"אחד מרבי-המכר שלי הוא הסווצ'ר 'השם אוהב אותך'", מסבירה אלישבע ראשון, מעצבת האופנה היהודיה האורתודוקסית המודרנית, העומדת מאחורי העיצובים של אלי7. "וזה ממש משמח. זה אומר לי שאנשים לא רק רוצים להרגיש אהובים, אלא גם ליידע אחרים שהם אהובים", היא מסבירה. "יצרתי את 'השם אוהב אותך' כדי לגרום לאחרים להרגיש טוב".

העיצובים של אלי7, שהושקו ב- 2019, מאופיינים בסלוגנים מעצימים שנועדו לעזור לאנשים לשמוח ולהרגיש התרוממות רוח ביחס לזהות שלהם. ההשראה של אלישבע נובעת מחוויות חייה שלה כאישה יהודיה דתייה שחורה וכבת לדור המילניום, שבילתה חיים שלמים בטיפוח הרוחניות שלה.

להרגיש טוב עם עצמה

בילדותה, כשאלישבע גדלה בקהילות יהודיות אורתודקסיות בניו יורק, פעמים רבות הקניטו אותה ולעגו לה בגלל צבע עורה. "הילדות שלי הייתה קשה", הסבירה בראיון בלעדי שהעניקה לאחרונה ל- Aish.com.

אלישבע וארבעת אחיה גדלו בקהילה יהודית חרדית בברוקלין, בשנות ה- 90 ובתחילת שנות ה- 2000. אביה הוא אפריקאי אמריקאי שהתגייר והפך ליהודי דתי. אמה השחורה גדלה בבית יהודי מסורתי וחזרה בתשובה כבוגרת. אלישבע שמה לב שבגלל צבע עורה, פעמים רבות חוקרים אותה אנשים על מוצאה, כשהם חושדים תמיד שהיא לא באמת יהודיה. "המשפחה של אמא שלי יהודיה כבר דורות – אנשים תמיד שואלים". זה אחד מתוך עלבונות רבים להם זכתה במהלך השנים.

"כשהייתי ילדה לא הבנתי שלא כל העולם יהודי", היא נזכרת. היא גם לא הבחינה בהבדלים בגוון העור בינה לבין חבריה. היא ואחיה ואחיותיה אהבו כל מה שקשור ביהדות. הם נהגו לבלות שעות בשירת שירים יהודיים, החזיקו ביד סידור והתפללו מתוכו, ואמרו שבת שלום לכל מי שראו.

אלישבע הייתה בת שמונה כשהבינה לראשונה שאנשים מסוימים מסתכלים עליה אחרת בגלל צבע עורה. בשבת, רבים מהילדים בבית הכנסת נהגו לצאת החוצה לשחק ביחד בזמן שהוריהם התפללו בפנים. יום אחד, קבוצת ילדות סירבה לשחק איתה בכדור. כשאלישבע שאלה למה, הן אמרו לה שהיא "מלוכלכת". אלישבע הייתה מבולבלת: היא לא מלוכלכת, היא הסבירה. להיפך, היא לובשת את בגדי השבת הכי יפים שלה. היא אפילו רחצה ידיים. הילדות אמרו לה שהיא "מלוכלכת" בגלל שהיא שחורה וברחו משם צוחקות.

אותו רגע היה נקודת מפנה. אלישבע זוכרת שחזרה הביתה והסתכלה על עצמה במראה, כשההערכה העצמית שלה צונחת. תקרית זו נצרבה בזכרונה בבירור עד היום.

היו עלבונות אחרים. היא זוכרת שהשתתפה בשבתון, אך השרת בבית הכנסת סירב להכניס אותה פנימה. הוא התעקש שהיא לא יכולה להיות יהודיה, למרות העובדה שאלישבע הייתה לבושה בחגיגיות ומוכנה לקראת השבת. מה שהכאיב יותר מכל היה העובדה שאמנם חבריה גילו אהדה כלפיה לאחר מעשה, אולם אף אחד מהם לא היה מספיק אמיץ כדי לעזור לה ברגע האמת. "לפעמים אנשים היו ניגשים אליי עשרים דקות אחרי תקרית גזענית כלשהי של שנאת שחורים ואומרים, 'וואו, זה היה מטורף', אבל כאב לי שאף אחד לא התערב בזמן שזה קרה". אלישבע מסבירה שהיא ויהודים שחורים אחרים – או כל אחד אחר שסומן כמטרה ונאמר לו שהוא לא שייך – היו זקוקים לאהדה ולשאנשים יחלצו לעזרתם בשעת מעשה, כשאחרים הביכו אותם או גרמו להם להרגיש לא שייכים.

