אנשי דור הפלגה מתכנסים בעצה אחת, כדי למצוא הגנה מפני אסון אפוקליפטי נוסף. 

הם רוצים לדאוג שלא יקרה ש״נפוץ על פני כל הארץ״, ולשם כך הם הוגים את הרעיון של מגדל בבל.

המגדל נועד לשמש כמעין מגדלור, שמרכז ומאחד תחתיו את האנושות על גווניה.

הם האמינו שכככל שיצליחו ליצור חברה אחידה, מהודקת ומרוכזת יותר, כך יוכלו להבטיח לעצמם כח רב עוצמה שיעמוד להם בעת צרה.

כדי ליצור חברה אחידה ומאוחדת הם נקטו בשיטות קומוניסטיות. כאלו שמלאימות את הצרכים של הפרט לטובת הגשמת האינטרס הלאומי של חברה מאוחדת ומגובשת. 

הנצי״ב מוולוז׳ין משקף תפיסו זו בפרושו על הפסוק “פן נפוץ על פני כל הארץ”, בספרו ”העמק דבר”:

“חששם היה שלא יצאו בני אדם מדעה זו ויהיו במחשבה אחרת ועל כן היו משגיחים שלא יצא איש מיישוב שלהם. ומי שסר מדברים אחדים שבינהם – היה משפטו לשריפה כאשר עשו לאברהם אבינו.”

מבחינתם, ערכים לאומיים לא יכולים להתקיים כל עוד ערכים אינדיבידואלים עדיין מפרפרים ברשת. אין מקום לאנשים פרטיים. האדם הפרטי נדרש לפעול על פי צו לאומי אחיד שנכפה על כולם במידה שווה. בחברה כזו המעגלים הפרטיים כדוגמת מגדר, משפחה, קהילה ועוד, נשברים וחוברים למעגל אחד - למעגל הלאומי. כל העם מגוייס לטובת מטרה אחת ומשותפת.

האסטרטגיה של אחידות כאמצעי להשגת אחדות, הביאה בסופו של דבר לתוצאה הפוכה: אלוקים בלבל את שפתם והפיץ אותם ללאומים ועמים שונים.

אז איפה טעו אנשי דור הפלגה? 

הם טעו בדרך שבה נקטו כדי להשיג את היעד של אחדות לאומית.

אנשי דור הפלגה רצו לכונן חברה אחידה ושוויונית. הם האמינו שהשטחת ההבדלים וצמצום הפערים תביא לידי אחדות.

לפעמים גם אנחנו טועים לחשוב שחברה אחידה והומוגנית שמוותרת על הייחודיות של חבריה, היא חברה מגובשת ומאוחדת. שהדרך להשכנת שלום ויצירת אחדות, עוברת דרך התפשרות על הייחודיות והמיוחדות של כל אחד ואחת.

אבל כמו אצל אנשי דור הפלגה, מהר מאוד יתברר שדרך כזו, סופה להנציח הבדלים ולהביא לידי פילוג.

תארו לעצמכם שנחליט על יצירת  תקנון אחיד לכל בני הבית. מה שאומר שהקטן בן השנתיים יידרש לרוקן אשפה פעמיים בשבוע, בדיוק כמו בן הזוג שלנו. ברור לכולנו שתקנון כזה ינציח את הקטן כחסר יכולת. 

הדבר נכון גם לגבי אנשים בני אותו הגיל. תארו לעצמכם שנדרוש מיועץ חינוכי, למלא את מקומו של יועץ טכנולוגי בחברת היי-טק. כולם יפסידו. הרווח יהיה גדול בהרבה אם נכיר בתרומה של כל אחד מהם בתחום שבו הוא בקיא ומוכשר. היועץ החינוכי יתרום להנחלת המורשת הלאומית בבית הספר, והיועץ הטכנולוגי יתרום לקידום הכלכלה בעבודתו כהייטקיסט. 

כדי ליצור אווירה הרמונית, של שילוב כוחות ואחדות, חייבים להכיר בשונה ולאו דווקא להתמקד בדומה. להכיר בהבדלים האישיים, המגדריים, המשפחתיים, החברתיים והלאומיים שלנו. דווקא מתוך אותה הכרה בשוני, נצליח להירתם כולנו למאמץ של חזית לאומית מאוחדת.  

חברה שמכבדת ומוקירה את התרומה השונה של האנשים והקהילות שמתקיימות בה, תוכל להבטיח לעצמה שלא תיענש בפירוד ופילוג לעולם.