תפוחים רקובים
אני מזועזעת אבל כן מיתעוררת מחדש יש שינאה ומה יש ביכולתנו לעשות ???????????וללא עזרתו של האל מה כוחנו הנה לנו עוד ועוד חוכחה.
(9) , 6/12/2009 13:30
אז תפסיקו"לתדלק" אותם !!!
תעלו את עצמות הצדיקים לא"י .
(8) משה רז, 6/12/2009 13:27
הבטחת אלוקים
הסיפא של המאמר משקף הגיגי לב בלבד. איש אינו רשאי לצטט הבטחות של אלוקים. מי שמו?ן שנות ההשמדה באירופה הוכיחו שאין הבטחה כזאת . אנו חייבים לנהוג כאילו אין הבטחה כזו ולדאוג לבטחוננו במו ידינו ואז השם אולי יעזור ואולי לא
(7) ארז, 6/12/2009 13:13
תשובה אחת עולה לי לראש עכשיו!!!
אנחנו מאמינים בני מאמינים,ואין לנו על מי להישען,רק על אבינו אבינו שבשמיים!!!
(6) , 6/12/2009 13:11
ממה אתה מפחד,גם בארץ יש ביריונום הזורקים בקבוקים על בני אדם כמונו.מידי אבנים,שורפי עצי זית,ומכים מה אנחנו שונים מהפרוגרומצים שזרקו עליכם בקבוק.מה לנו מותר? מספיק אם ההתחסדות, אנחנו לא שונים מהם.
(5) אבישי, 6/12/2009 12:51
מבין ,אבל...
אני בהחלט מבין את הרצון הלגיטימי לבקר בכל אותם אתרים ,ברחבי אירופה ,שהם חלק בלתי נפרד ובלתי נשכח מההיסטוריה של עמנו .אבל אם באמת זה המצב וזאת קבלת הפנים שמארגנים המקומיים , אז אולי באמת לא רצוי לנסוע לאותם אתרים ולקוות שיום אחד המצב יישתנה. האנטישמיות לא תעלם בזכות ביקורים אלה . גם אנחנו לא אוהבים לראות ערבים שבאים לבקר אתרים בהם גרו עד שברחו /גורשו ב-1948 .
(4) מאיר, 6/12/2009 12:34
יותר קשה להוציא את הגלות מישראל..
כל עוד ימשיכו יהודים לקרוא לאדמה המגועלת הזו "ערי הקודש" ולהתרפק בגעגוע לגלויות הנוראות. תגבר שנאת ישראל ביחס ישיר לחוסר הבנת תפקיד עמ"י! "אין תורה כתורת ארץ ישראל" ועל תורת חו"ל אמרו "הושיבני במחשכים כמתי עולם"! נמנע מלטוס ולחזק את צאצאי הנאצים
(3) , 6/12/2009 12:32
ערי הקודש
הסיפור שלך אכן מזעזע ומעורר תהיות לגבי נסיעות לארצות שאדמותיהן רוויות דם יהודי. ניראה לי , אבל, שהתבלבלת בנושא ה"ערים הקדושות". הערים הקדושות הן ירושלים, צפת, טבריה, חברון ושכם שקדושתן לנצח. הערים באירופה אמנם היווי אכסניה לישיבות גדולות, אבל הן לא בגדר "קדושות". ניראה לי שההיפך המוחלט הוא הנכון. כמה יהודים נרצחו והושפלו במקומות אלה? "קדושות"???
(2) יעל, 6/12/2009 12:17
הם כבר מזמן לא "ערי הקודש"!
הערים הללו רוקנו בכח מיהודים. אדמת אירופה כולה רוויה דם יהודי. חבל לנסוע לשם ולפתח ע"י כך את הכלכלה הליטאית/פולנית, אם אנחנו כל הזמן אומרים שנקמה פירושה עוד ועוד משפחה יהודית, ילדים יהודיים, אז גם בזאת אפשר לנקום ולהפסיק לנסוע לשם!
(1) רינה, 6/12/2009 11:10
אבא שבשמיים מאותת לנו
חבר'ה לחזור בתשובה הסוף קרוב!