כשאלישבע הייתה בת 19, היא נכנסה ל"עולם ההיכרויות" ופנתה לשדכנית כדי שתעזור לה למצוא גברים להיכרות. התהליך הביא עמו עלבונות מכאיבים נוספים. השדכנית שלה התעקשה לשדך לה גברים מבוגרים הרבה יותר או שהיה להם מטען רציני. אחרי דייט קטסטרופלי במיוחד, התעמתה אלישבע עם השדכנית שניסחה את זה במילים בוטות: לאור העובדה שהיא שחורה, היא לא יכולה לצפות ליחס זהה לזה של כל יהודיה אחרת. אלישבע נטשה את עולם השידוכים.

דרך אחת שבה התמודדה אלישבע עם הגזענות הייתה באמצעות אופנה. "אופנה היא דרך לבטא את עצמי. באמצעות הבגדים שלי הייתי מסוגלת להפוך את השלילי לחיובי בגיל צעיר מאוד". היא פיתחה כישרון לשילוב בגדים יחד ושמה לב לכך שאנשים נמשכו אליה בגלל בגדיה. "אם עטיתי כפפות משנות ה- 20, או חבשתי כובעים, או מיקס אנד מאץ' של דפוסים, אנשים היו אומרים, 'ואו, אני ממש אוהבת זה, איפה השגת את זה?' האופנה משכה אותם לומר משהו שלא קשור לגוון העור שלי".

היא גם שמה לב לכך שהאופנה שינתה את מצב הרוח של אנשים וגרמה להם להרגיש שמחים. "אני פשוט רוצה שירגישו שמחים", היא מסבירה.

כשאלישבע נרשמה לברוקלין קולג' ללימודי היסטוריה, לראשונה בחייה היא התחילה לאהוב את המראה שלה. "סטודנטית פעם העירה שיש לי 'עור מהמם של נסיכה נובית'". לא היה לה מושג למה הכוונה והיא חיפשה את זה בגוגל. המשמעות הייתה שחור בצורה יפה. "התחלתי להסתכל על עצמי באור שונה", היא נזכרת. הייתה זו הפעם הראשונה שבה החמיאו לה על עורה הכהה.

ב- 2019 השיקה אלישבע מותג משלה, עיצובי אלי7. היה לה את הרעיון לשם החברה כבר מילדות. בשלב זה, היא כבר עברה לגור בלוס אנג'לס. לבגדים ולאקססוריז שלה יש וייב נינוח. היא עיצבה חולצות עם סלוגנים כגון, 'גם זו לטובה', ספלים שעליהם כתוב 'דאגה לעצמי=אהבה עצמית' ותיקי יד שעליהם כתוב 'מלכה. נקודה'. אלישבע מסבירה את המשמעות מאחורי סלוגן ספציפי זה: "כל הנשים והנערות היהודיות הן מלכות, נקודה". ושאף אחד לא יגרום לך להרגיש פחות ממלכה. גם הסלוגנים האחרים שלה מעצימים מאוד.

יש לה מוצרים שמיועדים גם ללקוחות שחורים ולכאלה שהם גם שחורים וגם יהודים. על טי-שירט אחת כתוב, "יהודיה. כן, אני באמת כזו. בבקשה תפסיקו לשאול" – משפט שאלישבע השתוקקה לחזור עליו באוזני רבים במהלך השנים. חלק מהאתר נותן עצות ללקוחות חרדיים (יהודים אורתודוקסים) שרוצים ללבוש חולצות עם השרוולים הקצרים יותר המוצגות באתר. היא נותנת עצות ספציפיות לגבי איך לשלב ולחבר בין פריטים כדי לשמור על צניעות, ומסתמכת על השנים שבהן יצרה מראה אופנתי בסביבה יהודית אורתודוקסית.

אלישבע מסבירה שהיא שואבת את ההשראה היצירתית שלה משני מקורות. "המקור הראשון הוא החיים שלי – אני יודעת איך גורמים לאנשים להרגיש רע לגבי הזהות שלהם". העיצובים שלה נועדו לסתור חלק מהמסרים השליליים שאנשים שומעים ולתת בוסט חיובי. "הייתי הורגת כדי שיהיו לי דברים כאלה שיגרמו לי להרגיש טוב עם עצמי כמתבגרת או כילדה".

מקור ההשראה השני שלה הוא "האנשים המדהימים שפגשתי במהלך חיי". אלישבע מסבירה שהיא פגשה אינספור יהודיות שמגלמות את הציווי להתנהג במוסריות ולהתייחס בכבוד לכל בני האדם. "אין להן שום שנאה בעצמותיהן. הן באמת אנשים טובים והן כאלה מדהימות, עד שהן אפילו לא יודעות כמה מדהימות הן. אלה האנשים שפגשתי בחיי, שמבינים מה פירוש הדבר להיות יהודיה אורתודוקסית. גם אנשים אלה הם חלק מתהליך העיצוב שלי".

בעיצוביה היא מנסה גם לשלב את ערך הצניעות. עבור אלישבע, הערך של צניעות הוא רוחני וגופני כאחד. עיצובי אלי7 החלו לפרוח, ואלישבע החלה במהרה להוסיף עוד ועוד מוצרים, והציגה גם תמונות של עצמה מדגמנת את העיצובים האחרונים שלה באתר האינטרנט שלה. אבל אז החלה לקבל הערות באתר שלה, ששואלות מדוע היא משתמשת בדוגמנית שחורה.

"אז העליתי פוסט וכתבתי, 'הי, הסיבה שיש דוגמנית שחורה בכל התמונה היא – שזו אני!'" התגובה לפוסט הממה אותה. "איבדתי יותר מ- 300 עוקבים. כתריסר הזמנות בוטלו. זה גמר אותי". החוויה גרמה לאלישבע להרגיש שהיא חיה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת.

היא החלה גם לקבל מיילים מטרידים וגזעניים נגד שחורים. המצב החמיר כל כך עד שהיא נאלצה לבקש מחברה לפתוח במקומה את המיילים שלה. במשך מספר חודשים העסק שלה צנח. "כעסתי על עצמי, אמרתי לעצמי, 'אלישבע, את כזו טיפשה, למה אמרת לאנשים שאת שחורה?'"

בחודשים האחרונים, היא מתחילה לאט לאט לבנות מחדש את המותג שלה. "התחלתי לקבל עוקבים אמיתיים שלא אכפת להם מצבע העור שלי". נשים התחילו לפנות אליה ולהודות לה על היותה דוגמה ומופת ליהודיה שחורה וליצירת מוצרים המיועדים לנשים יהודיות שחורות. "עכשיו אני שומעת יותר תגובות חיוביות מכפי ששמעתי כל חיי".

עם פתיחת הדיאלוג הלאומי בארצות הברית בנושא גזע, הרגישה אלישבע תחושת הקלה עמוקה. "סוף סוף בחודשים האחרונים יכולים אנחנו, היהודים השחורים, לומר את האמת שלנו... אני מרגישה שאנשים יותר מתעניינים במה שכולם אומרים". היא משווה בין היותה שחורה ויהודיה לנשיאת ערימת אבנים כבדות. יהודים שחורים נושאים את המשקל של שנאה מצד אנטישמים על היותם יהודים, התמודדות עם גזענים ששונאים שחורים ועם הקושי של התמודדות עם גזענות שנובעת מתוך העולם היהודי עצמו. כיום היא סוף סוף מרגישה שיש לה שותפים לנשיאת המטענים אלה.

"סוף סוף אנשים מרגישים בטוחים מספיק כדי לדבר. אני בוחרת להמשיך לקוות שזה יימשך ושהם יאפשרו לנו לדבר".

לאלישבע יש כמה הצעות קונקרטיות לאנשים שרוצים להיות רגישים וסובלניים יותר. אם אתם רואים מישהו שהופך למטרה או שמציקים לו בגלל צבע עורו או מכל סיבה שהיא, דברו! אל תמצאו תירוצים להתנהגות זו ואל תנסו לזלזל בחשיבותה או להתעלם ממנה. אל תנסו לתרץ מעשים גזעניים, אכזריים או משפילים. חשבו כיצד הייתם אתם רוצים שאחרים יחלצו לעזרתכם. אל תשתמשו במונחים משפילים והביעו את עמדתכם כשאחרים עושים זאת.

"אין אהבת ישראל אמיתית אם אנחנו לא נחלצים להגנתם של יהודים שחורים" מציינת אלישבע. "אחיות צריכות לעמוד לצד אחיות, אחים צריכים לעמוד לצד אחים". אלישבע מסבירה שהיא מקווה להקים משפחה יהודית ביום מן הימים, בעזרת השם, והיא לא רוצה שילדיה יעברו את אותו כאב שהיא עצמה חוותה. "יש כל כך הרבה פוטנציאל, כל כך הרבה טוב שאפשר לעשות", היא מרגישה. "אנחנו צריכים להתעורר".

אלישבע מרגישה שהתקופה הנוכחית של "שלושת השבועות" בין י"ז בתמוז לבין ט' באב, זהו זמן מתאים במיוחד לעבוד על אהבה לאחינו היהודים. "יש לנו את השבועות האלה של האבל המובילים ל- ט' באב בגלל שנאת חינם - בגלל שיהודים לא אהבו זה את זה כפי שהיו צריכים. וכשיהודים לא אוהבים זה את זה, זה מחליש אותנו וזה מקל על שונאינו לפגוע בנו. זהו זמן מתאים לכך שכולנו ניקח על עצמנו מחויבות להתבוננות רצינית פנימה".