לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




רקמה אנושית אחת

רקמה אנושית אחת

חבל שצריך לנדוד עד בנקוק או לחוות אנטישמיות בסן-דייגו בשביל לקבל שעור באחדות ישראל.

מאת

את החג והשבת עשינו בבית חב"ד בבנגקוק, בירת תאילנד. 48 שעות של שיעור רצוף מהשליחים כאן, הרב נחמיה ונחמי וילהלם:

תפילות יפות, עם כל סוגי המשתתפים והכיפות
דברי תורה על היעדים הגדולים שעוד יש לעם שלנו, ועל המשמעות של יציאה מעבדות לחירות בימינו, בחג החירות.
ובין לבין, שירים מהשירון המפורסם של בית חב"ד בנגקוק. כל אורח בוחר איזה שיר חסידי או ישראלי ישירו עכשיו, כשהמסר של כולם אופטימי ומחבר ומלא אמונה.
סעודות שבת וחג שנמשכו פעמיים עד שתיים בלילה (!), אחרי שכל אחד סיפר על עצמו: גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, מישראל, מארצות הברית, מאירופה ובעצם מכל העולם. חלקם זוכים לראשונה לראות מהי סעודת שבת ואומרים שהם לא מבינים איך לא חוו זאת קודם.
ואתמול בערב, סעודת פרידה מרגשת מהחג, עם ניגונים חסידיים עתיקים וקדושים, כשמהחלון נשקפים רחובות בנגקוק הסואנים והמלוכלכים.
ביומיים האחרונים קיבלנו כאן תזכורת נפלאה לכך שאנחנו רקמה אנושית אחת. בצאת החג, לצערנו, קיבלנו תזכורת שלילית לכך: פיגוע בבית חב"ד בסאן דייגו
וכך אמר לנו הבוקר בתום תפילת שחרית הרב נחמיה וילהלם: "אני בטוח שגם שם הייתה אותה רוח של אחדות ושמחה כמו שהייתה כאן בחג, עד שהרוצח נכנס לבניין. הרבי מלובביץ' תמיד אמר שחושך מגרשים באור. אין לי ספק שהמשך הפצת האור הוא הדרך להתגבר על החושך גם הפעם".

בתמונה: הרב נחמיה ונחמי וילהלם נפרדים ממטיילים בצאת החג.

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews/

28/4/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub